שלום לרב, יש לי פרגולה ממתכת, שניתן לסובב את השלבים שלה. במצב הסגור הם יוצרים תקרה רצופה ולא נכנסים גשמים, ואילו במצב הפתוח ביותר השלבים עומדים זקופים כלפי מעלה. במצב זה, רוחב כל פס הוא 1.2 ס"מ, ובין פס לפס יש רווח של 5.8 ס"מ. כמו כן, מדי פעם ישנן קורות מתכת ברוחב 4 ס"מ (בערך כל 18 שלבים). האם ניתן להשתמש במצב הפתוח ולסכך בסכך כשר עליו או מתחתיו? יש לי שתי אפשרויות להנחת הסכך: 1. לשים קרשים מעל הפרגולה ועליהם סכך. 2. יש לי שלד ברזל של סוכה קודמת שהייתה לי. אני יכול לבנות אותו ומעליו לשים קרשים ומעליהם את הסכך, וכל זה מתחת לפרגולה.

שלום וברכה! ראשית יש להבהיר הבהרה חשובה: האפשרות לדון על סוכה במצב כזה של פרגולת מתכת, היא אך ורק במצב כפי שתיארת, שפסי המתכת (במצב הפתוח) הם צרים והרווחים הם גדולים יותר. בפרגולת מתכת רגילה, פסי המתכת הם רחבים והרווחים צרים יותר, ואז אין כל אפשרות להקים שם סוכה. במצב שתיארת, עדיין יש דיון מצד אחר: במקרה כזה, שיש תקרה של פסים מחומר פסול שהמרחק ביניהם הוא פחות משלושה טפחים, יש מחלוקת בין הפוסקים, האם ניתן להניח סכך כשר מעל או מתחת לתקרה הפסולה. אך אם הסכך הכשר צמוד לפסול, אין בעיה. ממילא, הדרך להכשיר את הסוכה היא כפי האפשרות הראשונה שהצעת, להניח את הסכך על גבי הפרגולה. אם הסכך הוא מענפים ועלים, יש להניח קרשים על הפרגולה ועליהם את הסכך, כפי שהצעת, והעלים יירדו אל הפרגולה. אם מדובר ב"סכך לנצח", נראה שבמצב זה עדיף לשים את הסכך במישרין על הפרגולה, ללא קרשים, כדי שהסכך יהיה צמוד לפרגולה. (על פי אותו עיקרון, אפשר גם לבנות את הסוכה מתחת הפרגולה, אם הסכך יגיע עד הפרגולה ממש ויהיה צמוד אליה. אבל מן הסתם הדרך הקודמת יותר פשוטה.) בכל אופן, יש לשים סכך צפוף, כך שגם אם נתעלם מפסי המתכת ומן הסכך שנמצא על גביהם ונתחשב רק בסכך שנמצא מול הרווחים, הסכך יהיה בכמות כזו שיש בה יותר מ-50% של שטח הסוכה. הרחבה ומקורות: במצב שתיארת, כאשר השלבים פתוחים לגמרי רוב השטח אינו מקורה והסכך הפסול חמתו מרובה מצילתו, ולפיכך ניתן לכאורה לשים סכך כשר מעליו או מתחתיו. אך בפוסקים ישנה מחלוקת, האם סוכה כזו פסולה בגלל "לבוד". שכן פסי המתכת הם סמוכים זה לזה, פחות משיעור "לבוד", ולפיכך יש מקום לומר שהם ייחשבו כגג אחד שלם של סכך פסול, ולא יועיל שנשים סכך כשר מעליו או מתחתיו. יש מן הפוסקים שחששו לעניין זה (עיין למשל ב"ח תרכ"ו, ד; משנה ברורה תרכ"ו, יז), ולעומתם, פוסקים אחרים טענו שאומרים "לבוד" רק לקולא, להכשיר את הסוכה, ולא אומרים לבוד להחמיר ולפסול את הסוכה (שו"ת עמק התשובה או"ח, צו; ילקוט יוסף סוכות, תרכ"ט, לה). הפוסקים דנו בשאלה הקשורה לכך - לגבי סוכה שנמצאת מתחת לחבלי כביסה: יש שחששו גם במקרה זה שהחבלים יוצרים "לבוד" ומחמת זה הם נחשבים כגג שלם של סכך פסול (עיין מנחת יצחק ח', נו), ורבים מן הפוסקים הקלו במקרה זה. אך יש לשים לב, שחלק מן הנימוקים שהזכירו המקילים אינם שייכים במקרה הנדון, ואם כן אדרבה, משמע מדבריהם שבענייננו יש מקום להחמיר. כך למשל, יש שהכשירו בחבלי כביסה משום שהחבלים הם נפרדים תמיד ואינם אמורים להתקרב זה לזה ולהתחבר לגג אחד (מנחת שלמה א', צא, אות י"ט) – במקרה שלנו, פסי הפרגולה אמורים להתחבר לתקרה אחת בזמן הגשם. וכן יש שהכשירו בחבלי כביסה משום שגם אם נצרף את כולם יחד לא נגיע לשיעור של ד' טפחים, שהוא שיעור סכך פסול לפסול את הסוכה (עיין פסקי תשובות תרכ"ו, ח) – במקרה שלנו, גם כאשר הפסים פתוחים, צירוף העובי של כולם מגיע ליותר מד' טפחים. אך פוסקים רבים כתבו, שיש מקום לומר "לבוד" ולהחשיב את הסכך הפסול כרצוף, דוקא כאשר הסכך הפסול והסכך הכשר נמצאים כל אחד בנפרד, האחד מעל השני; אך כאשר הסכך הכשר מעורבב עם הסכך הפסול או נמצא על גביו ממש, אין אומרים "לבוד" לפסול את הסוכה (עיין מגן אברהם תרכ"ו, ו; משנה ברורה תרכ"ו, יז; פסקי תשובות תרכ"ו, ט; ועיין רש"י סוכה ט' ב, ד"ה "מאי למימרא"; שו"ע תרל"א, ח). ממילא, אם מניחים את הסכך בצמוד לפרגולה, אין בעיה. לפיכך, אם אתה מסכך בענפים ועלים, תשים קרשים על גבי הפרגולה, ועל גביהם תניח את הסכך, והעלים יירדו על פסי המתכת וייכנסו ברווחים שביניהם וכך לא יהיה "לבוד". אבל אם אתה מסכך בסכך לנצח, ותשים אותו על גבי קרשים, יווצרו שני משטחים נפרדים שהאחד כשר והאחד פסול, וניכנס שוב לבעיה של "לבוד לחומרא". לכן, במצב כזה עדיף לא לשים קרשים, אלא להניח את הסכך הכשר ישר על גבי הפרגולה. באופן זה אמנם יוצא שהסכך עומד על גבי הסכך הפסול, ולכאורה יש בזה בעיה של "מעמיד בדבר המקבל טומאה", אבל העניין של "מעמיד" הוא רק לכתחילה ואין זה פוסל את הסוכה, ובשעת הצורך ניתן להעמיד על גבי דבר המקבל טומאה (משנ"ב תרכ"ט, כב). ממילא, במקרה הזה עדיף לעשות כך, וכך הסוכה תהיה כשרה בודאי, מאשר להקפיד על חומרת "מעמיד" ובכך להיכנס למחלוקת על עצם כשרות הסוכה. בנוסף לכך, יש דיון בפוסקים לגבי סכך כשר שנמצא מעל או מתחת דבר פסול, כיצד מחשבים "צילתה מרובה מחמתה". למעשה מופיע בפוסקים, שאין מתחשבים בסכך שנמצא מול החומר הפסול, ורק הסכך שנמצא מול הרווחים מובא בחשבון כדי להכשיר את הסוכה (עיין למשל משנה ברורה תרכ"ו, יז; ביאור הלכה תרכ"ו, א, ד"ה "מקרי"; פסקי תשובות תרכ"ו, ט). ממילא, יוצא שהסכך צריך להיות צפוף, כך שברווחים לבדם יהיה מספיק סכך שיש בו יותר מ-50% של הסוכה. במקרה שלך, יוצא שהפסים והקורות תופסים כ- 20% מן השטח, ונשאר אוויר של כ-80%. ממילא, יוצא שצריך שהסכך הכשר יהיה בצפיפות של קרוב לשני שליש, וכך בסכך שברווחים יהיה יותר מ-50% של שטח הסוכה.