שלום רב ושלום לרב אם יש בין שני מתפללים הפסק של סטרנדר או כסא, האם מותר למתפלל מקדימה לפסוע לאחור כשנכנס בתוך ארבע אמות של המתפלל? אם לא, מה התנאים להפסק בין שני מתפללים שיאפשר לפסוע כשיש מתפלל מאחור.

שלום וברכה! כסא אינו מהווה הפסק מספיק. סטנדר, שגובהו עשרה טפחים, נחלקו הדעות האם הוא הפסק, ובשעת הדחק, כאשר יש לך צורך גדול לפסוע לאחור ולסיים את התפילה, ניתן להקל, אם לפי שיקול הדעת הפסיעה לאחור לא תפריע לכוונת המתפלל. הרחבה: מותר לשבת לפני המתפלל כאשר יש לפניו מחיצה בגובה עשרה טפחים, כמו ספסל עם משענת, ולא כסא, או רהיט קבוע בגובה כזה. אך לגבי מעבר לפניו, או פסיעה לכיוונו, יש אומרים שאפילו מחיצה כזו אינה מספקת, מפני שכל עוד המתפלל מאחוריה יכול לראות את זה שעובר הרי זה כהפסק בין המתפלל לבין השכינה, וגם הדבר עלול להטריד את דעת המתפלל (שו"ת הלכות קטנות ח"א סי' פד ומשנ"ב סי' קב סק"ב). ויש שהתיר להסתפק בסטנדר (גבוה עשרה טפחים), מפני שההפרעה לכוונת המתפלל שמחמתה נאסר הדבר איננה המחשבה הרגעית שחולפת בראש המתפלל כאשר הוא חש בשינוי מסוים בסביבתו, אלא כאשר דבר מסוים עלול להטריד את לבו, כגון שהוא יחשוש שהעובר לפניו יתנגש בו או יפיל בטעות איזה ספר וכדומה (אשל אברהם מבוצ'ץ', סי' קב). גם המושג של "הפסקה בין המתפלל לבין השכינה", לדעתו, אינו חציצה פיזית בין המתפלל לבין המקום המיוחס לשכינה העומדת לפני המתפלל (שאם כן היה צורך במחיצה קבועה שתגדיר שהמתפלל נמצא ברשות אחת וזה שלפניו ברשות אחרת), אלא הפרעת הכוונה היא היא החציצה. ובלשונו: "שהרי מצד ה' יתברך אין מבדיל בשום מקום ולא בשום זמן... רק שברצונו יסד שכל ההנהגות יהיו נגררות כפי הכנותינו באיתערותא דלתתא". מסתבר לסמוך על דעה זו בשעת הדחק (ועיין ערוך השלחן סי' קב סי"ג ושו"ת ציץ אליעזר ח"ז סי' כג אות טו וח"ט סי' ח).