ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תולעים והמסתעף | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י ניסן תשע"ח

תולעים והמסתעף


מכון התורה והארץ

שאלה:
לכבוד הרב שליט"א,
שלום וברכה!
ידוע, שבהל’ תולעים ובהרבה תחומים אחרים בהלכה שהדברים נקבעים כפי ראות העין, כמבואר בערוך השולחן יו"ד פד:לו ועוד.
והנה בספר אבן האזל בהל’ קרי"ש א:א אות ג’ נדפס קונטרסו של הג"ר איסר זלמן ז"ל בענין בין השמשות, ובסעיף ז’ שם הביא דברי הרב ר"ד בהר"ן, "שיתכן מה שאין אנו רואין צאת הכוכבים בזמן תלתא רבעי מיל זוהי מסיבת התמעטות ראות העינים, דהלא אמרו בבכורות (נד:) דרועה רואה ששה עשר מיל ואנחנו אין במציאות לראות במרחק כזה ומוכח דהראייה שלנו נתקלקלה." (ובספר מועדים וזמנים ח"ב סימן קכ"ד הביא כן בשם הגרא"ז עצמו, אבל באמת הגרא"ז רק הביא דברי הגר"ד בהר"ן.) לכאורה, אם נחוש שנתמעטו כח העינים שלנו, י"ל דא"א לסמוך על תפיסת הראייה שלנו, ואולי בזמן חז"ל היו מסוגלים לראות יותר, וא"כ מי יקבע לנו השיעור מה נקרא דבר הנראה לעינים?

(ואולי יש לדמות הדבר למש"כ בתשובות הגאונים לגבי דיני כזית, דנדון כפי הזית של כל דור ודור. אולם לגבי טריפות כבר כתב הרמב"ם שאפי’ אם אנו יודעים שבמכה כזו א"א להבהמה לחיות מ"מ לא נקרא טריפה אלא רק מה שקבעו חז"ל. וכפי הנתבאר בס’ חזון איש יו"ד הלכות טרפות סימן ה אות ג. ובכלל נתקשיתי אם אולי יש דרך לפרש מה שבשיעורים הולכים כפי הדור כמש"כ הגאונים ובטריפות כפי זמן חז"ל כפי’ החזו"א. וצ"ב.)
בכבוד ובהערצה (ובברכת חג כשר ושמח),
א. ל.

תשובה:
בס"ד

שלום וברכת ד'

א. לעניין תולעים כבר כתב הגרש"ז אויערבאך שאין להתחשב אלא בראיית העין.
ב. אין להשוות בין זמנים וראיית חרקים. בקביעות הזמנים זה דבר קבוע. לעומת זאת נראה שלעניין חרקים הכל תלוי בראיית עין, וכפי שכתב הש"ך לפי המקום והזמן. דהיינו אפילו אם נגיד שהראיה נהייתה טובה יותר או חלשה יותר, בכ"א התורה לא נתנה למלאכי השרת ובני אדם מחליטים מה נראה ומה לא. לעומת זאת קביעות הזמנים איננה שייכת דווקא לראיית עין של ימינו אלא הזמן עצמו הוא הקובע. כשם שלעניין הגדרת גדלים, נפחים וכו' אנו חוששים (בדאורייתא) שמא השתנו הטבעים מכיוון שהקובע הוא מה היה גודל הביצה בזמן חז"ל, לעומת זאת בדברי חכמים אנו הולכים לפי המציאות והביצה של ימינו היא הקובעת. וכן לעניין ייתובי דעתיה, וכן לעניין מלא לוגמיו שאלו שיעורים לפי המציאות יש ללכת לפי מה שבכל דור ודור.
ג. כל ההלכות כולן לעניין ראיית עין הן ראיה רגילה, כפי שכתב בהליכות שלמה (תפילה פ"ד) וכפי שכתבו הפוסקים לעניין רבוע תפילין וכן לעניין ס"ת ודיבוק אותיות. אם לא נסמוך על ראיית עין של כל דוד ודור לא הנחת מקום לתורת משה חלילה. אמנם לעניין קביעת צה"כ שאמרו שלשת רבעי מיל וקשה על המציאות בכך יש מקום להסבר של חולשת הראיה, אבל בדבר שאיננו קביעה הלכתית מסוימת אלא הגדרת המציאות בודאי שהולכים רק לפי העין הרואה כעת.

חג כשר ושמח
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il