ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הסיבה לאיסור לשאת שתי נשים | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ט מרחשון תשע"ח

הסיבה לאיסור לשאת שתי נשים


כולל דיינות פסגות

שאלה:
שלום לכבוד הרבנים!
התורה מתירה נשיאת שתי נשים, ובעבר היו כאלו שנישאו לשתי נשים כדוגמת למך, אלקנה, ואשחור אבי תקוע המוזכרים בכתובים, תופעה זו מוכרת בשם הלועזי "ביגמיה", האם ישנה אפשרות בדת היהודית ל"פוליגמיה" (בלעז), היינו ריבוי נשים משלוש ומעלה? וכן ברצוני לדעת מדוע חל האיסור של נשיאת שתי נשים עד שקם אחד בשם רבינו גרשום שעשה חרם נגד נשיאת שתי נשים, מה טעמו של חרם זה ומדוע הוא נוצר? וכן ברצוני לדעת באיזו תקופה חי רבינו גרשום זה היינו באיזו מאה הוא חי בתאריך העברי והלועזי. בתודה מראש!


תשובה:
  שלום לשואל !
שאלתך נוגעת גם ובעיקר בסוגיות ערכיות של מהות הנישואין בישראל וגם בהשלכה המעשית שלהם לעניין ההלכה.
כיוון שביאור העניינים הערכיים הנ"ל דורשים הרבה הקדמות ועיון רחב בסוגית חיי המשפחה, לא כאן המקום להרחיב בהם. ובכל זאת מומלץ מאוד לברר סוגיות אלו בצורה יסודית עם תלמיד חכם בר סמכא בעניין. אנו נשיב רק לגדרים ההלכתיים השייכים לשאלתך.
התורה מתירה יותר מאשה אחת וזה בתנאי שהוא יכול לספק לה את כל החיובים שהבעל חייב לאשתו ובכללם חיוב מזונות, מלבוש, דירה וחיוב עונה.
אמנם חכמי ישראל נתנו עצה טובה שלא ישא יותר מארבע נשים (יבמות מד' ע"א ורמב"ם אישות פרק יד'  הלכה ג' – ד') וכך נפסק ברמב"ם "לפיכך צוו חכמים שלא ישא אדם יתר על ארבע נשים אף על פי שיש לו ממון הרבה כדי שתגיע להן עונה פעם אחת בחדש" וכן פסק בשו"ע אבן העזר סי' עו' ז' וע' לשון השו"ע סי' א' סע' ט'.
עוד הוסיף בשו"ע (סע' ח') "אבל במקום שנהגו שלא לישא אלא אשה אחת, אין רשאי לישא אשה על אשתו שלא ברשותה, וכל שכן אם התנה בכתובתה שלא ישא אשה אחרת עליה" אחד מתקנות רבינו גרשום היא שלא לישא אישה שניה :
ר' גרשום מאור הגולה נולד בשנת ד"א תש"כ (960) עד שנת ד"א תשפ"ח (1028)  תוארו "מאור הגולה" מצביע על ההערצה הגדולה כלפיו, מצד בני דורו ובני הדורות הבאים. טעמי התקנה - יש אומרים שהחרם בא לגדור בפני הפריצים והוללים המתעללים בנשותיהם שלא כראוי (הרשב"א בתשובה סי' קנז'). ויש אומרים שאין זה ברור ביותר שהתקנה היתה לטובת הנשים בעיקרה, ויתכן שאף לתקנת האנשים היתה, שלא יכניסו מריבה לביתם (הר"ן בתשובה סימן מ"ח). ויש מי שכתב הטעם משום שלא יוכל לעמוד באספקת מזונות נשותיו ובניהן (מהר"ם פדווא בסימן יד'). ועוד טעמים נאמרו, אך אלה העיקריים שבהם (ע' סיכום הענין שו"ת עשה לך רב חלק ב סימן נט').
תוקף תקנת ר' גרשום - השו"ע בסי' א' סע' י' כתב שגם תקנת ר' גרשום הייתה רק עד סוף האלף השישי (שנת 1240) ומקורו מתשובת מהרי"ק, עוד הוסיף השו"ע שלא פשטה תקנתו בכל הארצות (כגון: צרפת ספרד, תימן וכו'). הרמ"א שם כותב "ומ"מ בכל מדינות אלו התקנה והמנהג במקומו עומד, ואין נושאין שתי נשים".
האחרונים כותבים (פת"ש ס"ק יט')  – שתקנת ר' גרשום קיימת גם לאחר האלף השישי עד ימינו או 'מחמת התקנה' ומוכיחים שר' גרשום תיקן זאת בלי מגבלת זמן שלא כמהרי"ק והשו"ע או 'מחמת המנהג' שבאותם מקומות שנהגו בתקנה זו והמנהג ממשיך עד ימינו.
גם לגבי קהילות הספרדים כתב השו"ע סע' יא' "טוב לעשות תקנה בחרמות ונידויים על מי שישא אשה על אשתו" וכן מופיע תנאי מפורש בנוסחי הכתובות של הספרדים "שלא ישא ולא יקדש שום אשה אחרת עליה כי אם ברשות בית דין" ונוסח זה מפורש מימות קדמונים (מופיע בשו"ת שו"ת הרמב"ם סימן שעב וסי' שעג' שכך היו נוהגים במצרים בזמנו)
א"כ אין לישא אישה שניה הן 'מחמת המנהג' והן מחמת התנאי' גם למקומות שלא נתפשטה תקנת ר' גרשום (ע'ע שו"ת יביע אומר חלק ז - אבן העזר סימן ב אות א- ג'). (יש להעיר שבמקרים יוצאים מן הכלל אם יש צורך גדול להתיר גם במקומות שקיימת התקנה צריך הסכמה של מאה רבנים וע' פתחי תשובה ס"ק טז' בטעם הדבר).
בברכה
הרב אחיקם הלוי

שאלה אישית אחת נשאלה בהמשך לשאלה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il