ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

התחייבות למקום עבודה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


א אדר תשע"ח

התחייבות למקום עבודה


הרב יהודה אודסר

שאלה:
אני חתמתי על חוזה לשנתיים ללא התחייבות משפטית בחוזה להשלמת השנתיים. דהיינו מצד החוזה אני יכול לעזוב מתי שאני רוצה.
אולם מצד המנהל שאחראי עלי הוא ביקש שאחתום רק אם אני מתכוון להשלים שנתיים אבל הוא הדגיש שזו בקשה של טובה כדי לא לעזוב סתם באמצע.
כיוון שאני עובד בתחום ההייטק שזה מאוד דינמי, יש הצעות בכמה אלפי שקלים ויתר.
השאלה אם יש בעיה לעזוב במידה ואקבל הצעה טובה בהרבה יותר.

כרגע כיוון שאני חתמתי אבל לא מוכן להתחייב שלא לעזוב כמובן שהבוס מתחיל להתנכל אלי מאוד! ובנוסף הוא רוצה שאחתום על מסמך שאני מוותר על העלאת השכר אלא אם כן אתחייב.
מה הדין?
תודה

תשובה:
בגמרא במסכת בבא מציעא (עז.) מופיע הבטוי: "יד פועל על העליונה" פירוש הדבר, שפועל שכיר יכול לחזור בו מעבודתו אף שכבר התחיל היום במלאכה ויש למעסיק לשלם לו על עבודתו שעשה עד עזיבתו. בטעם הדבר כתב רש"י: ואפילו הוא חוזר בו, כדכתיב (ויקרא כה) "כי עבדי הם ולא עבדים לעבדים". דין זה מלמד אותנו שאסור להעסיק יהודי באופן של עבדות שאינה ניתנת לחזרה ושינוי, אלא יהודי צריך להיות בן חורין ועבד של הקב"ה בלבד ולא לבשר ודם. היתר התפטרות זה של פועל הוא גם במחיר שיפסיד בעל הבית עכשיו בזה שיצטרך להמתין ליום אחר לשכור פועל שיעשה זאת(חושן משפט של"ג סעיף ג).
אמנם, אם חזרתו (התפטרותו) של הפועל השכיר באמצע היום גורמת למעסיק נזק על הפועל המתפטר לשאת בהוצאות. כגון, שהוא שכר אותו ליום עבודה ב100שח ליום ואין אפשרות להמתין לעשות את העבודה הזאת ליום אחר, ועכשיו המעסיק צריך לשכור פועל לחצי יום שעולה 70 שקלים, על הפועל להשאר ולעשות מלאכתו ואם יעזוב עליו לשאת בהפסד זה ויקבל על חצי יום עבודתו 20 שקלים (50-30 ) שזה שכרו לאחר הקיזוז.
בנוסף, כתבו הראשונים (וכך פסק הטור סימן של"ג) שאם חזרתו של הפועל בחצי היום היא מהסיבה שהוא מצא עבודה שמרויח בה יותר אזי אין לו רשות לחזור בו בחצי היום שכל מה שהתירו חכמים לפועל לחזור על מנת שיהיה "בן חורין" ויוריד מעבודתו, אך אם הוא ממשיך או לחילופין מוסיף על עבודתו, וכל זה מחמת שרוצה להרוויח יותר אינו יכול ואם עושה זאת הוא ישא בהפסדים של המעסיק.
אם המעסיק חושש מחזרתו ומבקש להחתימו על הסכם שאם יחזור בו בתקופת ההעסקה יקבל על עצמו להפסיד בקנס סכום כסף, אם העובד חותם על הסכם זה הסכם זה תקף במידה שעזיבתו את העבודה גורמת למעסיק הפסד ומדובר בהגדרת הפסד של "דבר האבד" וןאין בזה משום אסמכתא (חושן משפט סימן ר"ז סעיף טז) וזאת מתוך הבנה שעזבתו של העובד גורמת נזק ישיר למעסיק. כמובן שצריך להיות יחס בין הקנס שנקנס העובד המתפטר לבין הנזק שנגרם לבעל הבית שאם לא הרי זה אסמכתא ופטור.
למדנו מכל זה.
א. יש ערך גדול בחירותו של העובד להחליט היכן ואצל מי לעבוד
ב. אם ערך חירות זה גורם לנזק ישיר למעסיק על הפועל לשאת בנזק, או להשלים את עבודתו
ג. חתימה על הסכם שאם העובד עוזב ועזיבתו גורמת נזק ייקנס העובד יש לה תוקף מבחינה הלכתית ובלבד שאכן יהי נזק והקנס נמצא ביחס ישיר לנזק.

יש לציין שדברים אלו נכתבים ללא שקלול מנהג המדינה הקיים שצריך להכניס אותו גם במכלול השיקולים. בנוסף, יש לזכור שדרך ארץ קדמה לתורה ובוודאי שאסור לאדם מלכתחילה להשכיר את עצמו לעבודה ויודע שבזמן מסויים יעזוב ועזיבתו תגרום נזק למעסיק.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il