ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הנחה בחנות של שותפים - גזל? | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ג כסלו תשע"ח

הנחה בחנות של שותפים - גזל?


כולל דיינות בית אל

שאלה:
אדם שיש לו חנות, והוא עובד עם מישהו, נניח החנות זה שלו ושל אבא שלו ביחד, או שלו ושל עוד שותף ביחד.
אם אני מגיע, ואחד האנשים שם מכיר אותי והוא עושה לי הנחה, האם מותר לי לקבל הנחה זו, או שעליי לחשוש שמא השותף השני אינו מרשה?

האם הדין שונה לבני אשכנז או לספרדים?


תשובה:
שאלה: האם קונה שקיבל הנחה בחנות, ממכר שהוא שותף בעסק, צריך לחשוש שמא ניתנה לו ההנחה שלא בסמכות?
תשובה: הקונה לא צריך לחשוש, שההנחה ניתן לו שלא בסמכות.

מקורות
הש"ך (עז,יט) כותב לגבי שותפים: "שכל אחד יכול לעשות מה שירצה, ואם יעוות ישלם לחבירו חלקו". זאת אומרת שכל מה ששותף עושה זה בסמכות. ובכסף הקדושים (על הש"ך שם) כתב שמנהג העולם כש"ך, לפי זה יש לפסוק שאין חשש שמא המוכר נתן הנחה שלא בסמכות.

אולם, הרבו לחלוק על הש"ך. הרמ"א (ע"ז, ז), פוסק ששותף אחד לא יכול למחול על חוב השותפות, וכן פסק הנתיבות (ע"ז, ט"ו) , אורים ותומים(אורים ע"ז, כ) ערוך השלחן (ע"ז,ט). ועיין לאמרי ברוך (שם) שצמצם את דברי הש"ך וכתב שמה שהש"ך התיר לשותף למחול, זה דווקא במחילה לטובת העסק, כגון כאשר יש חשש שאם יתעקש על כל הסכום לא יקבלו כלל (כשהחייב אלם או שאין לו כסף) אבל לא מעבר לכך. וכך משמעות פסיקת השולחן ערוך (קע"ו, י'), שאסור לשותף לעשות שום פעולה שהיא לא לפי המנהג או שעלול לפגוע בכספי השותפות.
הפתחי חושן (שותפים, ב, הערה כ"ז ) כתב מחלוקת אחרונים בשאלה- האם לסמוך על שיטת הש"ך ולאומר שמעשה השותף קיימים, במקרה שמכר לפני הזמן שראוי למכור את עסק השותפות. הבית מאיר (אבן העזר סימן פ"ו) ועוד, פסקו כש"ך שהמכר קיים, ומאידך הערך שי כתב שהשותף השני יכול לבטל המכר. ולכאורה נראה שלפי פוסקים אלו אי אפשר לקבל ההנחה.
אבל נראה שגם לפוסקים אלו, אין לחשוש שמא נעשתה העיסקה (ההנחה בנידון דידן) שלא כהוגן, שהרי כל הדיון בין הפוסקים הוא אם השותף השני יכול לבטל העיסקא שנעשית נגד רצונו או לא, אבל אין חובה לכל הדעות על המתעסק (הקונה בנידוננו) עם השותף לבא ולהתנדב לבטל העיסקא. וזאת משום, שהוא יכול לסמוך על כך שהכל נעשה בסמכות.
וכך מצאנו בשולחן ערוך (סימן קלו,א) בענין אדם שנתן בגדיו לאומן, והאומן החזיר לו בגדים של אדם אחר. הדין הוא, שמותר למקבל להשתמש בהם, ואינו צריך לחשוש שמא ניתנו לו הבגדים שלא בסמכות או בטעות. אלא יכול לתלות שהכל בסמכות, ויכול להשתמש בבגדים עד שבעליהם יבוא ויתלונן שניתן לו שלא בסמכות.

ונראה ללמוד 'בנין אב' מכאן לכל המקרים המסופקים, שאפשר לתלות שנעשו בסמכות. ואפילו כאשר רואים שיש משהוא לא תקין בהתנהלות, שהרי ניתן לו טלית של אחר!! ואע"פ כן אפשר לסמוך על כך שהכל בסמכות. ורק כאשר יש לפנינו מעשה גזל ודאי, כגון הבא לגדור פירות של חבירו (גמרא בבא בתרא, דף לג:), שם ב"ד תולים שעושה בסמכות רק מכח חזקה- 'אין אדם חציף לגדור פירות שאינם שלו', אבל לולא חזקה זו ב"ד מתערבים ומונעים ממנו לגדור הפירות, וצריך שהוא יגיד מפורש שניתן לו רשות לעשות פעולה זו. וגם כאשר יש חזקה זו אם עושה מעשה לא שגרתי כגון לעקור עצים של חבירו, ב"ד מתערבים ומונעים זאת ממנו כשיטת התוספות (שנפסקה בשולחן ערוך קלז, ג') ודלא כרמב"ם. אם כן, כל זה כאשר יש מעשה גזל ודאי לפנינו, אבל במקרים אחרים שאינם חד משמעים תולים להיתר.
ואולי תליה זו בנויה על 'אחזוקי אינשי ברשיע לא מחזקינן' שמובא בראשונים, עיין ברא"ש (בבא מציעא ה, טז) ופירוט של כלל זה באיצקלופדיה תלמודית (א, תנו).

דוגמאות נוספות שתולים להקל, שמעשה נעשה בסמכות. הגמרא (שבועות מ"ו:) אומרת "שאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן", ושם מדובר שראינו אותו מוציא חפץ מבית של בעל הבית אחר, ולא חוששים שמא האדם גנב את החפץ, אע"פ שמוציאו בצורה מחשידה, ובעל הבית טוען כך במפורש (עיין שם), ואע"פ שאין חזקה "אין אדם חציף". ההבדל בין מקרה הזה למקרה של אדם הגודר פירות חבירו (גמרא ב"ב לג: ) שנזקקים ל"אין אדם חציף" הוא, שכאשר בעל הבית נמצא בבית לא מוכחת הגניבה אלא יש לומר שמכר לו. רואים שכאשר לא רואים מעשה גניבה לפנינו לא תולים בגניבה.
עיין אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן א. ת. א,תנה.

השולחן ערוך (סימן ע"ב, ג') כותב, שמי שמשכן בגדי אשתו לא חוששים שמא עשה זאת שלא ברשות. וכן עיין ברמ"א (סימן ר"צ, ה), שאפוטרופוס שהוציא הוצאות מופרזות לא חוששים לנאמנותו, אלא תולים שמצא מציאה, וזאת בגלל ש'אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן'. אמנם עיין שם במחבר שפסק כרמב"ם שהדין כך, רק אם מנוהו בעל הבית לאפוטרופוס, אבל מינוהו בי"ד, מסלקים אותו. ואולי הרמב"ם חולק וסובר שאין להחיל את החזקה במקרה זה.

ואולי הדין של האומן (לעיל) בנוי על חזקה זו.
לסיכום, נראה שנידון דידן שקיבל הנחה, דומה יותר למצבים המסופקים ואין לפנינו מעשה גניבה מובהק, ולכן נראה שאפשר לתלות שהכל נעשה בסמכות עד שנווכח אחרת.

הרב ברוך פז שליט"א


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il