שלום וברכה לכבוד הרב : אני רוצה בס"ד להקיף ולהעמיק בתורת הרמח"ל, אולם אני מסופק מהו הספר מתוך כתבי הרמח"ל שמתמצת בצורה כללית את תורתו? לפום ריהטא חשבתי להשקיע בדרך ה’, שהוא קצר ומקיף ענינים רבים, והרמח"ל מעיד בהקדמה שמטרת הספר להציג את "כללי האמונה והעבודה", ואין הספר נחית לבירור הפרטים, אומנם יש מי שאמר לי, שלדעתו עיקר תורתו של הרמח"ל שהוא בירור עניין "ההנהגות", הינו חסר במאוד מאוד בספר דרך ה’, ועיקרו המכריע נמצא דווקא ב"דעת תבונות", והוסיף לומר לי שיש מקום לומר שההפרש בין "דרך ה’" ל"דעת תבונות" הוא כמו ההפרש בין כתבי הרב קוק מתקופת חו"ל לבין כתביו מתקופת א"י, שאע"פ שכבר בחו"ל רואים שיסודות מן תורתו הייחודית היו ברורים לו, עדיין כל כתביו בחו"ל חסרים הם מאוד בפיתוח הרעיונות בעומקן ורוחבן ואפ"י בסיגנון הלשוני שלהם שנשתכלל רק בתקופת א"י, ועל כן אמר לי אותו אדם, שעדיף לי להשקיע בספר "דעת תבונות", מה דעת כבוד הרב - להשקיע בדרך ה’ או בדעת תבונות או שמא בספר אחר מכתביו? והטעם שרצוני להשקיע בשינון גדול וההעמקה רצינית בספר אחד כללי של תורת הרמח"ל, הינו משום שלאחר השלמה מכתבי הרמח"ל הנוספים, אזכה בס"ד להגיע לכלל בקיאות וההעמקה גדולה ושיטתית בתורת הרמח"ל (ואולי יש לכוון בזה את דברי הגר"א שהאדם צריך להיות בקיא באמת לפחות במסכת אחת, וזה עדיף על ידיעה חלקית בהרבה מסכתות), נ.ב - תהילה לאל, מדובר לאחר שכבר למדתי בצורה היקפית ורצינית בתורת מרן הרב קוק, עם יסודות מן הכוזרי והמהר"ל, וכמובן שיש לי עוד הרבה מה ללמוד, אבל חפצתי לכנוס גם לתוך שערי תורת רמח"ל .

לדעתי העניה ראוי ללמוד את שני הספרים, אך יש להקדים את הספר דרך ד' שהוא בסיסי ועוסק בהרבה תחומים ורק אחר כך את דעת תבונות שעוסק בהבנת ההשגחה העליונה בהווה ובעתיד.