איך יכול להיות שאנשים לא יודעים שעיקר ההלכה בקשר תפילין של ראש היא הקשר המרובע, ואנשים שמים קשר "ד"? כל הפוסקים במהלך כל הדורות עד הגאונים אומרים שמה שכתוב קשר תפילין הלכה למשה מסיני זה לשים קשר בצורת ד, דהיינו קשר מרובע. ומה שכתוב בשולחן ערוך ד, זה ד ברצועות כמו שכותב רש"י בש"ס, והמשנה ברורה סימן ל"ב סעיף נ"ב. כך פסק הבית יוסף, ודרכי משה, ומרן פסק בשולחן ערוך שצריך לשים קשר בצורת ד (כלומר קשר מרובע), כמו שהוא מסביר איך לעשות את הקשר בבית יוסף, והמשנה ברורה שם שפסק כמו התפארת אריה ותשובה מאהבה שצריך לשים קשר מרובע דווקא ולשונם הוא שכל קשר אחר הוא התחדשות נגד ההלכה . כמו כן הרמב"ם כותב שעקב כך שזה הלכה למשה מסיני זה מעכב. אם כך אז מי שלא שם קשר כזה לדעת רש"י, הרמב"ם, הגאונים, הבית יוסף, הדרכי משה, המשנה ברורה, אנחנו לא מקיימים מצוות תפילין של ראש. ובנוסף לזה, לדעתם כל בוקר שאשכנזים מברכים על מצוות תפילין זה ברכה לבטלה גם למאן דאמר שצריך לברך על תפילין של ראש, משום שלמי שאין קשר מרובע התפילין לא כשרות, כמו שכותב הרמב"ם. ראיתי הרבה תשובות אבל עדיין לא ראיתי מקור לקשר "ד" המוכר היום. יש מאן דאמר שמה שכתוב בגמרא שהקשר של תפילין הלכה למשה מסיני זה רק שיהיה קשר וזה לא צריך להיות קשר בצורה מסויימת. אומנם הרמב"ם, בית יוסף, דרכי משה, שולחן ערוך, הגר"א, מגן אברהם, והמשנה ברורה חולקים על זה, ואומרים שצריך דווקא קשר מרובע. בשו"ת בית דוד הוא כותב שמנהג כל ישראל היה לשים קשר מרובע, וזה בתקופתו שהיה לפני כ250 שנה אם אני לא טועה. רק תרומת הדשן אומר שצריך שהאות ד’ יהיה גלוי. וגם אם עושים את הקשר כמו שהוא אומר זה יוצא כמין מרובע אבל לא כמו שעושים היום. אם ככה כבוד הרב, ואני אשכנזי שהולך לפי כללי הפסיקה הרגילים - שולחן ערוך בית יוסף רמ"א משנה ברורה - האם אני צריך להחליף את הקשר שלי לקשר מרובע לצאת ידי כל הדעות האלו? כי לדעת כל הפוסקים האלו צריך לשים דווקא קשר מרובע אם אני רוצה שהברכה שלי לא תהיה לבטלה. ואם אני לא מחליף אני אשמח לסיבה לא להחליף. כי גם אם אנחנו מקבלים את אותו מאן דאמר שהלכה למשה מסיני הוא רק שיהיה קשר, בכל זאת רוב הפוסקים שלנו אומרים שצריך דווקא מרובע, אלו הם השימושא רבה, בה"ג, ר"י אלכסנדרי, הרמב"ם, הטור, הבית יוסף, דרכי משה, המשנה ברורה, ורוב רובם של האחרונים, וכמובן שכך היה מנהג כל ישראל עד לפני 250 שנה.

שלום וברכה! ראשית, עלי להעיר לגבי סגנון השאלה. מותר בהחלט לברר, לשאול, ואפילו להקשות על המנהג המקובל. אבל אתה קובע בראשית דבריך כדבר ברור שעיקר הדין הוא קשר מרובע, ומתפלא איך אנשים לא יודעים זאת. האם נראה לך סביר וראוי לקבוע קביעה כזו, שכל רבבות היהודים שנהגו ונוהגים כך זה פשוט מתוך חוסר ידיעה? ומכאן לגוף הדברים. בסוגיה זו יש כמה שיטות, ועל פי הרוב המוחלט של הראשונים אין כל בעיה לעשות קשר בצורת ד': ראשית, כפי שהזכרת, יש שיטה שסוברת שאין בהלכה למשה מסיני כל אמירה לגבי צורת הקשר, אלא רק שצריך שיהיה קשר. שיטה זו מופיעה בכמה מן הראשונים (תוספות עירובין צ"ז, א, ד"ה "קשר"; תוספות הרא"ש שם, ד"ה "קשר"; האגודה שם, אות ק'; ספר העיטור, הלכות תפילין), ועל פיה כמובן אין הבדל בין צורות הקשירה השונות. אך אכן כפי שציינת, שיטה זו היא דעת מיעוט, ולא נפסקה להלכה. השיטה המרכזית בפוסקים סוברת שאכן ההלכה למשה מסיני מחייבת שהקשר עצמו יהיה בצורת ד'. אבל לפי שיטה זו אין הקפדה על אופן מסויים של קשירה וצורה מסויימת של ד', אלא העיקר הוא שהקשר יהיה בצורת ד', בכל אופן שהוא. כך עולה מפשטות לשונם של הרבה פוסקים, שאומרים רק שצריך שהקשר יהיה בצורת ד', ואין הם אומרים שצריכה להיות לו צורה מסויימת דוקא (עיין: שימושא רבא; רש"י מנחות ל"ה ב, ד"ה "קשר של תפילין"; מחזור ויטרי סימן תקי"ג; פירוש רבנו יהונתן על הרי"ף, הלכות תפילין ח' א, ד"ה "קשר של תפילין"; נמוקי יוסף שם, ד"ה "קשר של תפילין"; ספר התרומה סימן רי"ב; הלכות תפילין לרא"ש, אות י"ב, ושם בקיצור ההלכות בסוף; תרומת הדשן ח"ב, קעט; טור סי' ל"ב; פרישה שם נ"ו; שו"ע ל"ב, נב). בכמה מקורות הדבר מפורש, כגון בבית יוסף (ל"ב, נב), שמביא שצורת הקשר שבימיו היא שונה מאשר צורת הקשר שמתוארת ברש"י, ואין הוא רואה כל בעיה בכך. וכן פוסקים נוספים מציינים שבדורותיהם נהגו לקשור שלא כפי הדורות שקדמו להם ואין בכך בעיה (עיין מג"א ל"ב, סט; מחצית השקל שם). דהיינו שאין צורה מסויימת של קשר שצריך להעתיק אותה במדוייק מדור לדור, אלא העיקר הוא שתהיה צורת ד', בכל אופן שהוא. ועוד אומר שם הבית יוסף, שאין קפידא לעשות דוקא כפי שהיה מקובל בזמנו, ואפשר לעשות גם כפי שהיה מקובל בזמן רש"י. וכן פוסקים נוספים כותבים שיש בעניין זה כמה מנהגים וכולם כשרים (עיין שו"ע הרב ל"ב, עט; משנ"ב ל"ב, רלג; פסקי תשובות ל"ב, סעיף נ"ב), דהיינו שאין הקפדה על צורה מסוימת של הקשר. שיטה שלישית היא שיטת הרמב"ם (הל' תפילין ג', א), שמלשונו אכן משמע שיש צורה מסויימת של קשר בצורת ד', שדוקא קשר זה הוא הכשר וכך יש לעשות. אך כאמור, הרוב הגדול של הראשונים והפוסקים לא סברו כך, ולא נפסק כך להלכה. מלבד זאת, ברמב"ם לא מתואר הקשר הזה, ואם כך אין הוכחה שדוקא קשר מרובע הוא הקשר הנכון לדעתו. עוד טענת, שעד לפני 250 שנה כל ישראל נהגו בקשר מרובע. אבל פשטות לשונם של כמה פוסקים קדומים יותר היא שנהגו בקשר שצורתו כצורת אות ד' ממש. כך למשל בתרומת הדשן (ח"ב, קע"ט): "דצריך שיהא ניכר כמין ד' לאותו העומד מאחוריו, שיראה דל"ת בכתיבתו כזה: ד'". וכן בפרישה (ל"ב, נו): "ונראה לענ"ד דצריך שיהא ניכר כמין דלי"ת ככתיבתה לאותן העומדין לאחוריו ד' כהווייתה וצורתה". דהיינו שהם נהגו בקשר שצורתו כמו אות ד' ממש (ולא כדבריך, שלדעת התרומת הדשן הקשר הוא "כמין מרובע"). עוד אתייחס למה שכתבת בשם כמה פוסקים: טענת שבדרכי משה פוסק לקשור קשר מרובע – איני רואה בלשונו שום אמירה כזו, אלא רק שצריך לקשור בצורת ד', ללא פירוט. בשם המשנ"ב כתבת שפסק לעשות קשר מרובע. אך אדרבה, הוא כותב להפך, שעדיף לעשות קשר בצורת ד' ממש. זו לשונו (ל"ב, רלג): "ויש שעושין קשר כמ"ם סתומה, שנראה כשני דלתי"ן משני צדדין, רגלו של זה בצד ראשו של זה... דאלו העושים קשר של דלי"ת מכוון יותר לדינא." דהיינו שהוא מביא את שני המנהגים, אבל הדרך העדיפה לדעתו היא דוקא קשר בצורת ד' ממש ולא מרובע. (אמנם יש דיון לגבי המקורות שעליהם הוא מסתמך, האם אכן זו היתה גם דעתם, אך עצם האמירה של המשנ"ב עצמו היא ברורה.) בסיכום: לשני המנהגים יש יסודות ושורשים קדומים, ובכל אופן, על פי הרוב המוחלט של הפוסקים אין זה מעכב, שכל שהקשר הוא בצורת ד' הרי זה קשר, ואין הקפדה על צורה מסויימת דוקא.