שלום הרב. לאחרונה החל אירגון ’עזים בקדושה’ להעלות את המודעות בנוגע לסינון האינטרנט בפלאפון. רציתי לשאול - אני מתעסק בחינוך ויש בני נוער שאני אחראי עליהם. האם מחובתי או שראוי שאכפה עליהם התקנת תוכנת סינון? הרי אם אכפה עליהם - בוודאי ישימו, שהרי יש בידי את הכוח לכפות עליהם. האם יש בזה חובה הלכתית? או שמא הנזק החינוכי גדול מהתועלת? הקלקולים הגדולים שנעשים כתוצאה מהגלישה הפסולה באינטרנט, משפיעים לרעה בצורה קשה ואכזרית מאוד על נפש ורוח הנער. קלקולים שאף לאחר חזרה בתשובה לא יוצאים מהראש! האם זה בגדר של ’כופין אותו עד שיאמר רוצה אני’, שהרי ברור לי שבפנימיותו מואס הנער בתכנים הללו ובצורך לראותם. תודה.

היום רוב בני הנוער מבינים היטב שמי שנופל במראות האסורים מול המסך מחטיא את עצמו, את אישיותו ואת נשמתו. הוא מבין שהוא משפיל את עצמו לטומאה רצוצה ובמקום קצת יותר עמוק הוא בעצם גם מאוד מאוד רוצה לצאת משם. יחד עם זאת המילה 'כפייה' היא איננה הדבר הרצוי. צריך להגדיר את האופי של המוסד כמוסד ששומר על קדושה ועל טהרה על פי ההלכה, ולכן לא יכול לבוא בשעריו דברים שהם מנוגדים כל כך להלכה. זאת הגדרת האופי של המוסד ולא פעולת כפייה. יתר על כן, הדבר צריך להיעשות מתוך שיחות ותהליך אם כי בעיני התהליך אמור לקחת זמן לא רב מידי וגם לא להוות תנאי. בסופו של דבר, הצוות של מסוד חינוכי ובוודאי מי שעומד בראש מוסד חינוכי קובעים את אופיו ואת גבולות הגזרה של מי שנמצא בו. כשם שאכילת כשר היא לא כפייה אך אם יבוא תלמיד עם סנדוויץ של בשר וחלב הוא בוודאי לא יתקבל בשערי המוסד מפני שזה מנוגד לאופיו, כך צריך להבהיר לעצמנו את אופי המוסד ואת גבולות הגזרה שלו. זה צריך להיות בהיר ולא נתון לערעור, ויחד עם זאת זה צריך להיות עם תהליך שמגייס את החבר'ה אל היעד הזה.