ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

האזנה לתחנת רדיו שמחללת שבת | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ט שבט תשע"ח

האזנה לתחנת רדיו שמחללת שבת


הרב שמואל אריאל

שאלה:
כידוע תחנת רדיו... היא תחנה שעובדת בשבתות ובחגים. ולכן אני רוצה לדעת:

1. האם מותר לי בימי השבוע, כולל ביום שישי וערבי חג, להאזין לתחנת רדיו זו?
2. האם מותר לי במוצאי שבתות וחגים להאזין לתחנה הזו? אם כן, ממתי?
3. איך בכלל קורה דבר כזה שנותנים לתחנת רדיו להיות פתוחה בשבת?!


תשובה:
שלום וברכה!

1. באופן כללי, אין איסור להאזין לתחנה כזו בימות החול.

2. במוצאי שבת וחג, ראוי שלא להאזין לתחנה בזמן הסמוך לצאת השבת, שאז התוכניות משודרות על סמך פעולות שנעשו בשבת עצמה.
כמו כן, אם במוצאי שבת או בימות החול משדרים תוכנית או קטע שהוקלטו בשבת, ראוי שלא להאזין להם, ובפרט אם זו הקלטה שניתן היה להקליט אותה רק בשבת (כגון הקלטה מאירוע שהתרחש בשבת).
כאשר מדובר על שידור ישיר מחו"ל, ובאותה ארץ זו שבת כעת (כגון שמשמיעים במוצאי שבת כתב יהודי שנמצא בארה"ב, או שמשמיעים ביום שישי אחר הצהריים כתב יהודי שנמצא באוסטרליה), אסור להאזין לשידור הזה.

3. לצערנו רוב עם ישראל אינו שומר שבת, ולפיכך גם תחנות רדיו רבות פועלות בשבת. יהי רצון שנזכה כולנו לתשובה שלמה במהרה.

הרחבה ומקורות:

לגבי האזנה לתחנה בימות החול: כאשר יהודי מחלל שבת, אין זה אוסר ליהנות משירותיו בימות החול, כאשר ההנאה שבימות החול אינה קשורה לחילול השבת. כך למשל, תחנת דלק שפתוחה בשבת, מעיקר הדין מותר לקנות בה דלק בימות החול. לכתחילה יש להעדיף רכישה אצל שומרי שבת, כדי לחזק אותם בתחרות מול מחללי השבת, אולם שיקול זה אינו שייך כמובן בהאזנה לרדיו.

לגבי האזנה במוצאי שבת, או לתוכניות שהוקלטו בשבת:
כאשר יהודי מחלל שבת, אסור לו ולאחרים ליהנות ממלאכה זו בשבת עצמה. לאחר השבת, אותו אדם שחילל את השבת אסור לו ליהנות מן המלאכה לעולם, אולם לאנשים אחרים מותר ליהנות מן הדבר מיד בצאת השבת. (כאשר נכרי עשה מלאכה בשבת עבור יהודי, אין ליהנות ממנה גם לאחר צאת השבת עד "כדי שייעשה" – עד שיעבור פרק זמן שבו ניתן היה לעשות את המלאכה הזו. אולם דין זה נאמר דוקא לגבי מלאכה של נכרי, ולא לגבי מלאכה שעשה יהודי – עיין שו"ע שי"ח, א; משנ"ב שם, ס"ק ה'.)
יש מן הפוסקים שהחמירו בעניין זה במצבים שונים, שקשורים לשאלה בה אנו דנים:
יש שכתבו שכאשר אדם מחלל שבת בקביעות אסור לאחרים ליהנות מחילול השבת גם במוצאי השבת עד "כדי שייעשה", כמו הדין במלאכה של נכרי (עיין למשל שו"ת מנחת יצחק חלק ט', סימן ל"ט; שו"ת שבט הלוי חלק ג', סימן נ"ד אות ב'; שם חלק ד', סימן ל"א אות ג').
פוסקים אחרים כתבו שכאשר אדם מחלל שבת בקביעות עבור אנשים אחרים, הרי הם נחשבים לעניין זה כמו המחלל עצמו ולפיכך אסור להם ליהנות מן המלאכה לעולם. כך למשל, בעל עסק שמבשל בשבת עבור לקוחותיו, לדעה זו אסור ללקוחות הללו לאכול את המאכלים גם ביום ראשון (עיין שו"ת כתב סופר, או"ח סימן נ').
על פי זה, יש שאסרו להאזין במוצאי שבת לשידורי רדיו שנערכו בשבת, שכן הם נעשים על ידי אנשים שמחללים שבת בקביעות, ומטרת השידורים היא עבור קהל המאזינים (עיין ילקוט יוסף שבת ג', סימן שי"ח – הנאה מחשמל בשבת, סעיף ל"ט והערה מ"ט). על פי דעה זו, גם אסור להאזין בימות החול לתוכנית שהוקלטה בשבת.
אולם פוסקים אחרים לא חילקו בכך, ולדעתם לאנשים אחרים אין איסור ליהנות מן המוצר במוצאי שבת, אפילו אם מחלל השבת התכוון לייצר את המוצר עבורם (עיין למשל משנ"ב שי"ח, ה), ואפילו אם הוא בעל עסק העושה כך בקביעות כדי למכור את המוצר ללקוחותיו (עיין למשל שו"ת אגרות משה יו"ד חלק ב', סוף סימן מ"ז). כמו כן, יש לשים לב שמתשובת הכתב סופר הנזכרת לעיל, שמובאת כמקור לדעה האוסרת, ניתן ללמוד דוקא שבענייננו אין איסור. הוא מגדיר כ"מי שהמאכל התבשל בשבילו" לא את כל לקוחות המסעדה, אלא דוקא לקוחות קבועים, שבעל העסק מתכוון לבשל במיוחד עבורם והם מעוניינים שהוא יבשל עבורם גם בשבת. ללקוחות אחרים אין הוא אוסר את המאכל מצד עצמו, אלא רק כותב שאסור להם לקנות את המאכל ולשלם עבורו משום שבכך בעל העסק ייהנה מן האיסור שעשה. בענייננו, שאנשים מאזינים לרדיו ללא תשלום, אין שייך נימוק זה.

על פי הדעה האחרונה, לכאורה ניתן להתיר להאזין מיד במוצאי שבת לתוכניות רדיו, גם אם השמעתן נובעת מחילול שבת, כגון שתחילת התוכנית היתה בשבת או שהיא הוקלטה בשבת. אולם נראה שיש להביא בחשבון שיקול נוסף: במקרים שנידונו בפוסקים, בדרך כלל המדובר הוא על מוצר שהכין יהודי בשבת, כגון שהוא בישל מאכל, קטף פירות וכדומה. במקרים אלה, מבחינת הלקוח אין הבדל אם המוצר יוצר בשבת או ביום חול. אם למשל אדם נכנס לחנות ביום ראשון וקונה שקית חלב, אין מבחינתו הבדל בין חלב שנחלב בשבת ובין חלב שנחלב ביום שישי, ואין הוא מעוניין דוקא בחלב שנחלב בשבת. לפיכך ניתן מעיקר הדין לסמוך על דברי הפוסקים הנ"ל ולהשתמש בחלב, גם אם במקרה חלב זה נחלב בשבת באיסור. אולם כאשר מדובר על תוכנית רדיו שהחלה בשבת, אין כמובן אפשרות שהדבר היה נעשה ביום שישי – אם לא היו מתחילים את התוכנית בשבת, לא היתה אפשרות להאזין לה מיד במוצאי השבת. כאשר אדם מאזין לרדיו מיד בצאת השבת, הוא בעצם מעוניין שאחרים יחללו שבת עבורו, שהרי אם הם לא היו מחללים שבת הוא לא היה יכול להקשיב לתוכנית כעת. בהאזנה זו האדם מביע בעצם הסכמה ורצון לחילול שבת, ולפיכך ראוי מאד להימנע מכך. (עיין בדומה לכך: שו"ת הר צבי או"ח א', סוף סימן קפ"ג; שו"ת ציץ אליעזר חלק י"ג סימן מ"ח, אות ד'). לאחר זמן, שבעיקרון ניתן היה כבר להפעיל את התחנה ולשדר ללא חילול שבת, כבר אין קיים שיקול זה, ואז מותר להאזין לשידורים.
לגבי תוכנית שהוקלטה בשבת ומשודרת במוצאי שבת – על פי הדברים שאמרנו, יש לחלק בין מצבים שונים: ישנן תוכניות שיכלו להיות מוקלטות גם בימות החול, ובמקרה הן הוקלטו בשבת. במצב כזה, אין לאדם המקשיב רצון כלשהו שהתוכנית תוקלט בשבת דוקא, ולפיכך נראה שמעיקר הדין מותר לשמוע את ההקלטה, וכמו במוצרים אחרים שיוצרו בשבת. אולם ישנן תוכניות שלא ניתן היה להקליטן ביום חול, כגון כאשר מתרחש אירוע בשבת והשדרנים מקליטים אותו. במצב כזה, האדם שמקשיב לתוכנית המוקלטת בעצם מעוניין שיהודים יחללו שבת עבורו והוא שמח בחילול השבת. באופן זה נראה שראוי מאד להימנע מכך, וכדלעיל.

מצב חמור עוד יותר הוא, כאשר משודר שידור חי מחו"ל על ידי יהודי, ובאותה ארץ זו שבת כעת. כך למשל אם כתב יהודי משדר מאוסטרליה ביום שישי אחר הצהריים, או מארה"ב במוצאי שבת. באופן זה האדם נהנה מחילול שבת שנעשה עכשיו, ואף שלגביו זהו יום חול, מסתבר שאסור להאזין לשידור כזה לכל הדעות (עיין שמירת שבת כהלכתה פרק ל"א הערה ע"ח; ילקוט יוסף שבת ג', סימן שי"ח – הנאה מחשמל בשבת, סעיף מ' והערה נ'; שו"ת מים חיים חלק ב', סימן ל"א).

[הערה נוספת: הזכרנו את המחלוקת בין הפוסקים האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה בשבת על ידי אדם שאינו שומר שבת ועשה זאת עבור אחרים, וכתבנו שמעיקר הדין ניתן לסמוך על הדעה המקילה. אולם יש להדגיש שגם לדעת המתירים, ההיתר הוא רק ליהנות מן המוצר בדיעבד, אך בשום אופן אין לגרום ליהודי לחלל שבת, גם אם אותו יהודי אינו שומר שבת בדרך כלל. אין מקום למחשבה שכביכול "לדתיים אסור לחלל שבת אבל לחילוניים מותר, ולפיכך לא נורא שהוא יעשה עבורי משהו ואני אשתמש בזה אחר כך". אדרבה, הסיבה שמחמתה הפוסקים המקילים לא אסרו את השימוש במוצר, היא משום שלדעתם אין כל חשש שאנשים יטעו בכך ויאמרו ליהודים אחרים לחלל שבת בעבורם, ולפיכך אין צורך לגזור איסור במצב כזה.]


שאלה אישית אחת נשאלה בהמשך לשאלה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il