ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"ברוך שפטרני" לאב שאינו מגדל את בנו | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ז אדר תשע"ח

"ברוך שפטרני" לאב שאינו מגדל את בנו


הרב שמואל אריאל

שאלה:
שלום וברכה,

לצערו של אדם, בעקבות סכסוך עם גרושתו, נבצר ממנו לגדל את בניו ואף לראותם. וכך לא נוצר כל קשר עימם, לצערו כי רב, כולל קשר טלפוני. כל ניסיונותיו של האב עלו בתוהו. בימים אלה ממש הבן הבכור אמור לחגוג את בר המצווה. האם על האב לברך "ברוך שפטרני מעונשו שלזה" שלא בפני הילד, או שאין עניין, כיוון שאינו תחת חינוכו וחסותו.

יישר כח ותזכו למצוות

תשובה:
שלום וברכה!

ראשית, אני רוצה להשתתף בכאבך, ולאחל לך שתזכה בקרוב לאיחוי הקרע, ולהשיב לב האב על הבנים ולב הבנים על אביהם.
לגוף השאלה: נראה שגם במצב זה יש לברך את ברכת "ברוך שפטרני", ללא שם ומלכות (כפי שרבים נוהגים ממילא לברך בלי שם ומלכות). אך כיוון שבמקרה זה הברכה אינה נאמרת בנוכחות הבן, יש לאומרה ביום בר המצווה (ולא ביום עלייתו לתורה), ועדיף לומר, בנוסף לנוסח הרגיל, גם "ברוך שפטרני מעונשו של בני" ולהזכיר את שם הבן.

הרחבה ומקורות:
בעניין טעמה של ברכת "ברוך שפטרני", נאמרו שני טעמים:
הטעם המרכזי המופיע במקורות הוא שעד לגיל מצוות האב אחראי על חינוכו של הבן לתורה ולמצוות, ולפיכך הוא מברך כעת, על כך שזכה להשלים את אחריותו ומעכשיו האחריות עוברת אל הבן עצמו. טעם זה עולה מפשטות המקורות הקדומים לברכה זו (עיין בראשית רבה ס"ג, י), כך עולה מדברי כמה ראשונים (עיין פירוש ר' יהונתן מלוניל על הרי"ף, שבת נ"ה ב; פסיקתא זוטרתא כ"ה, כז; חזקוני שם; משיבת נפש ויקרא ט', א), וכך נימקו גם רבים מן הפוסקים האחרונים (עיין למשל מגן אברהם רכ"ה, ה; דברי חמודות ברכות ט', ל; מור וקציעה סימן רכ"ה; חכמת שלמה רכ"ה, ב; מגן גיבורים שם, ו; משנה ברורה שם, ז; שו"ת אגרות משה או"ח חלק ו' סימן ט').
מכמה מקורות עולה טעם אחר (עיין למשל בלבוש רכ"ה, ב; של"ה, תורה אור ר"ח) – שהברכה היא על כך שהבן נפטר מלהיענש בחטאי האב, משום שכעת הוא כבר עומד בפני עצמו ואינו קשור עוד למעשי אביו (עיין שבת ל"ב ב; רמב"ם הלכות תשובה ו', א). לכאורה טעם זה אינו מתיישב בלשון הברכה באופן פשוט, אך הפוסקים הסבירו את נוסח הברכה על פי דרך זו, אם כי יש שציינו שאופן זה הוא דחוק (עיין בדברי חמודות הנ"ל; מחצית השקל רכ"ה, ה).
על פי הטעם השני, מסתבר שגם במצב כזה של נתק בין האב לבנו עדיין יש מקום לברך את הברכה. אולם גם על פי הטעם הראשון, נראה שיש לברך גם במצב זה. שכן גם כאשר האב מנותק מבנו ואינו יכול לחנך אותו במישרין, עדיין חלה עליו האחריות העקרונית לחינוכו של בנו, ובדרך כלל הוא גם שותף בפועל לחינוכו של הבן באופן זה או אחר. לרוב האב משתתף בהוצאות הגידול והחינוך של הילדים, ואף יש לו יכולת מסויימת להשפיע על דרך החינוך שלהם (למשל, אם האם תחליט לשלוח את הבן ללמוד במקום שאינו מחנך לשמירת תורה ומצוות, האב יוכל מן הסתם להתערב באופן משפטי ולהשפיע על קביעת המקום שבו יתחנך בנו, ולכל הפחות מוטלת עליו החובה לנסות לעשות כך). דהיינו שגם במצב כזה האחריות החינוכית עדיין מוטלת על האב, ולפיכך יש מקום לברך את הברכה כאשר הבן גדל והאחריות החינוכית של האב נשלמת.
בדברי הפוסקים לא מצאתי התייחסות מפורשת למצב מצער מסוג זה, אולם בכמה פוסקים שדנים במצבים חריגים, אכן מופיע עיקרון זה, שמי שמוטלת עליו האחריות לחינוך הילד יברך את ברכת "ברוך שפטרני", גם אם אינו מגדל את הילד באופן ישיר (עיין בשו"ת בצל החכמה, חלק ה' סימן ג', אות ד'; שו"ת בית מרדכי חלק א' סוף סימן נ"ט; שו"ת משנה הלכות חלק ג' סימן כ"ו; פסקי תשובות רכ"ה, ד).
למעשה, כיוון שהמנהג הרווח על פי פוסקים רבים הוא לברך את ברכת "ברוך שפטרני" בלי שם ומלכות (עיין שו"ע רכ"ה, ב; קיצוש"ע ילקוט יוסף, ל"ז, ג; פסקי תשובות רכ"ה, ה), הרי ודאי שאין סיבה להימנע מלברך, שאין כאן חשש ברכה לבטלה.
דיון נוסף שמופיע בפוסקים הוא האם ניתן לברך את הברכה שלא בנוכחות הבן, שהרי נוסח הברכה הוא "מעונשו של זה". יש שכתבו לומר בכל זאת את הנוסח הרגיל, ויש שהציע לומר בנוסח "ברוך שפטרני מעונשו של בני" ולהזכיר את שם הבן (עיין פסקי תשובות רכ"ה, ו; שו"ת בצל החכמה חלק ה', סימנים קל"ב-קל"ג). מכיוון שאין מברכים בשם ובמלכות, אין מניעה מלומר את שני הנוסחים. במצב זה, אין צורך לחכות לשבת שבה הבן עולה לתורה, אלא האב יאמר את הברכה ביום בר המצוה (עיין שו"ת בצל החכמה שם).






ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il