ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הפרשת תרו"מ מכמות קטנה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ז תמוז תשע"ח

הפרשת תרו"מ מכמות קטנה


מכון התורה והארץ

שאלה:
שלום.
אני מגדל בגינה המון סוגים של ירקות קיץ (ממשפחת הדלועים/סולניים). בכל כמה ימים יוצא לי לקטוף כמות מעטה של ירקות שאני משתמש בהן בבית. לדוג’- אתמול קטפתי חציל אחד, עשרה עגבניות שרי, דלעת ערמונים ושני מלפפונים.
אני מתקשה להבין כיצד עלי להפריש תרו"מ כשהכמות הכי קטנה יחסית, האם עליי לחתוך בסכין מעט מהחציל, מלפפון ודלעת ולקחת מעט מהעגבניות ואת החתיכות להפריש? העניין הוא שברוב המקרים חיתוך כזה של הירקות פוגם בהם ומונע מהם להשתמר לאורך זמן.
בנוסף לכך, האם ישנה אפשרות לעשר כמות גדולה בפעם אחת כנגד כל מה שאקטוף בעתיד בתקופת הקיץ?

תשובה:
בס"ד

שלום וברכה

א. אמנם אם זו הכמות שאתה לוקט יש לחתוך את האחוז ומשהו מהפרי לתרומה גדולה ותרומת מעשר. בד"כ אפשר לחתוך את האזור הפחות טוב של הפרי.
ב. שאלתך אודות הפרשה מראש. אי אפשר להפריש מכאן ועד סוף הקיץ רובם אלו פירות שעדיין לא באו לעולם. אמנם בשעת הדחק אפשר לעשות הפרשה מראש, שהיא לשבוע אחד מראש, וצריך לקחת כמות של מספר ההפרשות המתוכננות לשבוע הקרוב, ולהניח את 1% ומשהו המתוכנן לתרומה גדולה ותרומת מעשר בשבוע הקרוב ויש לשמור שלא יאבד. לאחר מכן יאמר נוסח של הפרשה מראש, אפשר לראות במשפט כהן סי' לה, ובשבוע שלאחר מכן לעשות הפרשה חדשה.
מצו"ב הנוסח:

שו"ת משפט כהן (ענייני ארץ ישראל) סימן לה

נוסח סדר הפרשת תרומות ומעשרות על להבא +ע' גליון הש"ס להגרעק"א ז"ל קידושין ס"ב. [ע' גליון הש"ס קידושין ס"ב. - וש"ך סי' רצד ס"ק יב, ובב"י שם].+ תולש פרי אחד, או שנים או יותר, ואומר: הנני קובע פרי זה, - או פירות אלו, - שיהיה להפריש מזה תרומה גדולה ותרומת מעשר, על כל מה שאני, - או מי שהוא מבני ביתי או כל מי שיאכל מפירותי, - עתיד לתלוש ולאכול מפירותי.

וחוזר ואומר: כשיעור גודל חטה אחת מצד התחתון של פרי זה הרי הוא תרומה גדולה על כל הפירות, שאני, - או מי שהוא מבני ביתי או כל מי שיאכל מפירותי, - עתיד לתלוש ולאכול, בכל פעם, עד שיתמלא כל הפרי ויעשה כולו תרומה. ואחר כך נוטל פרי תלוש אחר ואומר: אחד ממאה ממה שיש כאן בצד התחתון של פרי זה נגד כל מה שאתלוש ואוכל, אני, - או מי שהוא מבני ביתי או כל מי שיאכל מפירותי, - בכל פעם, יהי' מעשר, ושאר חלקי מעשר יהיו בצד התחתון של כל הפירות, שאני, - או מי שהוא מבני ביתי או כל מי שיאכל מפירותי, - עתיד לתלשן, לכשיתלשו מעכשיו, ואותו חלק המאה מעשר שבפרי התלוש הזה יהי' תרומת מעשר על המעשר של הפירות המחוברים, לכשיתלשו. ואם ישאר מהפרי, שיחדתי לתרומה גדולה, או מהפרי שיחדתי לתרומת מעשר, אחר כל היום והלילה של אכילתנו מהפירות שנתלוש, יהי' הנשאר ג"כ תרומה בכל מקום שהוא סמוך לתרומה ולתרומת מעשר שלמעלה. ומעשר שני יהי' בצד העליון של כל הפירות, שאוכל אני, - או מי שהוא מבני ביתי, או כל מי שיאכל מפירותי, - לכשיתלשו, ויהיו מחוללין ופדויין (הן וחומשן) על פרוטה, או שוה פרוטה, שיחדתי לפדות בה מעשר שני.

ובשנת מעשר עני יאמר כן, שהוא מיחד את הצד העליון למעשר עני.

ובכל פעם שתולש לאכול יאמר: אני סומך על מה שפירשתי בשעה שקראתי את שם התרומ"ע על הפירות התלושין, שיחדתי אותם לתרומ"ע על הפירות הללו לכשיתלשו. (עה"ק ירושלים ת"ו, שנת תר"ץ)

------------------------------------------------------------------------------------------------------

הנחיות מעשיות:
א. יש להכין בצד פירות תלושים.
ב. כמות הפירות התלושים צריך להיות אחוז ומעט של הפירות העתידים להלקט.
ג. אנו ממליצים לעשות הפרשות מראש, אך ורק לשבוע, ולעשות נוהל קבוע (כגון כל יום א' בשבוע).
ד. יש לדאוג שהפירות התלושים ישמרו ולא יאבדו עד ההפרשה הבאה.
ה. נוסח הפרשה מראש נוצר למקום שיש חשש לתקלות, כגון: ילדים או זרים שקוטפים בלא רשות.
ו. יש להבין את הנוסח קודם אמירתו.
ז. בנוסח של משפט כהן נאמר שכל פעם שתולש יאמר "אני סומך על מה שהפרשתי בשעה", בדיעבד אם לא אמר ג"כ תופסת ההפרשה.


בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il