ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

למה המתינו עם בניית המקדש עד לימי שלמה? | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ד אדר תשע"ז

למה המתינו עם בניית המקדש עד לימי שלמה?


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום

למה לא בנו את בית המקדש מיד בכניסה לארץ?
ואם זה בגלל שהיו צריכים לכבוש ולחלק את הארץ בגורל, היה אפשר בימי השופטים לבנות את בית המקדש.
אשמח למקורות בענין

תודה רבה.

תשובה:
לשואל, שלום וברכה!

נאמר בתורה (דברים פרק יב): "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה. וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם... וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַּרְדֵּן וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח. וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם...". פשטות הפסוקים היא שהמצווה לבנות את בית הבחירה היא רק לאחר סיום המלחמות.

וכך נאמר בגמרא בסנהדרין (כ ע"ב): "תניא, רבי יוסי אומר: שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה. ואיני יודע איזה מהן תחילה... להעמיד להם מלך תחילה... ועדיין איני יודע אם לבנות להם בית הבחירה תחלה, או להכרית זרעו של עמלק תחלה, כשהוא אומר: והניח לכם מכל אויביכם וגו' והיה המקום אשר יבחר ה' וגו' - הוי אומר: להכרית זרעו של עמלק תחלה. וכן בדוד הוא אומר: 'ויהי כי ישב המלך דוד בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו', וכתיב 'ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים' וגו'".
הגמרא אומרת שכאשר עם ישראל עבר את הירדן היה צריך מיד לבצע שלוש מצוות שהן 'פרויקט לאומי': הקמת מלך, מלחמה בעמלק, ובניין בית הבחירה. ומהו סדר הפעולות? מהפסוק הנ"ל, שמחייב את הקמת בית הבחירה רק אחרי "והניח לכם", לומדת הגמרא שמלחמת עמלק קודמת, ואם כן הסדר הוא: קודם מלך, ואחר כך עמלק ואחריו מקדש. כך גם פוסק הרמב"ם (הלכות מלכים פרק א הלכה א-ב). יש להדגיש שלא מדובר על בניין "בית המקדש": המצווה "ועשו לי מקדש" התקיימה כבר בהקמת המשכן, שהיה עמהם בגלגל ובשילה. המצווה המיוחדת שנדונה כאן היא לבנות את "בית הבחירה", כלומר, למקם את המקדש בבית הקבוע במקום שבחר ה'.
לאור זאת, לכאורה החיוב להקים את בית הבחירה חל רק בימי שאול, לאחר הקמת מלך ומלחמת עמלק. ואכן, דוד המלך בתחילת מלכותו רצה להקים את בית הבחירה, ונתן הנביא הסכים אתו בתחילה, כי זוהי ההלכה. רק לאחר חיזיון נבואי מיוחד, שבו נאמר לנתן הנביא כהוראת שעה שה' לא רוצה שדוד יעשה זאת אלא בנו, נדחה הדבר לימי שלמה (עיין שמואל-ב פרק ז).
אולם הדברים אינם מדויקים. הרמב"ן (במדבר טז, כא) דן בשאלה על מה היה הקצף על עם ישראל בסוף ימי דוד (שמואל-ב כד, א), ומשיב: "ואני אומר בדרך סברא, שהיה עונש על ישראל בהתאחר בנין בית הבחירה... והנה דוד מנעו השם יתברך מפני שאמר 'כי דמים רבים שפכת ארצה לפני', ונתאחר עוד הבנין עד מלוך שלמה. ואלו היו ישראל חפצים בדבר ונתעוררו בו מתחילה, היה נעשה בימי אחד מהשופטים או בימי שאול, או גם בימי דוד, כי אם שבטי ישראל היו מתעוררים בדבר - לא היה הוא הבונה, אבל ישראל הם היו הבונים. אבל כאשר העם לא השגיחו, ודוד הוא המשגיח והמתעורר, והוא אשר הכין הכל - היה הוא הבונה, והוא איש משפט ומחזיק במדת הדין ולא הוכשר בבית הרחמים, ועל כן נתאחר הבנין כל ימי דוד בפשיעת ישראל, ועל כן היה הקצף עליהם". זכה הרמב"ן לכוון מסברתו לדברי מדרש תהלים (יז): "תני ר' שמעון בן יוחי: משל לאחד שהיה מכה את בנו, ולא היה יודע הבן על מה הוא מוכה. לאחר שהכהו אמר לו: לך ועשה דבר פלוני שצויתיך היום כמה ימים ולא השגחת בי. כך כל אותן אלפים שנפלו במלחמה בימי דוד, לא נפלו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש". אלא שהמדרש לא מציין מתי בדיוק היה מצופה מעם ישראל לבנות את בית הבחירה, ואילו הרמב"ן מציין גם את ימי השופטים כהזדמנות נאותה, והדברים מתמיהים, לכאורה: כיצד יתכן שהבניין היה נבנה בימי אחד מהשופטים, בטרם הוקם מלך בישראל, בניגוד לסדר הכתוב בהלכה?!
מסתבר שסדר המצוות שנאמר בגמרא איננו מהותי ומעכב. מדובר, כאמור, על שלושה פרויקטים לאומיים שדורשים משאבים מרובים. אי אפשר לעם לבצע את שלושתם יחד, ולכן אין ברירה אלא לקבוע סדר קדימות. במה דברים אמורים? בתנאי שהעם אכן עסוק באחד מהם, אזי הוא פטור מהשני שאמור להיות אחריו. אבל כאשר העם אינו עוסק באף אחת מהמצוות, אין עליו שום פטור מהשאר. משל למה הדבר דומה? להלכה שהעיטוף בטלית קודם להנחת התפילין. מכיוון שאי אפשר לעשות שני מעשים כאחד, צריך לקבוע סדר קדימות. אבל אם למישהו אין טלית, או מסיבה כלשהי אינו רוצה להתעטף בה, האם הדבר פוטר אותו מן התפילין?!
ראיה לדבר ממעשיהם של עולי בבל, שהקימו את בית המקדש השני ללא מלך, כדברי הגמרא בשבועות טז ע"א: "שלא במלך ושלא באורים ותומים". וכך אומר עזרא הסופר (פרק ט, ט): "כִּי עֲבָדִים אֲנַחְנוּ וּבְעַבְדֻתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱ-לֹהֵינוּ וַיַּט עָלֵינוּ חֶסֶד לִפְנֵי מַלְכֵי פָרַס לָתֶת לָנוּ מִחְיָה לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱ-לֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת חָרְבֹתָיו וְלָתֶת לָנוּ גָדֵר בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם". מכיוון שלא היה זה מעשי להקים מלך תחת שלטון הפרסים, לא היה זה עיכוב למצוות בניין בית הבחירה.
סיכום הדברים: מותר היה לעם ישראל לדחות את הקמת המקדש אילו היה עסוק בכל נפשו ומאודו בהקמת המלכות ובכיבוש הארץ, ומבחינה מעשית הדבר היה קשה לביצוע ביחד עם הפרויקט המורכב של הקמת בית הבחירה. בתנאים אלה, הקמת המלכות והשלמת המלחמות קודמת. לדעת המדרש והרמב"ן, הייתה היכולת בעם ישראל להקים את המקדש מוקדם יותר, ומכיוון שהדבר לא נעשה הייתה על כך קפידא מה' יתברך.




ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il