שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • כיסוי ראש

למה כיסוי ראש?

undefined

הרב חיים שרייבר

י"ז סיון תשע"ז
שאלה
מה הטעם בכיסוי ראש לאישה לאחר החתונה, האם זה חובה או ש"יש עניין בדבר". מול מי היא יכולה להיות ללא כיסוי?
תשובה
שלום ההלכה מגדירה את כללי הצניעות כך שנוכל לשים את הדגש על הצדדים הרוחניים (ענייני הקודש והנפש) שבקשר הזוגי, ומתוכם יתגלה היופי החיצוני במקומו ובמלא תפארתו. אין ההלכה אוסרת את היופי אלא נותנת לו את מקומו הראוי. האהבה של מי שאינו קשור לכללי הצניעות היא בדרך כלל אהבה קצרה, שרק היופי החיצוני הנגלה לעין, הפרוץ והמעורר תאווה ממלא אותה. ומכיון שכל כוחה נובע מצדדים חיצוניים היא אינה מסוגלת להחזיק מעמד לאורך שנים. אבל מי שנוהג על פי כללי הצניעות ההלכתיים מבין ומפנים שהיופי החיצוני הוא אחד מכלי הביטוי של עולם שלם של רגשות ומחשבות. כמו כן מובן מדוע אין לחשוף יופי זה בפני כולם אלא רק בין האישה לבעלה כחלק ממרקם הקשרים שביניהם. השיער הוא אחד המקומות שאמרו חז"ל שנחשב כערוה. "ערווה" היא מקום אינטימי שיש להצניעו ולכסותו. יופיו ועוצמתו גדילתו וטיפוחו של השיער צריכים להתגלות בין בני הזוג, ולכן אישה נשואה צריכה לכסות את ראשה. חיוב כיסוי הראש א. לדעת רוב הראשונים, המקור לכיסוי הראש לאשה נשואה הוא מן התורה. ב. מן התורה מספיק שהשיער יהיה אסוף ברשת (=כיוסי עם נקבים שניתן לראות את השיער רק מתוך התבוננות מרוכזת), אבל חכמים הוסיפו וקבעו שצריך לכסותו במטפחת שאינה שקופה. ג. דין כיסוי הראש אינו תלוי כלל במנהג, ולכן אפילו במקום שבו כל הנשים אינן מקפידות לכסות את ראשן, מנהג זה אינו יוצר שינוי בדין, ועל כל אשה שרוצה לשמור הלכה, לכסות את ראשה. (משנה ברורה סי' עה ס"ק י'). ד. שיער שיש קושי להכניסו אל מתחת לכיסוי הראש (כגון: שערות באיזור האוזן והעורף), שגם אם האשה תשתדל להכניסן מתחת לכיסוי, באופן טבעי הן נשמטות מכיסוי הראש, אין בו איסור.(רמ"א סי' ע"ה סע' ב', משנה ברורה ס"ק י'). יש שהתירו יותר וכתבו שאין איסור לגלות מעט מהשער שמעל המצח. שיעור ההיתר - עד טפח מרובע משערות ראשה מותר לאשה לגלות, ויותר מטפח אסור. ומכיוון שרוחב הפנים הוא כשני טפחים, אם אשה רוצה לגלות קצת מן השיער שמעל מצחה, מותר יהיה לה לגלות עד שיעור של כחצי טפח (שהרי חצי טפח כפול שני טפחים שווה טפח שלם). שיעור חצי טפח הוא כארבעה סנטימטר. (מהר"ם אלשקר סי' ל"ה, אגרות משה, אבן העזר, חלק א', סי' נ"ח). מומלץ לא להזדקק להיתר זה כיון שכיסוי הראש "זז" ומשנה את מקומו במהלך היום, ובקלות ניתן להגיע למצב בו שיעור השיער שמגולה מגיע ליותר מטפח מרובע, כמו כן יש שלא קבלו היתר זה, ואף שמדובר בדין דרבנן, ראוי להחמיר בדבר קל. ה. בפני אנשים זרים (בין אם הם בביתה, בחצרה או ברשות הרבים) חובה על האישה לכסות את ראשה. (מג"א סי' ע"ה ס"ק ד'). ו. ברשות הרבים (רחוב, קניון, אולם אירועים וכדו') חייבת האישה לכסות את ראשה. ז. בבית - נחלקו הפוסקים: ה'חתם-סופר' (או"ח סי' ל"ו) והמשנה ברורה (סי' ע"ה ביה"ל ד"ה חוץ לצמתן) כתבו שחובת האישה לכסות את ראשה אף בביתה וזהו "דין גמור שקיבלו עלייהו" הואיל ונהגו הנשים להחמיר ולכסות את ראשן אפילו בחדרן שבביתן. לעומתם דעת ה'אגרות משה' (שם) שמן הדין מותר לאשה ללכת בתוך ביתה ללא כיסוי ראש, ובתנאי שרק בני ביתה יראו אותה ולא אנשים זרים. ומסיים שם " ולכן לדינא אף שמן הראוי שיחמירו הנשים לכסות כדסובר החתם סופר הואיל ויצא מפומיה דגאון גדול כמותו...אבל פשוט שאלו הרוצות להקל בשני הדינים אין להחשיבן לעוברות על דת יהודית ח"ו, ואין להמנע אפילו לתלמיד חכם וירא שמים מלישא אשה כזו אם היא יראת שמים ומדקדקת במצות ובעלת מדות". בענין זה חשוב שבני הזוג ידברו ביניהם ויחליטו ביחד כיצד יתקדמו רוחנית ובאיזה שלב יתחילו בענין כיסוי הראש בבית. ח. כאשר האיש והאישה אסורים אסור לבעל להסתכל במקומות המכוסים שבאשתו, אך מותר לו להתבונן בה בהיותה לבושה וליהנות מראייתה. נחלקו הפוסקים מהי הגדרת המקומות המכוסים: הרב אליהו (דרכי טהרה פרק ה' סע' ס"א) כתב שאלו כל המקומות האסורים בראיה אצל כל אישה וממילא צריכה האישה לכסות את ראשה כל ימי נידתה וראוי שתישן אם כיסוי ראש (אלא אם כן נפל בלילה). לעומתו כתב בעל ה'אגרות משה' (יורה דעה, חלק ב' סימן ע"ה) שמקומות המכוסים נמדדים לפי הרגלה בזמן טהרתה כשהיא לבדה בבית עם בעלה, אם רגילה לכסות מקומות אלו (כגון שער ראשה) יש בכך איסור בימי צריכה להרחיק מבעלה. הרב זלמן מלמד שליט"א רגיל לומר שצריך לתת לאשה להתרגל לכך לאט לאט לפי הקצב שלה בלי שהחתן יתערב. המגמה האידיאלית היא לכסות כל הזמן אף בזמן היתר אף בלילה. ט. בשעה שהאישה הולכת לישון או כשהיא בחדר השינה, לבדה או עם בעלה בימי טהרתה, אינה צריכה לכסות את הראש. יום טוב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il