בשל פורים שחל השנה ביום שישי (בירושלים). נוהג אני לשלוח מנות שנים רבות למספר משפחות קבועות בעיר שאינה עירי. אהיה שם בערב פורים, אך יש לי בעיה להגיע לשם גם בבוקר . שאלתי: א. האם כעיקרון עפ"י ההלכה ניתן למסור את משלוח המנות בערב ? (שהרי היום מתחיל מהלילה) ב. האם אני יכול ל"השאיר" את המנות אצל מקבלי המשלוח בערב ולומר להם לזכות בהן רק למחרת ? תודה רבה

לשואל, שלום וברכה! כמובן אין שום מניעה להביא כיבוד לאותן משפחות בליל פורים כדי לשמח אותן או כדי שלא ייפגעו בהעדר המשלוח שהתרגלו אליו. ברם, נראה שאין יוצאים בזה ידי חובת משלוח מנות. לכן יש לתת גם משלוח מנות אחד לפחות ביום פורים, וכדאי גם לומר לאותן משפחות בליל פורים שאמנם הלילה איננו זמן מתאים למצוות משלוח מנות אבל מתוך ידידות אתה נותן משלוח כהרגלך. הרחבה: א. מצוות משלוח מנות מתקיימת ביום פורים בלבד, ולא בלילו (רמ"א, סי' תרצה ס"ד). אמנם כמובן היום מתחיל מהערב, במובן זה שגם בלילה התאריך הוא י"ד באדר, אבל עדיין יש בהלכה חלוקה בין מצוות המתקיימות דווקא ביום או דווקא בלילה, וסעודת פורים ומשלוח מנות ומתנות לאביונים מתקיימות ביום בלבד. ב. פתרון מעין זה שהצעת הוצע על ידי כמה פוסקים ביחס למתנות לאביונים: לתת לאביון את הצדקה לפני פורים ולהתנות עמו שלא ישתמש בכסף אלא ביום הפורים (לשם כך אין צורך להגדיר שעד אז הכסף הוא פקדון אצלו, אלא זוהי מתנה גמורה עם תנאי מסוים). אלא שבמתנות לאביונים הדבר מובן יותר, מפני שברור יותר שעניינה של המצווה הוא לאפשר לעני להשתתף בשמחת החג, ומבחינה זו אין זה משנה מתי בדיוק הגיע הכסף לידיו, ובלבד שבפורים יהיה לו כסף לשימושו. לעומת זאת במשלוח מנות, על פי שיטה מרכזית בהלכה (שיטת 'מנות הלוי') המשתמעת מפשט הפסוקים (כדברי שו"ת כתב סופר או"ח סי' קמא), העניין הוא להרבות אחווה ורעות בשליחת המנות. לכן, למשל, משלוח מנות אנונימי אין יוצאים בו ידי חובה, בניגוד למתנות לאביונים (כתב סופר, שם). אם כי קיימת גם שיטה אחרת, שמטרת המצווה לוודא שלכל יהודי יהיה מה לאכול בסעודת הפורים, וכדי שלא לבייש את אלו שחסר להם תיקנו שכולם ישלחו מנות (זוהי דעת בעל תרומת הדשן סי' קיא, אולם פשט הרמב"ם בהל' מגילה פ"ב הי"ז שמשלוח מנות איננו סוג של מתנות לאביונים, עיין שם). לעניננו, מסתבר שתחושת האחווה והרעות מתרחשת בעיקר בשעת קבלת המשלוח, וממילא אם הוא ניתן לפני זמנו אין יוצאים בו ידי חובה למרות שישתמשו בו רק בזמנו (דיון על כך בשו"ת דברי משה, לרב הלברשטם, או"ח סי' לח, הובא בפסקי תשובות סי' תרצה). אגב, אם הבנתי נכון את משפט הפתיחה שלך, אתה נוהג בכל שנה לנסוע ביום ט"ו באדר מירושלים לעיר אחרת כדי לתת משלוח מנות. גם זה איננו קיום של המצווה (על פי שתי הדעות לעיל בהסברת עניינה!), מפני שעבור המקבלים זה כבר לא פורים. כדאי לנסוע אליהם ימים מספר לפני פורים ולהביא את המשלוח כמתנת ידידות, וביום הפורים עצמו לתת את המשלוח לאלו שחוגגים בו ביום.