בני נולד ב-ב׳ ניסן התשס״ה. פרשת השבוע בעת לידתו היתה מצורע. תאריך בר המצווה שלו, לפי המחשבון באתר, יוצא ב׳ ניסן התשע״ח, פרשת צו שבת הגדול. הבעיה היא כי תאריך זה ״תפוס״ בבית הכנסת בו אנחנו רוצים שיעלה לתורה. האם נכון שיעלה לתורה בתאריך כט׳ ניסן התשע״ח (3 שבועות מאוחר יותר) בו נקראת פרשת מצורע, שהיא הפרשה בשבוע לידתו? כיצד יש לנהוג אם כן?

שלום וברכה, נהגו רבים שנער בר המצווה עולה לתורה בשבת בר המצווה שלו, (בשבת שלאחר הגיעו לגיל 13) וקורא את ההפטרה. ויש הנוהגים שהוא קורא גם את קריאת התורה של אותו שבת. מנהג זה אינו הלכה, ולכן כאשר יש צורך לשנות את השבת בו יעלה הנער לתורה אפשר לשנות את השבת. אין סיבה להעדיף דווקא את השבת בה קוראים הפרשה שקראו בשבוע לידתו. כיון שהעיקר הוא הקריאה בהגיעו לגיל 13. ולא לפי עת לידתו. נכון לערוך סעודת מצווה מיוחדת ומורחבת ביום הגיעו לגיל מצוות. המהרש"ל (בספרו ים של שלמה ב"ק ז, לז) כותב על סעודה זו "אין לך סעודת מצוה גדולה מזו, ושמה מוכיח עליה. ועושים שמחה, ונותנים למקום שבח והודיה שזכה הנער להיות בר מצוה וגדול המצווה ועושה, והאב זכה שגדלו עד עתה, להכניסו בברית התורה בכללה" הוא מביא לכך ראיה, מדברי רב יוסף (מס' קידושין לא) שהיה עיוור ואמר שכיון שגדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה, אם יאמר לי אדם שהלכה שאף סומא חייב במצוות, אעשה יום טוב לרבנן. וממה שרב יוסף רצה לעשות שמחה על הבשורה שהוא חייב במצוות אף שהיה חייב גם קודם לכן, בוודאי שנכון לעשות סעודה ושמחה על הגעת הנער לחיוב מצוות. בברכת מזל טוב על השמחה העתידה הרב מרדכי י. גרוס