ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שמאלי שהורגל לימין וחוזר לשמאל - היכן יניח תפילין | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ז טבת תשע"ז

שמאלי שהורגל לימין וחוזר לשמאל - היכן יניח תפילין


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום וברכה,

בילדותי, אמי שכנעה אותי כי אני ימני. לכן היא לימדה אותי ,על אף הקושי הרב, להשתמש ביד ימין. בהגיעי למצוות התחלתי להניח תפילין ביד שמאל, כיוון שחשבתי שאני ימני.
תמיד הרגשתי שהיד החזקה והשולטת היא יד שמאל.
לאחרונה קיבלתי חיזוקים ממכרים לתחושותיי, והתחלתי לברר עם עצמי האם אני אכן מסוגל להשתמש ביד שמאל לכתיבה ואכילה.
מסקנתי היתה שאכן ביד שמאל יותר נח לי לכתוב ובאופן טבעי.
כרגע אני מתרגל כתיבה ואכילה ביד שמאל.

שאלתי:
האם אני צריך לעבור להנחת תפילין ביד ימין?

תודה מראש,

תשובה:
לשואל, שלום וברכה!
גם אם אתה צודק בקביעה שבאופן טבעי אתה שמאלי, והרגילו אותך לכתוב ולאכול בימין בניגוד לטבעך, לאחר מעשה, כל עוד בפועל אתה עושה את רוב מעשיך בימין, אתה נחשב כימני וצריך להניח בשמאל (כך כתב המשנה ברורה סי' כז סקכ"ב לגבי מי שנולד ימני והרגילו אותו לנהוג כשמאלי, וקל וחומר למקרה ההפוך, עיין פסקי תשובות שם אות טו).
אני מבין שבכל מקרה חשוב לך לעבור להיות שמאלי. כעת, כל עוד אתה מסוגל לבצע מלאכות עדינות (כמו כתיבה) בקלות ובהצלחה בשתי הידיים, עדיין דינך כימני, גם אם בפועל את הרוב אתה עושה כעת בשמאל ואף ביתר קלות. רק כאשר התפקוד בימינך יהיה קשה או גרוע מהתפקוד המקובל בימין, היא תיחשב ל"יד כהה" ואז דינך כשמאלי.

הרחבה:
בגמ' במנחות לז,א נאמר שמי ש"שולט בשתי ידיו" מניח בשמאל של כל אדם, ופירש רש"י: "בשולט בשתי ידיו - ששתיהן שוות לו בכח, דכיון דאף בימין נמי שולט הלכך מניחה בשמאלו לפי שהיא שמאל לכל אדם ואף על גב דלדידיה הויא ימין". כלומר, הדין הוא להניח תפילין ב"יד כהה", ומאחר שלאדם זה אין "יד כהה" יש ללכת אחר היד הכהה הכללית, שהיא השמאל.
לאור זאת פסק בשו"ע סי' כז ס"ו שמי ששולט בשתי ידיו דינו כימני. וכתב המשנ"ב סקכ"ה ש"אם נקל לו לעשות בשמאל, אף שיכול לעשות אותם גם בימין, זה לא מיקרי שולט בשתי ידיו". למרות זאת כתבתי שאפילו כאשר קל לך יותר בשמאל מאשר בימין, כל עוד הימין מתפקדת טוב דינך כימני.
אמנם מרש"י הנ"ל משמע שדי בקלות יתר בשמאל כדי להחשיב אותך כשמאלי, אבל לעניין "שולט בשתי ידיו" המוזכר בהלכות כתיבה בשבת (שבת קג,א), שדינו שכתיבתו בשמאל נחשבת כדרך המלאכה ולא כלאחר יד, כתב הריטב"א שם: "בשולט בשתי ידיו. פי' ולא סוף דבר ששולט יפה בשתיהם, דא"כ פשיטא, אלא הא קמ"ל שאפילו אינו שולט לגמרי באחת מהם ורוב מלאכות עושה באחרת אפ"ה כיון ששולט אף בזו וכותב בה לפעמים, מלאכה כי אורחא חשיבא". מצד העניין יש כמובן מקום לחלק בין הנושאים, שלעניין 'כלאחר יד' די בכתיבה לפעמים כדי שתיחשב מלאכה כדרכה ועדיין תיחשב לעניין תפילין כ"יד כהה", אבל עכ"פ מצד הלשון למדנו ש"שולט בשתי ידיו" אינו דווקא שליטה בשווה, ובפרט יש לשים לב שבשתי הגמרות אביי הוא המעמיד בשולט בשתי ידיו, ונראה שהיינו הך. אם כן יש מקום לומר ש"יד כהה" היא חלשה לגמרי, וכל שיכול לעשות בה מלאכות אינה "כהה" ודינו כשולט בשתי ידיו.
גם בגמ' במנחות משמע כך, וז"ל: "ת"ר: אטר מניח תפילין בימינו שהוא שמאלו. והתניא: מניח בשמאלו שהוא שמאלו של כל אדם! אמר אביי: כי תניא ההיא, בשולט בשתי ידיו". לא מסתבר שהברייתא "מניח בשמאלו" מופיעה לפנינו בשלמותה, כאילו פתחה במילים "מניח בשמאלו" ללא הסבר על מי מדובר. ועוד, שאם זו לשונה יכלה הגמ' לפרש שמדובר באדם רגיל, וכוונתה: "מניח בשמאלו בתנאי שהוא שמאלו של כל אדם", בניגוד לאיטר. על כרחך הברייתא פתחה במילה "איטר", כמו הברייתא הראשונה, והגמ' קיצרה בהבאתה כדרכה (וכהנה רבות בש"ס, כגון בברכות ח,א: "לעולם ידור אדם במקום רבו... והתניא: אל ידור"; שם טז,א: "והתניא מעין שמונה עשרה"; שם כב,ב: "והתניא לצדדין", ושם לז,א: "והתניא לבסוף ולא כלום"). וא"כ האוקימתא "בשולט בשתי ידיו" צריכה להתאים להגדרה "איטר", וניתן לשמוע שמדובר במי שלשמאלו יש עדיפות מסוימת אלא שהוא שולט גם בימינו ולכן דינו ככל אדם (ומצאתי בס"ד שכן כתב בשו"ת שבט הלוי ח"ד סי' ו, על פי גמרא זו וראיות נוספות, וביאר לפי זה גם את פירוש רש"י. אם כי אפשר לומר שמדובר בשולט בשתי ידיו לגמרי והברייתא מכנה אותו "אטר" על פי שיטת רבי בבכורות מה,ב שהשולט בשתי ידיו נחשב כבעל מום לעבודת המקדש מפני שזוהי חולשה בימינו ולא התחזקות בשמאלו).
ובגמ' בשבת קג,א: "בשלמא אימין ליחייב - משום דדרך כתיבה בכך, אלא אשמאל אמאי? הא אין דרך כתיבה בכך! - אמר רבי ירמיה: באטר יד שנו. ותהוי שמאל דידיה כימין דכולי עלמא, ואשמאל - ליחייב, אימין - לא ליחייב! - אלא אמר אביי: בשולט בשתי ידיו". מהלשון "אלא אמר אביי" משמע שאביי בא לחלוק על ר' ירמיה ולא לפרש דבריו, ולפ"ז נראה שהשולט בשתי ידיו אינו מכונה "איטר יד". אך מאידך סברת ר' ירמיה באמת תמוהה, כקושיית הגמ', וא"כ מסתבר שאביי בא לפרש דבריו (וכ"כ בחידושי חת"ס שם. ושמא ר' ירמיה פירש ש"בין בשמאלו" אינו מוסב על אותו אדם ש"בין בימינו"). ולפ"ז מוכח להיפך, ש"שולט בשתי ידיו" אינו בשווה לגמרי, וכפירוש הריטב"א שם, ולכן נקרא איטר.
וכך משמע לי משני ראשונים: באור זרוע הל' תפילין סי' תקעז: "והתניא מניחו בשמאל שהיא שמאל לכל אדם? אמר אביי כי תניא ההיא בשולט בשתי ידיו. פי' דהא אית ליה נמי כח בימינו". אפשר לשמוע ממנו שדי בטעם כל דהוא שיש לו כוח גם בימינו כדי להשוותו לשאר בני אדם. ויותר משמע כך בכלבו סי' כא: "וכתב הר' יצחק: והשולט בשתי ידיו מניח בשמאל כדרך כל אדם, אבל השולט בשמאל לגמרי מניחן בימין".
המסקנה, אפוא, כדברי שבט הלוי (ח"ד סי' ו הנ"ל), שכל עוד יד ימין מתפקדת כאחד האדם דינך כימני גם אם הפעולה בשמאל קלה יותר.


שאלה אישית אחת נשאלה בהמשך לשאלה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il