ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ריבוי פעולות מצוה נותנות יותר שכר? | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ו שבט תשע"ח

ריבוי פעולות מצוה נותנות יותר שכר?


הרב נריה גוטל

שאלה:
שלום הרב!
ראובן תרם לצדקה 50 ש"ח, לעומתו שמעון שתרם 10 ש"ח ל-5 אנשים, האם שמעון קיים יותר מצוות מאשר ראובן אעפ"י שהם תרמו בסופו של דבר את אותו הסכום?
תודה רבה!

תשובה:
ב"ה
שלום רב,
בנושא זה קיימות שתי גישות עקרוניות: זו של הרמב"ם וסייעתו וזו של מהר"ל וסייעתו.
בפירושו למשנה (אבות פ"ג מט"ו) כותב הרמב"ם "שהמעלות לא יושגו לפי שיעור גודל המעשה, אלא לפי רוב מספר המעשה. וזה, שהמעלות אמנם יושגו בכפול מעשי הטוב פעמים רבות, ובזה יושג הקנין, לא בשיעשה האדם מעשה אחד גדול ממעשי הטוב, שבזה לבדו לא יושג קנין. משל זה, שהאדם אם יתן למי שראוי אלף דינר, בפעם אחת ולאיש אחד, לא תושג לו מעלת הנדיבות בזה המעשה האחד הגדול, כמו שתושג למי שיתנדב אלף פעמים באלף דינר, ויתן כל דינר מהם על צד הנדיבות, לפי שזה ייכפל על ידו מעשה הנדיבות אלף פעמים, ויושג קנין חזק, וזה פעם אחת בלבד התעוררה הנפש התעוררות גדולה למעשה טוב, ואחר כן פסקה מזה".
כלומר, לדידו של הרמב"ם, זיכוך האדם את מידותיו ושיפורם, נעשה על-ידי חזרה שוב ושוב של המעשה הטוב. מבחינה זו עדיף אם כן לתת 10 ש' חמש פעמים מאשר לתת 50 ש' בפעם אחת. כך גם סבור ה'חפץ חיים' (אהבת חסד ח"ב פי"ג), שהאדם יהיה רחום יותר כאשר יבצע שוב ושוב ושוב את פעולת הנתינה. כך גם פסק הב"ח (או"ח סי' תרצ"ה), גם אם בנימוק אחר – כך יחייה יותר עניים, וכך גם הורה בעל התניא (איגרת הקודש פ"ג אות כא).

גישה שונה למהר"ל (חידושי אגדות - בבא בתרא ט ע"ב). הוא מציין את גישת הרמב"ם וסייעתו, וחולק עליה: "יש שהיו רוצים לומר כי יותר טוב שיתן מעט בהרבה פעמים משיתן הרבה בבת אחת, מפני שאומרים כי בכל אחת ואחת מצוה בפני עצמה. ודברי חכמים אינם מוכיחים כך; אדרבא, שבא ללמוד דאפילו אם נותן מעט מעט מצטרף ביחד, ומכל שכן אם יתן הרבה בפעם אחד". כלומר, לדידו עדיפה הנתינה הגדולה ולו גם החד-פעמית. כמהר"ל גם דעת רבי יעקב עמדין (היעב"ץ) בספרו 'לחם שמים' (אבות, שם). לשיטתם, עדיף אפוא לתת הרבה צדקה לעני אחד מלפזר את הסכום בין עניים רבים.

בהקשר זה דומה שנכון לציין שיקול נוסף: מטרת הצדקה והנסיבות הספציפיות בהן מדובר. כאמור, ככלל קיימת המחלוקת הנ"ל, אך כפרט סביר להניח ששתי הגישות יסכימו כי בנסיבות מסויימות נכון לנהוג בדרך מוסכמת. כך - לדוגמה - כאשר המצב שלנגד עינינו הוא כזה שללא קבלת סכום גדול ומשמעותי, לא תיפתר "הבעיה". נדרש סכום גדול, אין מי שיהיה שותף למצוה, ובלא שתיתן אתה את הסכום הגדול - הלה לא ייוושע. דומה שבמקרה כזה הכל יסכימו לשיטת מהר"ל. ולהיפך, כאשר בשעה זו לנגד עיניך חמישה עניים בו-זמנית, והם כולם-חמשתם פושטים יד, ודאי אין סיבה להעדיף אחד על השני ולהפלות שני מפני האחד. דומה שבמקרה כזה יסכים מהר"ל עם הרמב"ם.

סוף דבר: לצד קיומה של המחלוקת העקרונית, נכון לבחון גם את המציאות הנקודתית שלנגד עינינו.


שאלה אישית אחת נשאלה בהמשך לשאלה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il