ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ברכת המזון בנוסח אחיד | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ט כסלו תשע"ח

ברכת המזון בנוסח אחיד


הרב עזריה אריאל

שאלה:
האם קיימת חובה לבני אשכנז לברך ברכת המזון בנוסח שלהם או שיכולים גם בנוסח אחר?
וכן להפך , האם הדבר עקרוני שבני עדות המזרח יברכו ברכת המזון בנוסח שלהם?
האם ניתן לברך בנוסח אחיד את כל הרחמנים עד סוף הברכה?

תשובה:
לשואל, שלום וברכה!
ברכת המזון איננה שונה באופן מהותי מהתפילה ושאר הברכות, שבהם כל עדה שומרת על מנהגה ונוסחה. כמובן יוצאים ידי חובה בכל נוסח שהוא, כי התכנים העיקריים של הברכות, כפי שקבעו חז"ל, נשמרים בכל העדות. בפרט לגבי "הרחמן" והלאה, שאינו מגוף ברכת המזון אלא מנהג מאוחר (ולכן בקטע זה הבדלי הנוסח בין העדות גדולים יותר), ברור שבדיעבד המנהג מתקיים בכל נוסח שהוא. ואף על פי כן, לדעת רוב הפוסקים צריכים בני כל עדה לשמור על מנהגה (עיין מגן אברהם, בהקדמה לסי' סח ומשנה ברורה שם סק"ד).
לשאלתך על נוסח אחיד, אני משער שכוונתך לבית ספר או גן ילדים, שבו כל הילדים אומרים את הברכה במקהלה ושינוי הנוסחים מבלבל את כולם. במקרה זה אפשר לקבוע שכל הילדים יאמרו את כל ברכת המזון - אפשר גם מתחילתה ועד סופה - בנוסח של רובם (שבט הלוי ח"ח סי' כ; ועיין פרי חדש, או"ח סי' תצו סעיף יט: "הרי שנתקבצו עשרה אנשים בעיר חדשה" וכו'; שו"ת חתם סופר, השמטות, סי' קפח). כמובן צריך לתאם זאת עם ההורים בחכמה, כדי שלא יופתעו לשמוע בבית נוסח חדש מפי ילדיהם וירגישו כפייה תרבותית וכו'.
אם חשבת להציע נוסח משותף, שיש בו אלמנטים מכל העדות, נראה שמ"הרחמן" והלאה זהו רעיון טוב שיאפשר לכולם להרגיש הזדהות ואין בו כל פגם. ולשון המאירי (מגן אבות, כד) שב"הרחמן" "מוסיף בהם כל אחד כפי רצונו, לפי מה שרואה כל אחד בעצמו מה שצריך לו". אולם בברכות אין ליצור נוסח כלאיים שלא קיים בשום עדה.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il