- שבת ומועדים
- תעניות
543
שאלה
בגמ’ תענית כו ע"ב: "והאידנא מ"ט פרשי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא? כיון דבסמוך לשקיעת החמה קא פרשי, כתפילת נעילה דמיא". וביאר הר"ן (ט ע"א) שבכל יום היו מתפללים מנחה בשעה מוקדמת ע"מ להתיר להם לאכול, משום שאסור לאכול קודם שהתפלל מנחה, ואילו מנחת תענית מתפללים בשעה מאוחרת כיון שאין אוכלים, וע"כ אינו דומה לתפילת מנחה של כל השנה אלא לתפילת נעילה, ולא נגזור במנחת תענית אטו מנחה של כל השנה.
וכאן מקום שאלה,
א. בזמננו תפילת מנחה של תענית לאו דוקא שונה מתפילת מנחה של כל השנה, וא"כ מדוע ישאו הכהנים כפיהם במנחת תענית הסמוכה לשקיעה?
ב. נראה מדברי הר"ן, שלא היו סומכים על ’שומר’ שיזכיר על תפילת מנחה, א"כ כיצד סמכו האחרונים להתיר בדבר של נמצא לו זכר בגמ’, ואף משמע מכאן להפך?
תשובה
א. אחרי שנקבע, שתפילת מנחה של תענית תהיה סמוכה לשקיעה, כדי להבדילה מתפילת מנחה של יום רגיל, ניתן לומר שיש בזה הכר גם לזמננו. כי בזמננו, נוהגים להתפלל סמוך לשקיעה אבל אין רואים בזה הכרח גמור, וישנם מניינים שונים בשעות שונות, ואחרי שהתירו חז"ל לכוהנים לשאת כפיהם במנחת תענית,אז איסור נשיאת כפיים במנחה רגילה הוא רק גזרה מדבריהם , ואין לחפש חומרות כדי לעקור מצווה חשובה כ"כ, שזכותה מגינה על ישראל מצרות הגלות, שבגללה באה התענית. ויש עוד הכר במנחה של תענית והוא קריאת התורה ,ואע"פ שאיננו מספיק למנחה מוקדמת ,חזי מצטרף למנחה מאוחרת.
ב. מה ששאלת על הסתמכות של שומר להתיר אכילה לפני מנחה, יש לצרף לכך את הספק "מהי סעודה האסורה לפני מנחה"? שיש אומרים דווקא סעודה גדולה לדוגמא, סעודת נישואים או ברית מילה, ואע"פ שאנו חוששים לדעות הרי"ף ,הרמב"ם והשו"ע אפשר לסמוך על שומר בפרט שהר"ן בעצמו סבר להלכה, שהדעה האוסרת רק בסעודת חתן וכדומה היא הדעה העיקרית ,וכן שעל פי רוב איננו אוכלים בסעודה יותר מכביצה אחת ובכמה מקומות ראינו שאם אוכל עד כביצה פת, אין לזה גדר סעודה (מסכת סוכה, שהתירו עד כביצה מחוץ לסוכה, ובהלכות מגילה נפסק שמותר עד כביצה לפני קריאת המגילה ועוד).