ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

השבת אבידה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"א מרחשון תשע"ח

השבת אבידה


כולל דיינות פסגות

שאלה:
שלום רב ושלום לרב
מצאתי ארנק ברחוב צר שלצידיו יש חנויות.
לקחתי את הארנק ונתתי אותו לבעל החנות הקרובה למקום המציאה והנ"ל אמר שאם מישהו יבוא הוא יחזיר לו.

האם נהגתי כהוגן מהחינת לא תוכל להתעלם? או שהייתיצריך לקחת אותה ולהכריז עם מכתבים וכו? (השיטה שעשיתי נראית לי יותר מועילה)

רב תודות לרב

תשובה:
שלום וברכה.
מכיוון שהמקורות בסוגיה רבים וארוכים, אכתוב את התשובה בקצרה, ואם תרצה עיין במקורות.
מבחינת איסור "לא תתעלם" נראה שמרגע שהגבהת את החפץ על מנת להשיבו אינך עובר בכך. אלא שיש בעיה אחרת, שמכוח העשה של "השב תשיבם" אדם המוצא אבידה התורה החשיבתו כשומר אבידה על החפץ, ויש לדון האם כשומר יכול לתת את האבידה למישהו אחר.
להלכה נראה, שלמסור לאדם ששומר על האבדה כדין ויחזיר אותה על פי סימנים כדין, נראה שמותר, ואף עדיף לעשות כן שכך יש יותר סיכוי שתחזור האבידה לבעלים מכיון שבעל החנות קבוע שם ומסתמא המאבד ישאל אותו וגם יוכל להחזיר לו מיד. ובכך אף מקיים את המצוה של "השב תשיבם".
מסירה לאדם שאינו שומר על האבדה כדין או לא יחזיר אותה כדין, אף שהוא שוגג שאינו יודע ההלכות, הוי פשיעה בחובת השמירה של המוצא ויכול להתחייב על כך לבעל האבדה, וביטל מצות "השב תשיבם" כיון שלא שמר עליה כראוי.
לפי זה, אם בעל החנות הוא אדם שאינו שומר או מחזיר כראוי, לכתחילה לא היה לך למסור לו. עתה יש לך לבקש את הארנק ולהכריז בעצמך, ואפשר להגיד לבעל החנות שיפנה אליך את מי שיבוא לבקש אותה
(ואז נראה שלמפרע לא תעבור את האיסור של "השב תשיבם" כיון שהאבדה אצלך על מנת להשיבה). אם בעל החנות אינו מוכן להחזיר לך או שאיבד את הארנק, לכאו' אתה מתחייב לשלם לבעל האבדה לכשתמצא אותו על ידי המודעה מדין פשיעה בשמירה ע"י מסירתה לאחר שאינה שומרה כראוי.
יש להעיר שיתכן ובמקרה בו אבדה האבידה מכוח פשיעה בשמירה, אפשר לדון שתשלום לבעלים יחשב כאבדה ואין כאן המקום להאריך.
בכבוד רב, הרב אריאל שטראוס

הרחבה:
א. יש לדון האם אדם שלא החזיר בעצמו אבדה ומסרה לאחר, עובר על הלאו של "לא תוכל להתעלם", ומצד העשה של "השב תשיבם".
בגמרא בבא מציעא כו,ב מובא: "ואמר רבא: ראה סלע שנפלה, נטלה לפני יאוש על מנת לגוזלה - עובר בכולן; משום לא תגזול ומשום השב תשיבם ומשום לא תוכל להתעלם. ואע"ג דחזרה לאחר יאוש - מתנה הוא דיהיב ליה, ואיסורא דעבד - עבד. נטלה לפני יאוש על מנת להחזירה, ולאחר יאוש נתכוין לגוזלה - עובר משום השב תשיבם. המתין לה עד שנתיאשו הבעלים ונטלה - אינו עובר אלא משום לא תוכל להתעלם בלבד". יוצא מהגמ' שאדם שהרים על מנת להשיב אינו עובר באיסור "לא תתעלם".
ב. אלא שלגבי דין "השב תשיבם" יש לדון בדבר נוסף, שאולי המוצא יתחייב על נזק שקרה לאבדה מחמת שיש לו דין לשמור על האבדה, כמבואר בבבא קמא נו,ב ועוד מקומות: "איתמר: שומר אבידה - רבה אמר: כשומר חנם דמי, רב יוסף אמר: כשומר שכר דמי". ולהלכה השולחן ערוך פסק שהוי כשומר שכר, והרמ"א הביא שי"א שהוי כשומר חינם. והש"ך אות יד הסיק שהוי ספיקא דדינא וכמו שהסיקו כל האחרונים.
ויש לדון האם שומר אבדה יכול למסור לשומר אחר או שהוי פשיעה בשמירתו- לגבי שומר פקדון מצאנו מחלוקת בבא מציעא לו,א-ב שם שומר שמסר לשומר חייב או פטור, ונפסק כדעה שמחייבת בשולחן ערוך חושן משפט סימן רצא כו, אבל בשומר אבידה לא נתפרש הדין.
בספרי דרשו: "ואספתו אל תוך ביתך- ולא בית אחר", ובנצי"ב והמלבי"ם הסבירו שהכוונה שלא למסור לשומר אחר. בספר "מצות השבה" כתב כאפשרות, שכיון שנדרש מפסוק ולא נלמד מסברה כמו בשומר שמסר לשומר ששם חייב מסברה של "את מהימנת לי בשבועה איהו לא נאמן לי בשבועה", ושם אם יבואו עדים ששומר שני נאנס יהיה הראשון פטור, אך כאן יהיה חייב שאסור לגמרי לעשות כן.
בחכמת שלמה הסתפק לגבי שומר אבדה, שאפשר שאין לחייבו כיון שלא הבעלים מסר לו האבדה אלא התורה חייבתו לשמור, אם כן אין כאן חסרון של "את מהימנת" אין הבדל בין המוצא לשומר שמסר לו.
ובשולחן ערוך הרב כתב שבאבדה רשאי למסור למי שנאמן אצלו לשמרה שהרי לא נעשה שומר עליה מרצונו אלא ממצות המקום ובכל מצוה שלוחו של אדם כמותו. בספר "מצות השבה" כתב שמלשונו משמע שהמשלח מקיים את המצווה. ולגבי הספרי לדבריו נצטרך לומר שהספרי בא ללמד שאף על פי שמסר האבדה לאחר לא נפטר בכך מהמצווה ומאחריות האבדה, אבל לא שאינו יכול לעשות שליח לשמירת החפץ. והובא גם בפתחי חושן .
וכיון שהנצי"ב והמלבי"ם באו לפרש את הספרי, ולעומתם שולחן ערוך הרב והפתחי חושן כתבו את דבריהם להלכה, נראה שאפשר לסמוך על כך.
ובנידון דידן, שלכאו' האדם לא גר באזור מציאת האבדה, יש יותר סיכוי שתתקיים ההחזרה אם יתן לבעל החנות שמסתמא המאבד יבוא לשאול אותו וגם יוכל להחזיר לו מיד על פי סימנים.
ג. אלא שאף לדבריהם צריך להחזיר לאדם שיחזיר את האבדה על פי כללי ההלכה. הפוסקים דנו לגבי החזרה למשטרה, הרב אלישיב כתב שמותר למסור אבדה למחלקת אבדות של המשטרה בתנאי שהתברר לו שאכן הם שומרים על האבדה כדין ומחזירים רק לאחר נתינת סימנים כדין. אך אם לא התברר לו כך אסור למסור להם. ובספר "השבת אבדה כהלכה" כתב שנראה שטעמו שנקרא פשיעה בשמירה. וכתב שכן נראה דעת הגרש"ז אוירבך. והוסיף על פי פתחי חושן שיכול למסור פרטי האבדה למשטרה וזו תפנה את בעל האבדה אליו.



ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il