ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שקדי מרק וקרוטונים בשבת | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ו אייר תשע"ח

שקדי מרק וקרוטונים בשבת


כולל הלכה בית אל

שאלה:
האם וכיצד מותר לשים בשבת במרק שקדי מרק וקרוטונים?

תשובה:
שלום וברכה

שקדי מרק: שקדי מרק רגילים מותר לשים אפילו בסיר שבו בישלו את המרק, אחרי שהורידו אותו מהפלטה.
קרוטונים: לספרדים הפוסקים כשיטת הרב עובדיה כך הדין גם בכל סוגי הקרוטונים, ולאשכנזים ולשאר הספרדים הדבר תלוי בתהליך ההכנה - במקרה שהקרוטונים לא עברו טיגון עמוק יש להקפיד שהמרק יהיה בכלי שלישי. אם לא יודעים איך הקרוטונים יוצרו, טוב להחמיר ולשים רק בכלי שלישי.
אם המצקת אינה מונחת הרבה זמן בתוך סיר המרק (לא עלו אדים מהמצקת), היא נחשבת כלי שני והצלחת כלי שלישי; ואז אפילו אם מעבירים מהסיר בעזרת המצקת ישר לצלחת, מותר לשים קרוטונים בצלחת.

הרחבה:
א. שקדי מרק שעוברים טיגון עמוק נחשבים כמבושלים (שש"כ). מבדיקה מעודכנת, כל שקדי המרק שבכשרות העדה החרדית עוברים טיגון עמוק. בחברות אחרות ייתכן ייצור שונה, אך בדרך כלל אם שקדי המרק אינם מטוגנים – זה יסומן על האריזה, משום שזה בריא יותר.
בנוגע לקרוטונים, ניתן להכין אותם בדרכים שונות - בטיגון או באפייה, ולכן יש לבדוק כל מקרה לגופו.

ב. אין בישול אחר בישול (או"ח שיח ד), ולכן בדבר שכבר התבשל אין איסור בישול בשבת. אמנם, גם בדבר שאין בו בישול יש להקפיד לא לעשות פעולות הנראות כבישול, "מיחזי כמבשל", ולכן אין להכניס אותו לסיר שעומד על פלטה.
לכן, אם שקדי המרק או הקרוטונים מבושלים - וכאמור, טיגון עמוק מוגדר כבישול - שוב אין בהם איסור בישול, ומותר לתת אותם אפילו בכלי ראשון כשאינו נמצא על האש (שש"כ).

ג. מאידך, במקרה שבתהליך הייצור הם עברו אפייה או טיגון עם מעט שמן - נחלקו הראשונים אם שייך בהם איסור בישול (שיח ה):
לדעת ראבי"ה ושו"ע אין בהם איסור בישול (וכן פסק ילקוט יוסף ג, סא), ולכן מותר לשים שקדי מרק או קרוטונים אפילו בכלי ראשון כשאינו על האש. המשנ"ב כתב שבדיעבד יש לסמוך על דעה זו, ולכן גם לאשכנזים, אם שם בכלי שני קרוטונים שלא עברו בישול - בדיעבד אין לאסור.
לדעת היראים ורמ"א שייך איסור בישול אחרי אפייה בכלי שני, ולעניין כלי שלישי כתבו פמ"ג ומשנ"ב שאין להחמיר, ולכן בכלי שלישי ודאי מותר לשים קרוטונים ושקדי מרק, גם אם לא התבשלו בתהליך האפייה.
יש להעיר שאמנם הרב עובדיה הבין בדעת השו"ע שפסק להקל כדעת הראבי"ה, אך הבן איש חי (שנה שניה, פרשת בא, ו) האור לציון (ח"ב, ל), כף החיים (אות עח) כתבו להחמיר ולאסור בישול אחרי אפיה.

יסוד המחלוקת היא בכללי הפסיקה של השו"ע: השו"ע הביא בתור יש אומרים ראשון את דעת היראים ויש אומרים שני את דעת הראבי"ה - הרב עובדיה סובר שהלכה כיש אומרים השני, ואילו הבא"ח אור לציון וכף החיים סוברים שיש לחוש ליש אומרים הראשון, דעת היראים.
(בן איש חי כתב לאסור בסתמא, אור לציון כתב להחמיר לכתחילה ובכף החיים רק כתב שהמחמיר תבוא עליו ברכה)

ד. האם צלחת שהעבירו אליה באמצעות מצקת מהסיר מוגדרת כלי שלישי: המשנ"ב מביא בשם הש"ך והט"ז שמצקת נחשבת כלי ראשון, וממילא לכאורה הצלחת צריכה להיחשב כלי שני, אך במקום אחר (ס"ק מה) נקט שלעניין הזה המצקת נחשבת כלי שני, והצלחת כלי שלישי (על פי מהרי"ל ופרי חדש). שש"כ מבאר שזאת לא סתירה בדעת המשנ"ב, אלא הדבר תלוי בשאלה אם המצקת שהתה זמן רב בתוך הסיר. לכן דווקא כשהמצקת לא שהתה זמן רב בסיר יש לצלחת דין של כלי שלישי, וכך פסק שש"כ (סעיף סח), ובפניני הלכה הוסיף סברא להתיר שלא נוח לאדם ששקדי המרק יתרככו מהמרק (פרק י, הערה 10).

הרב אריה מינקוב


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il