ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מחזות של הרמח"ל | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"ד סיון תשע"ז

מחזות של הרמח"ל


הרב עזריה אריאל

שאלה:
הרמח"ל כתב כל מיני מחזות ושירים, שהיום לא היו "עוברים מסך" בציבור הדתי בשל אי-צניעותם, ופרשנות לתנ"ך זרה לרוח היהדות. איך יכול להיות שרב כזה גדול וצדיק כתב כאלו דברים? האם מותר לקרוא בהם לצורך לימוד ספרות?

תשובה:
לשואל, שלום וברכה!
חייו הקצרים של הרמח"ל מתחלקים לתקופות שונות: בנערותו ובחרותו למד גם אצל מורה לדקדוק ומליצה, ואין ספק שדרכו הפיוטית הושפעה ממנו. בתקופה זו, לפני גיל עשרים, כתב גם פיוטים ומחזות, בסגנון אמנותי ברוח החופשית-יחסית של יהדות איטליה בזמנו. מגיל עשרים והלאה התגלה כוחו הגדול בנסתר, ומאז לא כתב מחזות, וגם לא הדפיס את מחזותיו.
סגנון המחזות אכן 'נועז' ביחס למקובל בציבור התורני בימינו, אבל כך גם כמה פרקים בתנ"ך וכמה אמירות של חז"ל... אין כוונתי שעלינו להוריד את רף הצניעות בסגנון הכתיבה והקריאה המקובל כיום בין בני תורה, אבל בבואנו להעריך את דמותם של גדולים יש לשפוט את הדברים על רקע המקובל בזמנם ומקומם ובעיקר לדון את הדברים לפי תכליתם.
מחזות הרמח"ל אינם רומנים זולים, חלילה. המחזה "מגדל עוז" (או בשמו האחר "תומת ישרים") נכתב במפורש, כדברי הרמח"ל בהקדמתו, כמשל לאדם החפץ בתורה. מטרת המשל להמחיש שהשגת התורה כרוכה ביגיעה ומאמץ ומי שמוצא את הדרך לתורה פתוחה לפניו אינו משיג אותה באמת.
"מעשה שמשון" נכתב במטרה מוסרית, להדגיש מסרים חשובים מתוך הסיפור, כפי שכתב הרמח"ל עצמו ב'לשון לימודים' (ספר נעוריו הראשון המדריך לכתיבה מליצית, והמחזה 'מעשה שמשון' משמש כהדגמה לו, ראה חלק ג לימוד ג). תיאור חשקו של שמשון נועד להמחיש עד כמה תאוות נשים עלולה להטות את האדם מדרך הישר. יתכן שלחלק מהקוראים המסר מיותר ואף מעורר הרהורים מיותרים, ולחלק אחר, שקרוב יותר להיגרר, זהו מסר חשוב, וחזקה על הרמח"ל שבזמנו ומקומו ובחוג שבו הפיץ את המחזה התועלת גברה על הנזק (בדומה לכך סיפורי הרב מאיר להמן, שנכתבו עבור הנוער בגרמניה בתקופת ההשכלה וחלקם לא מתאימים לחלק מהציבור הדתי כיום).
לגבי "פרשנות לתנ"ך הזרה לרוח היהדות" אינני יודע למה כוונתך. איני מכיר היטב את המחזה 'מעשה שמשון', וקראתי מעט ממנו כעת לראשונה כדי להשיב לך, אבל ממה שקראתי טרם ראיתי משהו שלא אמרו חז"ל על שמשון. אין ספק שדמותו של שמשון מורכבת. בדברי חז"ל נאמרו עליו דברים רבים לכאן ולכאן, וניתן לצרף אותם לפאזל אחד שכולל את הכל, אך ניתן לראות בדברים גם מחלוקת כיצד להעריך את דמותו, והרמח"ל בחר כאן צד מסוים. נאמר בספר שופטים (יג, כה): "וַתָּחֶל רוּחַ ה' לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל". ביטוי זה, "רוח ה'", מופיע מספר פעמים בספר שופטים, ובתרגום מצאנו הבחנה מעניינת וחשובה בין השופטים: בחלקם תירגם זאת "רוח נבואה מן קדם ה'" (שופטים ג, ט, על עתניאל בן קנז), ובחלקם "רוח גבורה מן קדם ה'" (בכל הפסוקים על שמשון, וכן על גדעון ויפתח). הרמח"ל ('לשון לימודים', שם) מציין לדברי הרד"ק (שופטים יג, כה) ש"הוכיח פירוש התרגום כי רוח ה' כוונתו רוח גבורה". אם כן, הכיצד ניתן לומר שזוהי "פרשנות זרה לרוח היהדות"?! זה בהחלט משבעים פנים לתורה.
אכן עצם הפיתוח וההמחזה של הדברים נותן לדברים פרופורציות שממעיטות מערך נזירותו ומלחמותיו ומדגישות את כוחם של היצרים והתאוות (וגם זה נאמר בחז"ל על שמשון באופן שלא היינו מעיזים לומר, ראה סוטה ט ע"ב על "ותאלצהו" ושם י ע"א על "ויברכהו ה'"). אך זוהי בדיוק מטרת המחזה, לא לעוות את דמותו של שמשון אלא להראות את כוח היצר וללמד דעת שלא להיכנס לידי ניסיון. זוהי גם חלק ממטרת הסיפור בתנ"ך, ראה למשל ב'תועלות' שכתב הרלב"ג (שופטים פרק טז) לסיכום מעשה שמשון ולקחיו, התועלת השש עשרה עד התועלת העשרים ושתיים.
על מחזות הרמח"ל כתב הרב הנזיר זצ"ל (קול הנבואה, עמ' שטו-שטז) שהם הולכים בקו אחד עם כל ספרי הרמח"ל: "איחוד הרז המוסר והשיר". הוא מראה את מקורות המשל בזוהר, ובספר 'סדר היום' (לרבי משה בן מכיר, מגורי האר"י ז"ל) שכתב - זמן רב לפני הרמח"ל - את תמצית העלילה במחזה ואת לקחו: "כך הוא דמיון התורה, כי אין סודותיה מתגלים כי אם למוסר נפשו עליה ומבקש אהבתה, כן תרדוף היא אחריו להתגלות לו". הרחבה על הדברים בספר 'רכב ישראל' על קבלת הרמח"ל, מאת הרב מרדכי שריקי (ראה עמ' 19 ועמ' 304 הערה 84), שמראה איך יסודות קבלת הרמח"ל באים לידי ביטוי כבר במחזות הללו.
לשאלתך האם מותר לקרוא את הדברים התשובה היא שהמבחן הוא מבחן התועלת, ואם אתה מוצא את הקריאה מזיקה לך עליך להימנע ממנה.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il