מה הטעם שהברכת מעיין שלוש על היין בקידוש נכללת בברכת המזון בשבת וביום רגיל אם תאכל משהו לפני הלחם זה לא יכלל ועדיף לא לעשות את זה?

הסיבה שאין מברכים ברכה אחרונה על היין של הקידוש אלא ברכת המזון שאחרי הסעודה פוטרת אותו, היא משום שזה נחשב לדבר שבא מחמת הסעודה, הקידוש הוא לצורך הסעודה ולכן נחשב כחלק ממנו. ברמת העיקרון גם יין שאדם ישתה לפני הסעודה ביום רגיל אם הוא בא מחמת הסעודה כגון שהוא שותה את היין על מנת לפתוח את התאבון גם אז הדין הוא שברכת המזון שאחרי הסעודה פוטרת את היין שלפני הסעודה, אלא שהדין הזה עצמו שנוי במחלוקת, כי יש דעות שהיין שלפני הסעודה חייב בברכה אחרונה. לכן לכתחילה אין לשתות יין לפני הסעודה ביום חול על מנת לפתוח את התאבון כדי שלא להיכנס למחלוקת זו. ולגבי קידוש מכריע הבה"ל שישתה יין כמלוא לוגמיו ולא רביעית שלמה כדי שלא יתחייב בברכה מעין שלש ובכל זאת יכוון בברכת המזון לפטור את היין ששתה בקידוש כי יש דעות שגם בכמות קטנה מרביעית חייבים בברכה אחרונה. (שו"ע או"ח סימן קעד סעיף ו, ובמ"ב ובה"ל. וסימן רעב סעיף י, ובמ"ב).