בתשובה לשאלה הקודמת נכתב: "...חלק משבעת הדברים שנמנו במשנה הם דוגמאות בלבד לדברים נוספים כיוצא בהם... מסתבר לומר שהמשנה נקטה את הדברים המצויים יותר, ולא הזכירה סוגים נוספים ונדירים שעליהם אין צורך לשאול, אבל אם יתברר שאכן היו דינם שווה." לכאורה רש"י במסכת קידושין, ג., ד"ה דאיכא פלוגתא, כותב אחרת. "דאיכא פלוגתא. חילוק בדרכיו בדרך זו הוא דומה לכאן ובדרך זו אינו דומה כגון... ודזב הכי הוא דהוי אונס לזיבה ולא אונס אחר...".

לשואל, שלום וברכה (ומשאלתך אני מבין שיש להוסיף ברכת הצלחה בלימוד מסכת קידושין בזמן קיץ הבעל"ט) אינני רואה מרש"י הוכחה ברורה לצמצום רשימת ה"אונסים". עיקר דברי רש"י, על פי הקשר הסוגיה, הוא לומר שהמניין "שבעה" בא לשלול משהו, דהיינו שיש אונסים אחרים שאינם ברשימה והם לא נחשבים "אונס" לעניין זה, וכך גם כותב המאירי שציינתי, "הא שאר סיבות כגון שינה ורכיבה ושחוק ודומיהן אין משגיחין בהם כל עיקר". עדיין ניתן לומר שהרשימה היא מעין "אבות" עם "תולדות", ושאיננה כוללת אונסים נדירים נוספים שלא הוזכרו (הרי הגמרא אומרת זאת גם לגבי המילה "דרכים" בקידושין, ובהמשך העמוד נאמר שלדעת רב הונא חופה קונה מקל וחומר אע"פ שלא הוזכרה במשנה, והמניין "שלשה דרכים" בא למעט חליפין בלבד). וראה ברש"י בחולין נא ע"ב שהזכרתי, שכולל את "ריסוקי אברים" ב"חולה" שבמשנה בזבים, אע"פ שהיה מקום לומר שפציעה מנפילה איננה בגדר "חולה" לעניין זיבה. גם המאירי בקידושין חוזר על כל דבריו בנזיר, עם כל ההרחבה שכלולה בהם, ולא מציין שרש"י ("גדולי הרבנים" בלשונו) סובר אחרת.