שלום הרב! נהנתי לקרוא את דברי הרב בתשובה הזאת והעלה ליבי שאלה ואשמח אם הרב יוכל לתת תושיה: 1.לפי דברי הרב יוצא שגם כיום מי שעבר עבירות (רח”ל) אעפ”י שעשה תשובה גמורה יצטרך להביא לעתיד לבוא קרבנות חטאת? הרי ידועים דברי הגמ’ שאדם ששב בתשובה מאהבה נהפכים עווונתיו לזכויות. משמע שכל העוון שעשה נעלם כלא היה... וכן יוקשה, מהי מהותו של יוה"כ, שהרי זהו יום שע"י תשובה מתכפרים עוונותיו של האדם כלפי הקב"ה, וכי זה לא מתכפר לחלוטין, שיצטרך להביא קורבנות לעתיד לבא? 2. כיצד יוכלו האנשים לשער כמה קורבנות חטאת יצטרכו להביא כשיבנה בית המקדש?

לשואל, שלום וברכה! 1. דברי הגמרא שמי ששב בתשובה מאהבה עוונותיו נהפכים לזכויות נאמרו ברובד המחשבתי ויש להם משמעות רבה במה שבינו לבין המקום, אבל אין להם משמעות הלכתית מעשית לגבי חיוב קרבן לשוגג, או אפילו חיוב עונש למזיד. לגבי יום הכיפורים נאמר במשנה (כריתות פ"ו מ"ד): "חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יום הכפורים - חייבין להביא לאחר יום הכפורים; חייבי אשמות תלויין - פטורים". כלומר, קרבן שבא על עבירה ודאית - החיוב נשאר גם אחרי יום הכיפורים, מה שאין כן אשם תלוי, שבא על ספק עבירה. הגמרא בכריתות (כה ע"ב) לומדת זאת מפסוקים, שיום הכיפורים אינו מכפר על עבירה שנקבע לה קרבן. 2. מי שיזכור עבירה מסוימת שעשה יצטרך להביא עליה קרבן. מי שלא יזכור, או לא יהיה בטוח - לא יביא מחמת הספק. יש אמנם קרבן "אשם תלוי" על מי שעשה מעשה שהוא ספק עבירה, אבל זה כאשר הוא זוכר בבירור שעשה מעשה מסוים ויש ספק על אותו מעשה האם היה עבירה או לא (לפרטי הדברים עיין ברמב"ם הלכות שגגות פרק ח הלכה ב), ולא כאשר יש לו התלבטות האם בכלל עשה את המעשה.