שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • הלכות יום טוב

מקלחת ביום טוב

undefined

הרב עזריה אריאל

כ"ח אלול תשע"ז
שאלה
שלום וברכה, השנה ראש השנה צמוד לשבת. האם מותר וראוי להתקלח במהלך שלושת הימים הללו? אם כן, כיצד ומתי עדיף?
תשובה
לשואל, שלום וברכה! ברחיצה ביום טוב יש הבדל בין מנהגי העדות: לנוהגים כשולחן ערוך מותר לרחוץ את כל הגוף במים חמים שחוממו בדוד שמש, או בבוילר שהופעל מערב החג, או גם במהלכו באמצעות שעון שבת. לנוהגים כרמ"א אין לרחוץ במים שחוממו באמצעות שעון שבת, אלא רק בדוד שמש (או בבוילר שהופעל מערב החג והייתה מקלחת אחת לפני החג אחרי כיבוי הבוילר, וכך נוצרה שכבת בידוד בין המים החמים שבו לבין המים הקרים שייכנסו ביו"ט). גם לגבי מים מדוד שמש, אין לרחוץ את כל הגוף בבת אחת (אלא חלקים ממנו, או אפילו כולו אך לא בבת אחת: למשל, לרחוץ את כל הגוף בכמה "נגלות" כשבין אחת לשניה סוגרים את הברז ופותחים שוב). בשעת הצורך (תינוק שרגילים לרחצו כל יום, גדול שמזיע מאוד) רשאים גם הנוהגים כרמ"א להקל בפרט זה כדעת השו"ע. אינני רואה שום סיבה שלא להתקלח כלל שלושה ימים. הרחבה: בגמרא (שבת לט ע"ב ותוספות ד"ה ובית הלל) נאמר שאסור לחמם מים ביו"ט לצורך רחיצת כל גופו, אלא רק לרחיצת פניו ידיו ורגליו. ההסבר המקובל לכך הוא שרחיצת כל הגוף איננה "הנאה השוה לכל נפש", אלא תענוג מיוחד. מים שחוממו מערב יו"ט - לדעת השו"ע (תקיא,ב) מותר לרחוץ בהם את כל גופו, ואילו לדעת הרמ"א אסור, מדרבנן, אלא אם כן רוחץ "אבר אבר", כל אבר בנפרד ולא כל גופו בבת אחת (מ"ב סקי"ח; ובמקורות שציין מפורש שבאופן זה מותר שבסופו של דבר יהיה כל גופו רחוץ). מים שחוממו ביו"ט עצמו בדוד שמש - דינם כחוממו מערב יו"ט (על פי שש"כ יד,ג, לגבי שבת, ויש מחמירים להחשיבם כחוממו ביו"ט). נמצא שלנוהגים כשו"ע מותר לרחוץ את כל הגוף (במתקני החימום שלנו, שמחממים כבר מערב החג, או במהלכו בעזרת דוד שמש) ואילו לנוהגים כרמ"א אסור לרחוץ את כל הגוף במים חמים בבת אחת, אלא רק אבר אחרי אבר. לגבי מים שחוממו בבוילר באמצעות שעון שבת הדין מורכב יותר. עצם החימום ע"י שעון שבת שהופעל מראש, ולא נעשתה בו שום פעולת איסור בשבת ויו"ט, נחשב כמים שחוממו בהיתר (חזון עובדיה, שבת, ח"ו עמ' פז). אך קיימת בבוילר בעיה, בגלל כניסת המים הקרים שכעת מתחממים מגוף החימום שפועל כעת, או גם אחרי כיבויו, מהמים שבבוילר שהתחממו בגללו. בשבת אסור לגרום כניסת מים קרים לבוילר כזה, בגלל שהם יתחממו מגוף החימום או מהמים שהתחממו ממנו, והם "תולדות האור". ואף על פי שהאדם לא מתכוון לכניסת המים הללו ואינו זקוק לחימומם, זהו "פסיק רישא דלא אכפת ליה באיסור דאורייתא" (וכן כתב גם הרב עובדיה בהליכות עולם ח"ד עמ' לז, ולפי זה נראה שדבריו בחזו"ע הנ"ל עוסקים במיחם וכדומה, שאין בו כניסת מים חדשים, ולא בבוילר). לעומת זאת ביום טוב, לדעת השולחן ערוך (סי' תקיא ס"ב, עיין שם בבית יוסף) חימום מים לרחיצת כל גופו הוא איסור דרבנן בלבד, ואם כן כניסת המים לבוילר וחימומם היא "פסיק רישא דלא אכפת ליה באיסור דרבנן". לכן כתב בילקוט יוסף (מועדים, סי' תפב) שמותר להתרחץ ביום טוב ממים שחוממו באמצעות שעון שבת (באמבטיה פרטית ולא במרחץ, עיין שם), לפי שיטתו הידועה שפסיק רישא דלא ניחא ליה מותר באיסור דרבנן. אולם הרמ"א מחמיר בשתי הנקודות: לדעתו (בסי' תקיא) נוהגים כדעה שאיסור החימום ביום טוב לרחיצת כל גופו הוא דאורייתא, וגם (בסי' שיד) פסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן אסור. אם כן, למנהג האשכנזים אין להתיר שימוש בכמות גדולה של מים מבוילר שהופעל באמצעות שעון שבת, מפני שתיכנס כמות גדולה של מים קרים ותתחמם לצורך שאינו נחשב כאוכל נפש.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il