ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בליעה בכלים | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ה סיון תשע"ח

בליעה בכלים


הרה"ג יעקב אריאל

שאלה:
בס"ד
לכבוד מו"ר הגר"י אריאל שליט"א.
ראיתי מאמר שהרב פרסם (המעיין [נג, ב] טבת תשע"ג) לגבי קביעת הלכות ע"פ אמות מידה מדעיות. הרב הסיק לחלק בין מקרים בהם המציאות היא סימן, (כמו הלכות טריפות) לבין מקרים בהם המציאות סיבה. (כגון חישוב תקופות והלכות רוצח)
בהמשך הרב כתב שדיני בליעה הם דנים שבהם המציאות הם סימן, כמו הלכות טריפות. ולכן א"א להוכיח האם כלים בולעים, ע"פ אמות מידה מדעיות.

אולם לא כ"כ הבנתי מדוע אולם מדוע גרע ניסוי מדעי, מטעימת קפילא? (שלספרדים מועיל אפילו בימינו, וגם לאשכנזים יש הרבה שהתירו ע"י קפילא ישראל) כלומר, חז"ל אמרו שבד"כ אם יש שיעור של פחות מ1:60 יורגש הטעם. א"כ, אם הניסוי יראה שרמת הבליעה היא הרבה פחות מכך, יהיה אפשר להניח בוודאות שלו קפילא היה טועם, היה אומר שאין טעם.
וגם, בהמשך הגיליונות, הביאו הכותבים האחרים מספר ניסויים מדעיים שערכו גדולי הראשונים והאחרונים:

א.
הניסוי של הרדב"ז.
לפני כ500 שנה נשאל, הרדב"ז מה דינם של כלי חרסינה (=פורצלן). על מנת לענות הוא ביצע שני ניסויים (שו"ת הרדב"ז ח"ג תא):

1. הוא לקח חלק חתיכה והכניסה לאש, ויצא ממנה שלהבת כמו הכלים הבולעים.
2. הוא הלבין את החתיכה, מדד היטב את משקלה ושמה בקדרה של תבשיל לחצי שעה. לאחר מכן הוא רחץ אותה, וניגבה היטב. לאחר מכן הוא שקל וראה שעלתה מעט במשקל. ומכאן הוכיח שבולע

למדנו מדבריו, שנמצאנו למדים כי בדיקת משקל הכלי (לפני השימוש ולאחריו), הרכבו, ובחינת מה שיוצא ממנו תקפים מבחינת ההלכה כמדדים הקובעים האם הכלי בולע ופולט.

ב.
התנסות של הדרכי תשובה
הציץ אליעזר (חלק ט, סימן כט) מביא שהדרכי תשובה דן לגבי שיניים תותבות. הדרכי תשובה כותב כך:
"וכן כשהייתי בווינה שאלתי לרופא מומחה גדול ואומן בעשיית השיניים מהו תוכן השיניים הללו, ואמר לי במסיח לפי תומו שהוא נעשה ממין אחד המובא מאמריקה שבטבעו אינו בולע שום בילוע בתוכו, כי כן יסדו הרופאים לעשותו ממין זה דווקא, שהוא מההכרח שאם יהיה בהשיניים איזה בילוע ממאכל הנה יבוא מזה עניין העיפוש להבילוע, וכשהוא בפיו יצמיח מזה חולאים שונים להגוף’.

ג.
ההתנסות של הציץ-אליעזר
הציץ אליעזר (חלק ד סימן ו) נשאל לגבי כלי ניילון ופלסטיק.שאל מומחים והם אמרו לו שניילון הוא חלק ולא בולע. מאידך, הוא טוען, אם תשפוך מי-לימון על מפת ניילון,יישאר הריח. ולמסקנתו היא שהם ככלי אבן (הטעונים הגעלה).
הציץ אליעזר שלח את השאלה גם לפני הרשל"צ, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל. הרב עוזיאל (משפטי עוזיאל, ח, מח) ענה שבריח אין ממש, ולכן אפשר לסמוך על דברי המומחים

תשובה:
חז"ל ערכו ניסויים ע"מ לקבוע לאיזה קריטריון לשייך סוג מסויים של כלים
אך לא דרשו לבדוק כל כלי וכלי בצורה מדעית יש עשרו סוגי מתכות ועשרות סוג זכוכית ועשרו תסוגי חרסינה
ועשרות סוגי עץ
והבליעות אף הן שונות ממיקורנים ועד גרמים. מהו השיעור המדויק הקובע להלכה?
לא מצינו לאף פוסק שקבע שיעורים ודרש בדיקות כאלו
ולכן הבאתי דוגמא מנקודת הרתיחה שהיא שונה מקום למקום


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il