ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שאלות בהשבת אבידה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ח אלול תשע"ז

שאלות בהשבת אבידה


הרב בניהו שרגא

שאלה:
שלום הרב.

תודה רבה.

להלן 3 שאלות בהלכות השבת אבידה:

1. מצאנו על הכביש, בשוליים שסמוכים למדרכה של הרחוב שליד ביתנו (היכן שהמכוניות חונות)- קסדת אופניים של ילדים, שבורה ומלוכלכת.
א. האם היינו צריכים לקחתה בכלל? ב. כיון שכבר אספנו אותה אל תוך ביתנו מחוסר ידיעת ההלכה באותו זמן- מה לעשות עימה עכשיו?

2. מצאנו מפתח בודד, ללא כל מחזיק מפתחות או מדבקה וכד’, על שולחן בבית הכנסת. האם אנחנו צריכים לקחתו ולהכריז עליו?

3. מצאנו בצידי הכביש של רחוב מגורים, שקית ובתוכה נעלי ספורט. הנעליים אמנם נראות יותר חדשות מישנות, אך הן בלי שרוכים. (יש להן אופציה להיסגר על ידי סקוצ’, אבל יש גם להם גם חורים לשרוכים שכעת אין בתוכם שרוכים).
א. האם היינו צריכים לקחתן?
ב. בדיעבד, כיון שלקחנו כבר בגלל אי ידיעת ההלכה, מה לעשות איתן כעת?

אם הרב יוכל לפרט את הסיבה והמקורות לתשובותיו- נשמח מאד.

בע"ה תמשיכו להגדיל תורה ולהאדירה.

תשובה:
שלום וברכה,

אשריכם על ההקפדה להשיב את האבדה לבעליה.

1. אם שבורה באופן שנראה שאדם נורמלי לא מעוניין בה ומסתבר שהבעלים השליכוה, לא צריך לקחת להכריז . אפשר להשאירה במקום ואפשר לקחתה לעצמכם (שו''ע רסא,ד. השבת אבידה כהלכה ב,יז ושם בהערה נט).

אם שבורה באופן שבעליה כן ירצו אותה, אז יש לפנינו אבדה עם סימן. (רמ''א חו''מ רסב,יג ע''פ הרמב''ן. סמ''ע שם. שו''ע הרב הלכות מציאה ופיקדון סע' ח).
צריך להכריז עליה (שו''ע רס,ט-י. גם נראה כדרך נפילה ולא הינוח וגם במקום שלא משתמר כלל ובדבר שיש בו סימן שצריך להכריז).

ההכרזה תהיה למשך שבוע, שבועיים ע''י תלית מודעה במקום המציאה ופרסום בלוח מודעות מרכזי של האיזור. הרבה פעמים זה באיזור בית הכנסת (ע''פ שו''ע חו''מ רסז,ג) . אם יש מייל שכונתי או עיתון מקומי שניתן לפרסם בו בחינם (זו אבדה זולה שלא נראה שהמאבד ירצה לשלם על הפרסום), יש לפרסם גם בו למשך שבוע, שבועיים.
אם לא יהיה דורש, אפשר לרשום בפנקס את תיאור הקסדה ואת השוי הכספי שלה, ומותר לכם להשתמש בה כיון שזה לא דבר שחביב על בעליו באופן שירצה דווקא אותה ולא קסדה אחרת באותו שוי וזה דבר שמצוי לקנותו. (עיין בתשובות והנהגות ובמנחת יצחק ב'מקורות והרחבות' בהמשך).

2. יניחו את המפתח בידי הגבאי או במקום שמור בבית הכנסת ויודיעו לכלל המתפללים בע''פ ובכתב על לוח המודעות שם שנמצא מפתח. כדאי גם להודיע בבתי כנסיות קרובים.
כדאי גם במייל השכונתי או בעיתון המקומי אם זה בחינם. (עיין ב'מקורות והרחבה' בהמשך)

המפתח הוא עם סימן. פותח דווקא דלת מסוימת. אמנם כיון שקשה לומר את צורת המפתח, אפשר יהיה לגבאי לתתו לטוען שזה שלו ע''מ שיבדוק אם אכן הוא פותח את דלתו. (השבת אבידה כהלכה שם הערה מו).

אם עבר זמן ולא נמצא למפתח דורש, מותר לזרקו. מן הסתם כבר הבעלים החליפו את המנעול (השבת אבידה כהלכה שם הערה מז).


3. נראה שזו אבדה עם סימן [ללא שרוכים. בד''כ נעליים הם עם שרוכים] במקום שלא משתמר כלל שיש להכריז כנ''ל בסע' 1 (כך הדין גם אם ייחשב כמשתמר קצת ובספק אם הונח שם בכוונה, כיון שיש סימן. רמ''א רס,י).

בהצלחה רבה.


מקורות והרחבות

ל1-
תשובות והנהגות כרך ג סימן תסד
'... ואי אפשר למוצא להחזיק ולשמור האבידה תמיד ורוצה לקיים מ"ע דהשבת אבידה, ובש"ע מפורש ח"מ רס"ז (סעיף כ"א) במצא תפילין כיון שהוא דבר מצוי לקנות בכל שעה לכן שם דמיהם ורושם שויין, ויכול להניחם ולהשתמש בהם ע"מ שישלם שויים [או שותפות, ושכירות בחפץ ע"ש בסמ"ע]. ונראה דלא רק בתפילין "שעשויין למצותם בלבד" (כלשון הרמב"ם ועיין בסמ"ע ובש"ך שם) הדין כן, אלא בכל דבר שאין בו חביבות לבעליו בהשימוש בחפץ שרגיל בו, יכול לשום דמיו ולהשתמש בו אחר שהתייאש מלמצוא בעל האבידה, היינו אחר שהכריז כדין ולא באו, וצורת ההכרזה היא שמניח מודעות בבתי כנסיות מסביב ומונח שם לכל הפחות כשבוע ימים, עיין סי' רס"ז ס"ג ובסמ"ע סק"ב. ולא מספיק להודיע במשטרה וכדומה כיון שאין דורשים סימנים כדין, וכשנתברר למוצא שלא באים לתבוע שם דמיו ומניחו ומשתמש בו. (ואף שעיקר הכנופיא היא בשבת, וזהו צרכי חול, הלוא מפורש בש"ע א"ח ש"ו סעיף י"ב שמכריזים על אבידה בשבת שזהו צורך מצוה, ומסתבר דשרי אף לקרוא מודעות האבידה בשבת כדי לדעת אם זהו שלו, ואפילו להסתכל בכתובת איפה נמצא, ואין בכך משום שטרי הדיוטות, שזהו צורך מצוה שעלולים להורידו מיד לאחר השבת ויתבטל המצוה).

לענין צורת השומא קשה לקבוע, ואם רוצה לשום בדיוק, יש אומרים שאינו יכול לשום בעצמו רק בית דין מעיינים וקובעים, אבל אם שם באופן שודאי יש בו השיעור מספיק, נראה שאין צריך בית דין רק אנן סהדי ומספיק בכך.

ולמעשה יש לו לכתוב אצלו בפנקס מיוחד שמצא אבידה וכן את הערך שלה. והנה היום המחירים עולים מיום ליום ואפילו המדד שהממשלה קובעת לא מספיק לקבוע מחירו האמיתי, ונראה לענ"ד דבמקומות שהמדד עולה תמיד כמו בארץ ישראל ובדרום אפריקא אין תועלת לכתוב במטבע מקומי רק יש לשום כפי הדולאר, ויכתב בפנקס את הערך המשוער של החפץ במחיר היותר גבוה שיכולים להשיגו חדש, ויציין הפירמא ושנת הייצור (אם אפשר), והפנקס יהא מונח אצלו משומר ודי בכך. ואף שבשו"ת חתם סופר (ח"מ קכ"ב) נראה שצריך להניח הכתב בבית דין או בפנקסי הקהל נראה דהתם מיירי שידוע מי המשרתת ובדבר שביוקר כנזמים של זהב, מצוי שתחזור לבקש, מניח התכשיט או הפיתקא בבית דין, אבל כשאינו דבר שביוקר ואינו מצוי שבעלים יבוא, מספיק שאצל המוצא תישאר פיתקא עם פרטים הנ"ל (ולענין ריבית אכ"מ).

מיהו צריך לכתוב ולהניחו במקום המשתמר דוקא, ויש כותבים בעמוד ראשון של כרך הש"ס שהוא ריק כמו מסכתא ברכות וכדומה, ומפרטים שם מה שמצאו והיכן מצאו וערך שויו בדולארים, ואין זה בזיון קודש רק צורך מצוה. (וכן ראיתי אצל אבי זצ"ל שרשם בגמרא שלו כל ילד וילדה שנולדו וכן את התאריך היום והשעה, אולי חש להפוסקים שגדלות תלוי במעת לעת שעה לשעה, או עכ"פ אולי שערות תלוי כן, ועכ"פ לא חש לכתוב בגמ' זמן חול, כיון שלצורך קודש הוא שרי כמ"ש).

ונראה פשוט דלענין הכרזה לא מספיק מודעה בעיתון, שלא קוראים כ"כ מודעות אלו, ואף שאם הדבר שנאבד יקר לו ומספר לידידיו ומכריו שנאבד לו ומצוי שאחד מהם יקרא את המודעה בעתון ויודיע לו, היינו בנוסף על המודעות ששם בסביבה מודיע גם בעיתון, ובפרט שאם האובד היה מעוברי דרכים שביקרו בסביבה שלהם יוודע רק דרך העיתון, ע"כ כל מה דאפשר לתקן מתקנינן.

מיהו אם המודעה בעיתון עולה כסף נראה שמדינא אין עליו חיוב להוציא הוצאות. ורק אם האבידה יקרה ויש סיכוי טוב שיוודע ע"י העיתון וימצא האובד ויחזיר לו דמי המודעה, נראה שאז מצותו לשלם ולפרסם במודעה, ואפילו נימא שאין חוב להוציא ממון, מ"מ כיון שסביר שיזכה בכך למצות השבה, נראה שכדאי לו להוציא ממון למ"ע זאת אף שאין חיוב, אבל באבידה פעוטה שאין מדקדקין לחפשו כשנאבד, נראה שמודיע בבתי כנסת ומספיק.

ונשאלתי הלכה למעשה באחד שמצא מצלמה ופירסם בבתי כנסת ולא באו, ורוצה להשתמש בו, ונראה ששם ערכו וכמ"ש ורושם בפנקס ומותר, שוב ראיתי בשו"ת "מנחת יצחק" ח"ח סימן קמ"ו שמסיק שיכול לשום דמיהם אלו ע"ש היטב'.

שו"ת מנחת יצחק חלק ח סימן קמו
'...והנה למעשה לא התרנו עד כעת (היכא דלא עשו המודעה הנ"ל) רק בדרך לשום דמיהן ומניח המעות אצלו או אצל ב"ד, וכמבואר כה"ג בש"ע /חו"מ/ (סי' רס"ז סעי' כ"א), מצא תפילין שם דמיהן ומניחן עליו מיד אם ירצה שדבר מצוי הוא לקנות בכל שעה עכ"ל, ומוכח דבכל הדברים שמצוי לקנותו דינא הכי, אבל ברמב"ם (פי"ג מה' גזילה ואבידה הי"ד) מסיים ואין עשויין אלא למצותן בלבד, משמע דדוקא בתפילין אמרינן כן, ועי' שם בסמ"ע וש"ך, ובטור הוסיף עוד וכן פירות שהתחילו לרקוב וכן בכל כיוצא בזה מוכרן מיד עיין שם, והנה בנד"ד רוב דברים כגון בגדים וכיב"ז מתקלקלים ברבות הימים והמה בכלל מש"כ הטור וכיב"ז, ...וראיתי בספר פאת השדה להגרשד"ה מונק ז"ל (סי' ק"ס וקס"א וקס"ב) שהי' לו משא ומתן של הלכה עם הגאון מוה"ר דוד יונגרייז זצ"ל ראב"ד פעה"ק ת"ו בנדון הדברים ששוכחים הקונים בחנות, והסכימו לשום דמיהן ולמוכרן, ובנדון דידהו צרפו מה דאיתא ברמ"א /חו"מ/ (סי' ר"ס סעי' ה') דבחנות אף על פי שיש סימן מייאש עיין שם, והגר"ד ז"ל הסכים עמו, ודנו שמה דבאיזה מטבע ישימו משום דצריך שיעמדו ימים רבים, וכן אם כמה ששוים למכור, או לקנות חדשים, ובנוגע להשתמשות בהדמים מפורש בש"ע שם /חו"מ/ (סי' רס"ז סעי' כ"ה), דיש רשות להמוצא להשתמש בדמים, ולפיכך חייב באונסים עיין שם, וגם כתבו שם שיכתבו בפנקס סימני החפצים ושיעור השומא עיין שם'.

ל2-
חפצים בבית הכנסת לא חייבים בהכרזה כי מסתמא הונחו שם מדעת הבעלים (השבת אבידה כהלכה ז,ב. עיין גם ב'משפט האבדה' לרב מרדכי גרוס שם ב'שערי צדק' רס,קמח)
אמנם לכאורה ל''צ להכריז רק כפי הדוגמא בהערה שם ג מהרב ניסים קרליץ של''צ להכריז על חפצים המונחים על המתלים כי מסתמא הונחו בכוונה וגם מסתמא לא יזיזו אותם משם, אך מפתח על שולחן, נראה שלא יישאר שם זמן רב [אחד המתפללים יזיזהו למקום אחר, המנקה או הגבאי כשיסדרו את השולחן יקחו זאת משם] ולכן נראה כמקום משתמר קצת שאף בוודאי הינוח , יש להכריז כשיש סימן (השבת אבדה כהלכה א,ט. פתחי חושן הלכות הלואה ואבדה, ד,ד)

ואכן דעת הגר''מ פיינשטיין [מובא ב'קול התורה' חוברת י' במדור ההלכה] שבבית הכנסת זה דרך הינוח אך יש מקומות שם שנקראים 'שמור לגמרי' ואז אם אפשר להשאיר שם , לא יטלנו ,ויש מקומות שנקראים 'שמור קצת' וצריך להניחם במקום שמור שבבית הכנסת ולא צריך לקחתו לביתו אלא להכריז למתפללים כאן וכדאי גם בבתי הכנסת הקרובים אליו שיש מפתח במקום השמור [אפשר אצל הגבאי].
עפי''ז יש לחשוב איך נגדיר מפתח על שולחן בבית הכנסת ונראה לי שא''א להגדירו כמשתמר לגמרי שכן אנשים שונים כל הזמן נמצאים בקרבתו ורואים זאת וגם מסתמא לא ישאר שם לאורך זמן אלא המנקה יזיזהו. א''כ הוי דבר עם סימן בודאי הינוח [לא נפל לשלחן מסתמא] במקום שאינו משתמר לגמרי שצריך להכריז עליו.

לכן למעשה , יש ליידע את הגבאי על מציאות המפתח .יתכן וזה מפתח של בית הכנסת. כמו כן מסתמא המאבד ,שזוכר שנעלם לו בבית הכנסת ,יפנה לגבאי.
הגבאי אולי גם יודע כמה זמן המפתח מצוי על השולחן, ומי בד''כ יושב במקום המסוים הזה ואם יש מודעה רבה עם כללים מסוימים בבית הכנסת הזה לעניין אבידות.
יניחו את המפתח בידי הגבאי או במקום שמור בבית הכנסת ויודיעו לכלל המתפללים בע''פ ובכתב על לוח מודעות שנמצא מפתח. כדאי גם להודיע בבתי כנסיות קרובים.
כדאי גם במייל השכונתי או בעיתון המקומי אם זה בחינם.


בהצלחה


השאלה "שאלות בהשבת אבידה" נשאלה בהמשך לשאלה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il