שלום וברכה ! קראתי בווקיפדיה שההנחות שעושים ביום שישי השחור (מחר) , הוא בגלל ההכנות של עובדי עבודה זרה ימ"ש לחג המולד. השאלה שלי האם מותר לנו להנות ולהשתמש בהנחות, שהם לקראת יום אידם? תודה רבה

לשואל, שלום! הדבר מותר. ובכל זאת, אם אין לך צורך גדול בניצול ההזדמנות הזו, יש עניין להימנע מקנייה במקומות בישראל שעושים מבצעים ביום זה, כסוג של מחאה וכדי להתרחק מתרבות הגויים וספיחיה השליליים. הרחבה: ההתייחסות לשנה הלועזית, בפרט כשאין התייחסות לחג המולד אלא ל"מבצע סוף השנה", איננה אמונה בעבודה זרה. במקור הדברים, קביעת הלוח השנתי הלועזי וגם קביעת עונה זו כתחילת השנה מתבססת על מציאות טבעית שברא הקב"ה: שנת החמה, בה כדור הארץ סובב את השמש, נמשכת 365 יום, ועונה זו של תחילת ינואר היא (בערך) המועד בו הלילה הוא הארוך ביותר (בחצי הכדור הצפוני) וממנו והלאה מתחילה השמש להאיר יותר. כך נאמר בגמרא בעבודה זרה ח ע"א: "תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך [והלילות מתארכים, מאז בריאת העולם בחודש תשרי], אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים. עמד וישב שמונה ימים בתענית ובתפלה. כיון שראה תקופת טבת [הלילה הארוך ביותר, וממנו והלאה] וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים. לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים". כידוע, גם הלוח העברי מתחשב בשנת החמה ומתאים את עצמו אליו על ידי עיבור השנה מדי שנתיים - שלוש. אמנם לאחר שהפכו ימים אלה לחגי עבודה זרה קבעה המשנה (בתחילת מסכת עבודה זרה) שאסור לסחור עם הגויים בימים אלו, כדי שלא יודו על כך לאליליהם. אולם בשולחן ערוך (יורה דעה, הלכות עבודה זרה, סימן קמח סעיף יב) נאמר: "יש אומרים שאין כל דברים אלו אמורים אלא באותו זמן [של תקופת חז"ל], אבל בזמן הזה [ימי הביניים] אינם עובדי עבודת כוכבים [=הם לא ממש מאמינים בפסלים שלהם], לפיכך מותר לשאת ולתת עמהם ביום חגם ולהלוותם וכל שאר דברים". מסתבר שההיתר "לשאת ולתת" כלל גם קנייה ואפילו מכירה ביוזמת היהודי במחיר מוזל בגלל חגיהם (ראה ברא"ש בע"ז פ"א סי' יא ובטור יו"ד סי' קמט, על המציאות של קנייה בזול בימי אידם. ובמשנה ברורה סי' תקלט ס"ק יט התיר ליהודי למכור בחול המועד פסח כשנקלע בסמיכות לחגיהם, כי היקף הקניות הוא בלתי שכיח וזהו דבר האבד). ועוד כתב השולחן ערוך (שם סעיף ח): "אין יום החג אסור אלא לעובדים בו בלבד, אבל העובדי כוכבים ששמחים בו ואוכלים ושותים ומשמרים אותו מפני מנהג או מפני כבוד המלך, אבל הם אינם מודים בו, הרי אלו מותרים לשאת ולתת עמהם". יש להניח, כנ"ל, ש"לשאת ולתת עמהם" כלל גם הנאה מהנחות ומבצעים. הדברים נכונים שבעתיים בימינו. מועדים אלה הם ציון דרך בלוח השנה הגויי, אבל אינם מבטאים אדיקות בנצרות אלא סוג של פולקלור עממי. ואם כך הוא לגבי הגויים, קל וחומר לגבי סוחרים יהודים בארץ, שבסך הכל מחפשים תירוץ למבצע ונתלים בכל תאריך שמהווה הזדמנות עבורם. כעין זה כתב ב'חשוקי חמד' (עבודה זרה ו ע"ב) בשם הרב אלישיב, שמותר לקבל מתנה ביום חג נוצרי אם ברור שמבחינת נותן המתנה המתנה איננה בגלל החג דווקא אלא רק הזדמנות לתת מתנה שרצה ממילא. ובשו"ת מראה הבזק (ח"ג סי' קי) התירו גם ליהודי בעל חנות צעצועים בספרד לעשות מבצע לרגל חגם כדי שלא יפסיד רווח משמעותי, ובתנאי שלא יפרסם זאת באופן שהוא חילול השם. כמובן אין הכוונה שמותר לחגוג את הימים הללו (עיין ברמ"א בסי"ב שם, שהתיר זאת רק במקרה מיוחד כאשר יש חשש לאיבה. לדוגמה בימינו: מותר למעסיק לתת מתנת חג לפועל נוצרי המצפה לכך). היה ראוי שבעלי עסקים בארץ לא ינצלו את הזמנים הללו לחגיגת קניות שמעבירה מסר ש"ככל הגויים בית ישראל". אך אין זו חגיגת עבודה זרה שאסור ליהנות מכל קשר אליה.