שלום, אני דתיה ואני מאוד אוהבת קעקועים. אני יודעת שזה אסור מהתורה, אבל אני רוצה מאוד לעשות. למה קעקועים אסורים בכלל מהתורה? האם מותר לי לעשות בכל זאת? ובנוסף, האם יש בעיה לעשות קעקוע של פסוק מהתורה?

שלום וברכה. כפי שכבר כתבת יש איסור מפורש בתורה לכתוב על הגוף כתובת קעקע. אסור זה כתוב בספר ויקרא פרק י"ט פס' כ"ח :"וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני ה'". וכתה ספר החינוך במצווה רנ"ג ":משרשי המצוה. מה שכתבנו בהקפת הראש ובהשחתת זקן שהיא להרחקת כל עניני עבודה זרה מגופנו ומבין עינינו. וגם זה מן השרש הזה בעצמו שהיה מנהג הגוים שרושמים עצמן לעבודה זרה שלהם כלומר, שהוא עבד נמכר לה ומרשם לעבודתם".וכן פסק גם הרמב"ם הבלכות ע"ז פרק י"ב הלכה י"א. איסור זה קרוב ונוגע לעבודה זרה כל מה שקשור לע"ז הרי זה איסור חמור שיש להתרחק ממנו. ולכן גם כתוב בסוף הפס' אני ה' כיוון שיש במנהגי הגויים של העבודה הזרה ניגוד וכפירה בקב"ה. ולכן אין גם שינוי באיסור זה אף אם נאמר שהקעקוע כיום הוא ליופי ואינו קשור לע"ז, האיסור נשאר במקומו. כיוון שמעבודה זרה יש לנו להתרחק לגמרי. וכתב האור החיים הקדוש "כתובת קעקע לא תתנו בכם ולא אמר בבשרכם לומר שלא בבשר לבד יגרום הפגם אלא גם בפנימיות האדם לצד שאינו עושה מצד צער וחום הכאב שנאמר בו (ב''ב טז:) אין אדם נתפס על צערו. ואמרו אני ה' יתבאר על פי מאמר האלהי הרשב''י (זוהר ח''ג רמז) כי תיבת אני תגיד על כסא כבודו יתברך אשר אנו קוראים שכינתו יתברך, ושם הוי''ה ב''ה הוא מלך יושב על כסא המלכות, ורמז בזה כי יקפיד ה' על כבוד שמו יתברך, ועל כבוד שכינתו, ולדרך זה יצו ה' להאדם לבל יפגום גופו ונשמתו בב' מעשים הרשומים שהם שרט לנפש וכתובת קעקע". כלומר דווקא כתובת הקעקע שהיא באה ממקום של מחשבה ועשיה מכוונת ולא סתם שרט למת מתוך צער, היא דווקא פוגעת במקום הכי פנימי באדם. בנפש האדם. וכתב בספר ליקוטי הלכות הלכות קרחה וכתובת קעקע ג',ב' " כִּי צָרִיךְ לִשְׁמֹר בְּשַֹר הַגּוּף שֶׁלֹּא לְקַלְקְלוֹ, שֶׁלֹּא לַחֲקֹק בּוֹ כְּתֹבֶת קַעֲקַע, שֶׁלֹּא לְקַלְקֵל צֶלֶם דְּמוּת הָאָדָם שֶׁכָּלוּל מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וְיֵשׁ לוֹ בַּכֹּחַ בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר וּבְכָל חֵלֶק מִבְּשַֹר גּוּפוֹ מְיֻחָד כְּנֶגֶד חֵלֶק מֵחֶלְקֵי הָעוֹלָם לְהַמְשִׁיךְ הָעוֹלָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל חֵלֶק מֵחֶלְקֵי גּוּפוֹ, וּכְנֶגֶד כַּמָּה נְפָשׁוֹת, כִּי מִנְהוֹן תַּלְיָן בְּאוּדְנִין, וּמִנְהוֹן בְּשַֹעֲרִין וְכוּ'. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר חֶלְקֵי הַגּוּף מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו, כִּי אֵין שׁוּם שַֹעֲרָה בָּאָדָם. וְכֵן אֵין בּוֹ שׁוּם אֵיבָר וְגִיד וְשׁוּם חֲתִיכָה מֵחֶלְקֵי בְּשָֹרוֹ וְעוֹרוֹ שֶׁאֵין תְּלוּיִין בּוֹ כַּמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת וְעוֹלָמוֹת, וְעַל-כֵּן אָסוּר לַחֲקֹק בְּעוֹרוֹ כְּתִיבַת קַעֲקַע, שֶׁלֹּא לְקַלְקֵל תַּבְנִית גּוּפוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לַה' יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהָאִיר הָאֱמֶת בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה בְּגוּפוֹ, כִּי עִקַּר הֶאָרַת גּוּף הָאָדָם הוּא רַק עַל-יְדֵי דְּרוּשֵׁי וּבֵאוּרֵי הַתּוֹרָה שֶׁמֵּאִיר בְּגוּפוֹ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְהַדְרַת פָּנִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה מְאִירִין כָּל שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בְּתוֹךְ גּוּפוֹ וְאֵיבָרָיו, אֲבָל אָסוּר לַחֲקֹק בְּגַשְׁמִיּוּת שׁוּם אוֹת בְּעוֹר גּוּפוֹ, דְּהַיְנוּ כְּתֹבֶת קַעֲקַע, כִּי אַדְּרַבָּא, מִזֶּה מְקַלְקֵל וּמַחֲרִיב בִּנְיַן גּוּפוֹ הַכָּלוּל מִכָּל הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל, כִּי צָרִיךְ לְהַדֵּר אֶת גּוּפוֹ שֶׁיִּהְיֶה בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם חֲקִיקָה, כִּי גּוּפוֹ כָּלוּל מִכָּל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. וּבֶאֱמֶת הָאָדָם הוּא לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי וְכוּ' דְּקַיְמֵי מִקָּמֵי אוֹרָיְתָא וְלָא לְקַיְמֵי מִקָּמֵי צוּרְבָא מֵרַבָּנָן. וְעַל-כֵּן עִקַּר הֶאָרַת פָּנִים וְהִדּוּר הַגּוּף שֶׁל הָאָדָם הוּא רַק עַל-יְדֵי דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁמְּחַדֵּשׁ בְּשִֹכְלוֹ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִמֵּילָא נִכְלָל בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה וְנִמְשָׁךְ הֶאָרָה עַל כָּל גּוּפוֹ בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים כַּנַּ"ל, אֲבָל אָסוּר לַחֲקֹק אוֹתִיּוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת בְּגוּפוֹ, כִּי בָּזֶה מְקַלְקֵל הִדּוּר גּוּפוֹ בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים" ומכאן אנו רואים חומרתו של איסור זה שפוגע בנפש ובגוף האדם. ולכן אסור גם לכתוב פס' בכתובת קעקע אף שלכאורה אין זו דרך ע"ז וזה לכבוד ה', אך זה לא באמת הדרך בה הקב"ה רוצה שנעבוד ונכבד אותו. כל טוב ברכה והצלחה.