ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

האם צריך לעמוד בפני רב המקום? | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ט"ו שבט תשע"ח

האם צריך לעמוד בפני רב המקום?


הרב שמואל אריאל

שאלה:
שלום רב.

אני גר במקום של אנשים שאוהבים את התורה ואת הת"ח וכבוד התורה והרבנים חשוב לכולם,
אך עם זאת שמתי לי שכשרב המקום נכנס לבית הכנסת אף אחד לא עומד לכבודו
כאשר אני לבד בבית הכנסת והרב נכנס, ודאי שאני עומד מלוא קומתי,
אך כשבית הכנסת מלא והרב נכנס, אני נבוך מה לעשות - מצד אחד אני חייב (וגם רוצה) לעמוד לכבודו, מצד שני לא נעים להיות היחידי שעומד.
(לפעמים אני מתבייש מהקהל ולא עומד כלל, ולפעמים אני עושה עצמי קם להביא הביא סידור או משהו כזה, אך חשבתי לעצמי שאם לא ניכר שקמתי לכבוד הרב אז בעצם כאילו לא קמתי?)
מה לעשות?
(לא הפניתי את השאלה לרב המקום, משום שאני סבור שהוא יגיד שהוא מוחל על כבודו, אך אני עדיין רוצה לקיים את המצווה הזו.)

אני אשמח שהרב ירחיב ויוסיף מקורות כדרכו בקודש.

תודה רבה


תשובה:
שלום וברכה!

יש שלימדו זכות על כך שרבים כיום אינם קמים לכבוד תלמידי חכמים. אך פוסקים רבים כתבו שמצד הדין יש לקום מפני תלמיד חכם ובפרט מפני רב הקהילה, קימה ממש או לכל הפחות קימה קלה. ולפיכך ראוי להקפיד בכך.
אך חיוב הקימה הוא דוקא בתוך ארבע אמות (כשני מטר), ולפיכך כאשר הרב נכנס לבית הכנסת אין חיוב לקום, אלא רק אם הרב עובר בסמוך אליך.
לגבי הדרך שהצעת, לקום כדי להביא סידור וכדומה – אכן פיתרון כזה מופיע במצב של חוסר ברירה, אך לכתחילה יש לקום באופן שניכר שזה לכבוד הרב.

הרחבה ומקורות:

הדין הפשוט בגמרא ובפוסקים הוא שיש לקום לכבוד כל תלמיד חכם, גם אם אינו רבו של האדם (קידושין ל"ב ב; שו"ע יו"ד רמ"ד, א). קל וחומר כאשר מדובר ברב הקהילה, שהאדם לומד ממנו תורה ויש לו גדר של "רבו", אף שבדרך כלל אין זה בגדר רב מובהק, משום שאין האדם לומד ממנו את רוב תורתו (עיין שו"ע יו"ד רמ"ב, ל).
אף על פי כן, כתב הש"ך (רמ"ד, יא), שלא נהגו לעמוד לפני כל תלמיד חכם, אלא רק לפני ראש ישיבה או אב בית דין. בפוסקים הביאו נימוקים שונים למנהג זה: יש שכתבו שהסיבה למנהג היא משום שקשה לאנשים להבחין מי נחשב כתלמיד חכם שחייבים לקום מפניו ומי לא, ולפיכך קמים רק לפני מי שיש לו משרה תורנית מוגדרת (עיין בש"ך שם; שו"ת תשובות והנהגות כרך ה' סימן רע"ה). יש שכתבו שמעיקר הדין אין בזמננו תלמיד חכם שחייבים לקום מפניו, מפני שכיום בטלה ה"סמיכה" שמגדירה את האדם כחכם המוסמך לדון מן התורה (עיין שו"ת שלמת יוסף א', אות ג'). ויש שכתבו שהסיבה למנהג היא משום שבזמננו תלמידי החכמים מוחלים על כבודם ולכן אין חובה לקום מפניהם (עיין שו"ת צמח יהודה חלק ד' סימן ל"ד; שו"ת יביע אומר חלק ד', יו"ד סימן ט"ז, אות ב'; שם סימן י"ז, אות ה'; שו"ת תשובות והנהגות כרך ד' סימן ר"י; שם כרך ה' סימן רע"ד).
אולם כמה פוסקים, ובכללם גם חלק מאלו שנימקו את המנהג, כתבו שלמעשה אין ראוי לסמוך על מנהג זה, וראוי לקום לפני כל תלמיד חכם (עיין שו"ת שלמת חיים יו"ד סימן פ"ו-פ"ז, והנהגות ופסקים לרב זוננפלד הלכות כבוד רבו ב'; שו"ת יביע אומר חלק ג', יו"ד סימן י"ג, אות ה'; שם חלק ד', יו"ד סימן ט"ז, אות ב'; פסקים מהרב אלישיב זצ"ל, קובץ מבקשי תורה כא-כב, עמ' רמ"ט סעיף כ"ה; שו"ת תשובות והנהגות כרך ה' סימן רע"ד). יש לציין, שגם הש"ך עצמו אמר את דבריו בלשון "אפשר" וסיים ב"ועדיין צריך עיון" (ועיין שו"ת צמח יהודה הנ"ל).
בנוסף, יש מן הפוסקים שסייגו את המנהג הזה בסייגים שונים:
כפי שראינו, גם הש"ך עצמו כותב שלפני ראש ישיבה או אב בית דין נהגו לעמוד. על פי זה יש שכתבו, שגם לפני רב הקהילה חובה לעמוד [עיין שו"ת צמח יהודה הנ"ל; שו"ת תשובות והנהגות כרך ד' סימן ר"י (ונביא מלשונו השייכת לשאלה: "וראוי לעמוד על כל פנים מפני רב מרא דאתרא במקומו... ולא יסתכל על אחרים שאינם קמים מלא קומתם כדין וכהלכה"); שם כרך ה' סימן רע"ה].
עוד יש שכתבו, שגם על פי המנהג הזה, אין צורך לעמוד מפני התלמיד חכם באופן מלא, אבל יש לקום קימה קלה (עיין שו"ת צמח יהודה הנ"ל; שו"ת תשובות והנהגות הנ"ל; פסקי הרב אלישיב הנ"ל). הדבר נובע מכך שהטעם העיקרי להצדיק את המנהג הוא משום שתלמידי החכמים שבזמננו מוחלים על כבודם, אולם גם כאשר תלמיד חכם מוחל על כבודו ואין חובה לקום מפניו באופן מלא, יש לעשות "הידור", דהיינו לקום קימה קלה (קידושין ל"ב ב; שו"ע יו"ד רמ"ד, יד).

אולם חיוב הקימה מלפני תלמיד חכם, או אף רבו שאינו מובהק, הוא רק כאשר החכם נמצא במרחק של פחות מארבע אמות (עיין שו"ע יו"ד רמ"ד, סעיפים ב', ט'; שם רמ"ב, ל). ממילא, כאשר הרב נכנס לבית הכנסת, אין חובה לקום מפניו, אלא רק אם הוא עובר ממש בסמוך אליך, בתוך פחות משני מטר. (ועיין גם בשו"ת יביע אומר חלק ד', יו"ד סוף סימן ט"ז, שכתב שבבית הכנסת אף ראוי שלא להחמיר ולקום במרחק גדול יותר.)
[בהקשר זה יש להעיר, שבערוך השולחן (רמ"ד, טו) העלה אפשרות שאולי לרב הקהילה יש דין של רב מובהק, ולפי זה צריך לקום מפניו משעה שרואה אותו. אולם עיין בסעיף שהוא מפנה אליו (ערוך השולחן רמ"ב, כט), שם הוא מסביר את מעמדו של רב הקהילה "שכל עיר בוחרת לה רב מובהק להורות ולדון... ואין רשות לאחר... להורות ולדון במקום זה". הדברים מתאימים למעמדו של רב הקהילה בדורות קודמים, אולם בזמננו מעמד רב הקהילה הוא שונה, כפי שהסברתי כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/106827.]

לגבי האפשרות שהצעת, לקום כביכול לשם מטרה אחרת – אפשרות כזו מופיעה בגמרא במצב שאין אפשרות לקיים את העמידה כהלכתה (עיין שבועות ל' ב, המעשה ברב נחמן). אולם מדברי הפוסקים עולה שפיתרון זה הוא רק בדלית ברירה, ולכתחילה יש לעמוד באופן שניכר שהקימה היא לכבוד החכם (עיין בתוספות שם, ד"ה "אפרח", ושיעורי הרב סולובייצ'יק שם; ועיין עוד ש"ך רמ"ד, ו; ערוך השולחן רמ"ד, ד).


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il