ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פטור פועל מתשלום נזיקין | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ז אייר תשע"ז

פטור פועל מתשלום נזיקין


הרב יהודה אודסר

שאלה:
הבאתי את תשובת כבה"ר לשכני בעל הדין [חרדי, אברך, אשכנזי מחסידות מסויימת] בבני ברק.
הוא הביט בדף המודפס ומיד אמר "מי זה הרב שענה על השאלה? הוא לא מקובל עלי, "אולי הוא מיזרוחניק" וכו’... והוסיף: "את הגמרא בבא... כל ילד קטן מכיר, אני נתלה על הלכה של "פועל" שקיימת בנושא זה, והיא פוטרת אותי".
הבנתי 2 דברים:
1. שאנחנו צריכים להתפלל המון שתסתיים הגלות הזו...
2. מה הפרוש "שלא נתנו כבוד האחד לשני"... ולכן נפטרו תלמידי ר"ע.
תודה רבה ושבת שלום



השאלה נשאלה בהמשך לשאלה "חבר שבא לעשות טובה והזיק"

תשובה:
ראשית אני מבקש למחות על זלזול ברבותינו, תלמידי חכמים גדולים, שמהם אנו לומדים וממימהם אנו שותים והם משתייכים לזרם המכונה הציבור הדתי לאומי.
לגופו של עניין:
כתוב במשנה (בבא קמא דף צח:) "והבנאי שקיבל עליו לסתור את הכותל, ושיבר את האבנים או שהזיקן - חייב לשלם; היה סותר מצד זה ונפל מצד אחר - פטור, ואם מחמת המכה – חייב"
דין זה נפסק בשולחן ערוך חושן משפט סימן שפ"ד סעיף ג' וברמ"א חושן משפט סימן ש"ו סעיף ב.
בטעם הפטור של הבנאי שסתר מכאן ונפל מצד אחר נכתבו כמה טעמים:
א. המאירי (בבא קמא צח:) טען שהפטור הוא מחמת אונס שהרי הוא לא יכול לראות מה שהיה מהצד השני אך כל מה שהיה יכול לראות ולהזהר בו הרי הבנאי מוזהר בו וחייב על נזקיו.
ב. המהרש"ל (בספרו ים של שלמה בבא קמא פרק ט סימן כ"א) כתב להסביר דין זה שמכיוון שלכך הבנאי נשכר והרי הוא עושה את פעולתו לפי בקשת בעל הבית הוא פטור מנזקיו אלא אם כן הוא פשע בעבודתו וסתר את הכותל בכח רב שאינו נצרך שאז הוא חייב בנזקיו
ג. החתם סופר בתשובה (חושן משפט סימן ק"מ) חידד את העקרונות הנ"ל ובאר שבאמת כל שליח או פועל, אדם שעשה פעולה לבקשתו של חבירו, יש לו דין של שומר, הן בחינם והן בשכר, וממילא בדיני שומרים התחדש בתורה שאדם חייב גם על גרמא בנזיקין שהרי התורה חייבה את השומר בפשיעה בשמירה, ובמשנתינו הייתה מחשבה לחייבו אך מכיוון שעשה כפי שהתבקש על ידי הבעלים הרי הוא פטור
ד. ערוך השולחן (חו"מ סימן ש"ו ) באר את המשנה וחילק, אם האבנים נפלו ונשברו מחמת המכה של הבנאי הרי הוא חייב בנזקיו ככל אדם המועד והיה עליו לדאוג מראש שדבר זה לא יקרה אך אם מן הצד השני נפלו ונשברו לא מחמת המכה אלא מחמת שהקיר עכשיו רעוע יותר וחלש (לאור הפירוק של הצד השני שלו) אזי דבר זה מוגדר כגרמא ופטור מתשלום נזקיו
לאור כל ההסברים הנ"ל, ובלי להכנס לדיון אם האדם הנ"ל שניסה להחליף את המנורה מוגדר כפועל או לא (לא ברור בשאלתך אם אתה ביקשת ממנו או שהוא הציע את עצמו) , אינני מוצא מקום לפוטרו, אדרבה למדנו שמוטל על הפועל זהירות יתירה וחיוב תשלום גם על דברים שאדם המזיק היה פטור בהם, כגרמא.



ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il