שלום לרב וסליחה על הטרחה, יש לי שאלה בהלכות גניבת דעת. בישיבה בה אני לומד, בגלל ההשקעה בתורה, מוקדש מעט מאד זמן זמן ויחס לבגרויות ובתקופה האחרונה אנחנו צריכים להגיש כמה עבודות, בכל המקצועות. העבודות האלו ברובן לא מוסיפות ידע או מוסר, מוטלות בצורה לא הגיונית ודורשות דרישות חסרות תוחל, בטח בשביל חבר’ה שאין להם זמן פנוי כמעט בכלל. בגלל הנסיבות הללו חלק גדול מהחבר’ה פשוט לוקחים עבודות מוכנות משנים קודמות ומגישים אותן על שמם (בשנויים קלים או כמו שהן). לי אישית מאד קשה עם השקר הזה ולכן עד כה לא עשיתי כך אף פעם, אבל עם זאת, לא פחות קשה לי כן לעשות את העבודות האלה שבד"כ כשאני עושה אותן אני גם כן מרגיש ’עובד על עצמי’ כי זה דורש ממני לכתוב המון בלבולי מוח שאני לא באמת מאמין בהם או בחשיבותם. רציתי לברר מבחינה הלכתית מהם באמת גדרי האיסור בזה ואולי יש מצבים שבהם אפשר להתיר. ראיתי שהרב אליעזר מלמד מגדיר את איסור גניבת דעת כ"שלא לגנוב דעתו של חבירו ע"י מעשה או דיבור שיחשוב כאילו עשינו למענו דבר מה כאשר באמת לא עשינו דבר... גניבת דעת אינה מכווונת כלפי אירוע מסויים אלא מטרתה כללית יותר, לשנות את התייחסותו הטבעית של האדם לחבירו" וכאן לכאורה העבודה שלי ותכנה כלל לא משפיעים על ההתרשמות של המורה מהיחס שלי אליו, או על היחס שלו אלי. כמו כן, לגבי אסור "מדבר שקר תרחק" יש לציין שרוב המורים מודעים להתנהלות הזאת ונראה שלא ממש מפריע להם. אולי כדי לגמרי לא לשקר אני יכול אפילו ממש להודיע למורה שהעתקתי (בתקוה שלא יהיה לו אכפת). הבנתי גם שהרבה פוסקים מקלים בגניבת דעת כאשר האדם לא משקר ומתעה בעצמו אלא אומר אמת שחבירו שחבירו יכול לטעות בהבנתו אך יכול גם להבין את האמת. אבל בכל זאת נראה לי שעדיין יש כמה ספיקות: האם זה שכלפי המורה אין שקר זה מספיק או שזה נוגע בעוד דמויות? ומה אם העבודה היא ללא ציון אלא רק עם חובת הגשה ומה אם עברתי ולמדתי את העבודה שאני מעתיק, אולי זה כבר לא אכפת לאף אחד כי תעודת הבגרות מעידה על ידע מסוים שהקפתי ולא בטוח שהדרך משנה למי שמסתכל עליה, מה גם שיכול להיות שמישהו יגיש עבודה בזוגות כשרק אחד מהזוג היה יצירתי, אקטיבי, והשני ’נפעל’, ’מסכים’ ואז זה בדיוק אותו דבר. אשמח אם הרב יוכל להאיר את עיני עד היכן האיסור מגיע ואיפה אפשר להקל. ברור לי כמובן שככלל העתקה היא שקר שאסור ואני לא חושב שמישהו יוכל להתיר לשקר. דווקא בגלל הקושי הנוכחי והתנאים שהצבתי אני שואל אם יש מקום להקל במקרה הזה. בתו"מ,

בס"ד שלום וברכה: א, עיין באגרות משה (חושן משפט ב, ל) וכן בשבט הלוי (י קסג) ובמשנה הלכות (ז, רעה) שכותבים שאם ציונים אלו משפיעים אחר כך על קבלה לעבודה יש בהעתקה במבחן ובהגשת עבודה של אחר משום גניבת ממון. ואם ציונים אלו לא ישפיעו יש בזה משום גניבת דעת, וכן איסור של מדבר שקר תרחק. ועיין בשו"ת עשה לך רב שכותב מה הערך המוסרי והמעשי בשמירה על האמת בזה. ב. אם אמרת למורה שאתה עושה כך והוא הסכים אין כאן שום בעיה, כיוון שהוא זה שמוסמך להחליט מה הדרישות המוטלות על התלמיד. ג. לגבי דבריך שיש כאן ביטול תורה, אדם שמתרגל להערים בענייני העולם הזה משום שחושב שהעסק בהם הוא ביטול תורה יכול להגיע לשיבושים גדולים. וכך כתוב במשנה באבות, "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון". ז"א שניצרך שאדם יתייגע גם בענייני העולם הזה כדי שהוא לא יחטא. בתחילה אדם מערים בעבודות בלימודים ולאחר שמתרגל לכך הוא מערים בעבודתו וכדו'. בברכה, ויישר כוחך, הרב משה מאיר אבינר