א. מה קורה כאשר מי שאחריי מאריך מאוד בתפילתו ולא נעים לו שהוא מעכב אותי (קורה במיוחד בערבית ), האם אז מותר לסיים למרות שהוא לא סיים? ב. האם צריך להמתין ד’ אמות ברדיוס הוא רק ממי שאחריי ממש?

שלום וברכה, הגמרא (ברכות כז) מזכירה את דינו של רבי יהושע בן לוי: "אסור לעבור כנגד המתפללין". היא מוסיפה סיפור שבו רב נהג כך: "רב איקלע לבי גניבא וצלי של שבת בערב שבת, והוה מצלי רבי ירמיה בר אבא לאחוריה דרב, וסיים רב ולא פסקיה לצלותיה דרבי ירמיה" (רבי ירמיה התפלל מאחורי רב, והתעכב רב לא לזוז כדי לא להפסיק ולהפריע לתפילתו של רבי ירמיה). השו"ע פסק על פי הגמרא הנזכרת שכאשר יש מתפלל שעומד מאחוריו בתוך ד' אמות שלו, אין לצעוד אחורה ג' צעדים בסוף התפילה. יש מבארים טעם הדבר משום שמפריע לכוונת המתפלל, ויש אומרים שהוא משום שמפסיק בין המתפלל לשכינה (ח"א). א. טוב לסדר שהמאריך בתפילה יעמוד במקום שבו אינו מעכב אחרים מלסיים את תפילתם. כאשר הדבר אינו אפשרי, וקשה למי שמתפלל לפנים להמשיך לעמוד, כגון שהוא חלש או צריך ללכת לעיסוקו, אפשר לחזור ג' צעדים באלכסון, באופן שאינו ממשיך לצעוד ממש מלפני המאריך בתפילה. ב. נחלקו הפוסקים האם איסור הליכה לפני המתפלל הוא דווקא לפניו ממש (אליה רבה), או אף מצדדיו לפנים (מגן אברהם). המשנה ברורה נקט להקל בשעת הצורך. דין חזרת ג' צעדים לאחוריו קל יותר מהליכה לפניו, כך שאפשר להקל לחזור אחורה ג' צעדים כאשר המתפלל אינו ממש מאחוריו. דין חזרת ג' צעדים לאחוריו קל יותר מהליכה מכמה סיבות: א. משמעות דברי רש"י בברכות שאין כלל איסור בחזרת ג' צעדים לפני המתפלל (מגן אברהם. והאיסור לחזור נפסק על פי הירושלמי). ב. כיום רוב המתפללים מביטים בעיניהם בסידור או מתפללים בעצימת עיניים, כך שהליכה קטנה זו של ג' צעדים אינה מפריעה לכוונתם (א"א). בנוסף לכך ייתכן שהמתפלל מאחוריו כבר נמצא בתפילת אלוקי נצור (ציץ אליעזר). ואף שאיננו סומכים על הנ"ל כדי להתיר חזרת ג' צעדים לפני המתפלל, במקום שחוזר בצדדיו של המתפלל שיש לסמוך גם על האליה רבה, אפשר להקל. בברכה, הרב מרדכי י. גרוס