- שבת ומועדים
- שאלות כלליות
שאלה
דיי נמאס לי.
נמאס לי לשמוע כל הזמן על הפורים ועל כמה הוא יום מסוגללל..
באלי לבכותתתת כל הפורים שהשם יעזור לי כבר להאמיןן בו כמו שצריך..
שיעזור לי לשמוח כל השנה..
אני בוכה כבר מעכשיו כי אני רוצה לזכות לנצל את היום הקדוש הזה !!!
שומעת מלאא שיעורים על פורים וגם בסמינר דיברו איתנו מלאאאא..
אבל איפה אני בסופו של דבר ?
הרצון הוא בגודל של כל העולם אבל המימוש שלו הוא קטן…
אני כל כך רוצה אבל לא יודעת איך לעשות את זה..
איך לנצל את היום בהתאם ל”אני” שלי..
אפשר עזרה .???
קשה לחשוב שאפספס את היום הכי מסוגל בשנההה !!
ועוד לשמחה !!! מה שהכי חסר לי בחייים !!!!
שמחה אמיתית.. זרימה עם החיים …שלווה .. אמונה…
כל כך רוצהההההה…
הנפש יוצאת מרצון להתקרב לאבא ולנצל את היום הזה..
אבל אני לא יודעת איךךךך !!!!
היום הזה עובר תוך שנייה !!!
אני רק שומעת בערב ת הקריאת מגילה וכבר אני בסוף הפורים עם תחושת החמצההה !!
אין לי כוח…
כל שנה אני רוצה יותר..
בכל שנה אני קוראת ורוצה יותר…
וכל שנה האכזבה שלי מתעצמת כשאני מבינה שפיספסתי !!!!
אשמח לעיצות והכוונה :)
תשובה
שלום וברכה!
המכתב שלך נגע לליבי. אשרייך שיש לך שאיפות כאלה, וכואב לחוש את תחושת ההחמצה שאת מתארת.
אנסה להציע כמה כיוונים שאולי יעזרו:
אכן סביב פורים יש הרבה מאד רעיונות ועניינים, אבל צריך להבין, שלא כל אדם אמור לתפוס את כל העניינים הללו ביחד. יש עניינים שמתאימים לבעלי מדרגות גדולות, יש שמתאימים לבינוניים ויש שמתאימים לאנשים פשוטים. יש גם סוגים שונים של עניינים: בדרך הפשט, הרמז, הדרש והסוד. כל אדם צריך לקחת עניינים שמתאימים לדרגתו ולנשמתו, ולא לנסות לתפוס את כל המדרגות וכל הדרכים יחד.
אם יש רעיונות ששמעת ואת לא יודעת "מה אני עושה עם זה", אז אולי הרעיונות האלה פשוט לא מתאימים למקום שבו את נמצאת ולשורש הנשמה שלך. את צריכה לבחור רעיונות שמתאימים לך, ובטוח שמעת גם כאלה, ולהתמקד בהם.
בנוסף לכך, גם כאשר מדובר בעניינים שכולם מתאימים לאדם ולמדרגתו, פשוט אי אפשר לתפוס את הכל ביחד ולהגיע לשלמות בכל העניינים. כאשר נסתכל במצוות של פורים, נראה שהן בתחומים שונים: קריאת מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, משתה ושמחה. אם היינו רוצים להגיע לשלמות בעניין של פירסום הנס וחיזוק האמונה, היינו צריכים כל היום לעסוק במגילה ובמשמעותה; אם היינו רוצים להגיע לשלמות בחיזוק הקשר בין אדם לחברו, היינו צריכים כל היום לעסוק במשלוח מנות; וכן הלאה לגבי שאר המצוות. כל תחום כזה הוא תחום גדול ורחב שאפשר וראוי לעסוק בו יום שלם והרבה יותר מיום שלם. אבל חז"ל לא תיקנו לנו להקדיש את כל היום לעניין הזה או לזה, אלא לנגוע בכל אחד מן הערכים הללו ולטעום ממנו, ואז לעבור לעניין אחר שגם הוא חשוב. בכל אחד מן העניינים נעסוק במידה מסוימת, ולא בהשקעה אינסופית. כי מה לעשות, אנחנו בני אדם, ואם ננסה להגיע למאה אחוז בתחום אחד לא נצליח לאחוז בכלל בתחומים אחרים.
אז העובדה שישנם ביום הזה הרבה עניינים ורעיונות, לא צריכה לרפות את ידינו, ולא צריך לחשוב שעלינו להגיע לשלמות בכולם. אנחנו צריכים לשמוח בכך שזכינו ליום הגדול הזה שיש בו הרבה מצוות והרבה עניינים, שפותחים לנו שערים להרבה מעלות רוחניות. אבל בכל אחד מהם המגמה היא לפתוח את השער, ולא להגיע בו לשלמות כאן ועכשיו.
וכאן יש שתי נקודות חשובות:
ראשית, צריך לדעת לשמוח גם בדבר חלקי, ולא לחיות בתחושה ש"אם זה לא שלם אז זה לא שווה כלום". גם אם בכל אחד מן התחומים הספקתי בפורים רק קצת, עדיין צריך לשמוח בכך שזכיתי לאחוז בכל העניינים החשובים והגדולים הללו. זה אחד המסרים של פורים (וסליחה שאני מוסיף עוד רעיון על גבי כל הרעיונות שכבר שמעת...) – הנס של פורים הוא נס גדול, אבל אחרי כל הנס העצום עדיין נשארנו בגלות ולא זכינו לגאולה שלמה. והגמרא אומרת, שבגלל זה לא אומרים הלל בפורים. אז אפשר היה לחשוב, שאם זו לא גאולה שלמה, אז לא נשמח בכלל. והמסר של פורים הוא אחר – גם אם זה לא שלם, עדיין יש כאן נס גדול וישועה עצומה, וצריך להודות על שזכינו לזה, ויחד עם זה לדעת גם שיש עוד חלק שחסר. פורים הוא החג שבו מגיעים לשיא השמחה, למרות שזו לא שלמות מלאה. כי צריך להכיר גם בערך של הישגים חלקיים, ולא רק לצפות לשלמות. (מקורות רבים בחסידות עוסקים בעניין הזה, שעניינו של פורים הוא למצוא ולהרגיש את האור והטוב גם בתוך מצב חלקי ואפילו בתוך החושך, למשל אצל ר' צדוק הכהן מלובלין, דברי סופרים אות ל"ב, מחשבות חרוץ אות ד').
ועוד: צריך להבין, שהחגים לא נועדו לעמוד בפני עצמם, אלא להקרין על החיים שלנו בכללם. למשל בראש השנה, ודאי אין הכוונה שנמליך את ה' רק באותו יום ואחר כך ח"ו נשכח אותו. או ביום כיפור, ודאי אין הכוונה שאדם יתוודה על חטאיו רק באותו יום ואחר כך יחזור לחטוא כמו קודם. החגים מעלים אותנו לפיסגה גבוהה שמעל החיים הרגילים, אבל ממנה אנחנו צריכים לקחת אורות לכל השנה. וכך גם לגבי פורים – נכון שבפורים יש עוצמה גדולה שאין בשאר השנה, אבל זה לא שהעבודה של פורים מתחילה ונגמרת ביום הזה וזהו. בפורים הקב"ה פותח לנו שערים, והתפקיד שלנו הוא להיכנס בהם ולהתקדם בתחומים הללו בכל השנה. כמו שכתבתי קודם, בפורים אנחנו טועמים מהרבה דברים גדולים, והתפקיד שלנו לזכור ולהמשיך את זה גם אחר כך: לעבוד על האמונה והבטחון בה', על השמחה, על הארת פנים לחברים, על עזרה לעניים, וכדומה. בהסתכלות כזו, אז העובדה שלא הספקתי הרבה בפורים עצמו, זה לא משום שהחמצתי, אלא משום שפורים נועד לפתוח את השער, להאיר את הדרך, ומכאן האדם צריך להמשיך בהמשך השנה.
אני חושב שזו צריכה להיות התחושה שלנו בפורים: מצד אחד לבוא אל פורים עם שאיפות גדולות כמו שאת מבטאת, ומצד שני לבוא עם הידיעה שאין לי יומרה להשלים את כל השאיפות כאן ועכשיו. בפורים אנו זוכים להארה גדולה, ומכאן ממשיכים בדרך. מי שבא בתחושה כזו, יכול באמת לזכות שפורים יהיה משמעותי עבורו. שתזכי ונזכה כולנו לאורה ושמחה, להארה גדולה בפורים, ולשאוב מפורים אורות לשנה כולה!

נטילת ידיים לאחר שירותים - האם צריך כלי?
הרב שמואל אריאל | כ"ה סיון תשע"ו
מה המקור למנהג החלאקה?
הרב אליעזר מלמד | ח ניסן תשס"ב

מה מברכים על לחמניות מאודות ("באן")
הרב עזריה אריאל | י"א אלול תשע"ט
