ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לקיחת הוצאות משפט בתביעה בערכאות | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"א תמוז תשע"ח

לקיחת הוצאות משפט בתביעה בערכאות


הרב משה מאיר אבינר

שאלה:
שלום לכבוד הרב.
רציתי לשאול שתי שאלות בדיני ממונות, ותודה מראש.
1. הוריו של קרוב משפחתי{לא ביולוגי} כתבו בצואה שלהם שהם נותנים את הבית לקרובי ולאחיו בלבד. ושאר האחים{9} לא יקבלו דבר. {הוריו עשו זאת משום המצב הרפואי של שניהם}.
כמה מהאחים {לדעתי מתוך רשעות וקינה} הלכו לבית משפט, בטענה שיש בידם צואה אחרת שבה ההורים חזרו בהם. לבסוף בית המשפט דחה אותם כמעט לגמרי {85% לשני האחים והשאר לכולם, מכיוון שהצלחנו להוכיח שרק אחת מהצוואות מזויפת. לכן על פי כל מיני חשבונות של החוק כך יצא}. לאחר פסק זה המשיכו האחים לערר למחוזי{שזרק אותם}. השאלה שלי היא: האם מותר לנו {אנחנו ניהלנו את המשפט של קרובי} ליטול את הוצאות המשפט שפסק בית המשפט, או שמא יש בזה "גרמא בנזיקין" ויש בזה גזל. {כל התהליך הזה נכפה עלינו על ידם}.

2. פלסטיני נכנס ברכבו של חברי. שמאי הכריז על הרכב "כטוטלוס". ממילא חברי תבע את הביטוח וכו’ ובאמת לאחר כמה שבועות הוא קיבל את הכסף מהביטוח.
אלא שחברי לא הסתפק בזה ותבע את הפלסטיני בבית משפט לתביעות קטנות. העניין הוא שחברי תבע בעיקר דברים שהם "גרמא בניזקין" כגון על הרכב החלופי שהיה צריך לשכור או על העלאת הפוליסה של הביטוח וכו. לבסוף לאחר דין ודברים {הפלסטיני לא תמיד הגיע, גם שיקר שהוא לא אשם כך שהיה צורך להוכיח שכן}. פסק בית המשפט סכום מסוים ועוד 1000 שקל להוצאות וטרחה.
{פרט נוסף שאולי חשוב הוא, שכאשר נעשה דין והדברים בין חברי לפלסטיני לפני המשפט הפלסטיני הסכים לשלם סכום שבסופו של דבר התברר שהיה כפול ממה שבית המשפט פסק.}
כמה שאלות.
א) האם זה היה כדין לתבוע את הפלסטיני לבית משפט הרי זה לא דין תורה?
ב) האם היה מותר לתבוע את הפלסטיני על דברים שהם גרמא?
ג) האם בכל זאת מותר להשתמש בכסף שיתקבל ממנו, מכיוון שבאמת הביטוח לא באמת משלם את מחיר הרכב אלא נותן את המחירון שלו שבדרך כלל נמוך יותר מהמחיר של הרכב בשוק? ומה עוד שיש את ההשתתפות העצמית. כך שיוצא שבדיעבד זה מתקזז?
ד) האם עד כאן כל התשובות שליליות בכל זאת מותר להשתמש בכסף מדין אבדת גוי שאין צריך להחזירה אם אין חילול ה’. וכאן הרי הכסף נאבד כדין{על פי החוק לגוי}?
ושוב תודה רבה...


תשובה:
בס"ד
שלום וברכה:

1) לא שמעתי את טענות הצדדים לכן איני יכול להתייחס למקרה זה אך באופן עקרוני אם אדם תבע את חברו ברמאות לערכאות וגרם לו הוצאות משפט יש לחייבו גם בדין תורה ולכן מותר לקחת כסף זה.

השו"ע בסימן יד הלכה ד מביא מחלוקת האם ניתן לחייב סרבן שלא מסכים להגיע לדין תורה והתובע הוצרך להוציא הוצאות ע"מ לתובעו בערכאות הרא"ש כותב שניתן לחייב את הנתבע בהוצאות משפט והרשב"א סובר שלא. אך נראה שאם התובע גרם לנתבע הוצאות משפט יודה הרשב"א כיוון שדינו כגרמי ולא כגרמא. בספר ישועות ישראל (יד,יד) מחלק חילוק זה אפילו בתובע אצל דיני ישראל וז"ל:
"אמנם נראה לע"ד דדוקא בכפה המלוה את הלוה ויצא הלוה חייב, בזה א"צ הלוה לשלם לו הוצאות דעל דעת הנאתו עשה... אבל במקום שכפה המלוה את הלוה ונמצא שהמלוה שיקר בתביעתו, שנתברר שלא היה חייב לו, בזה וודאי חייב המלוה להחזיר לו ההוצאות, שהרי ע"י כפייה שלו הוצרך להוציא הוצאות, והרי אבד מעותיו של זה ע"י גרמתו, ודמי ממש ללך ואני אבוא אחריך... ".

ובשו"ת הרדב"ז חלק א סימן קעב כתב שאדם שמסר את חברו לערכאות חייב על כל הוצאותיו מדין מוסר וז"ל: "...ראובן זה עבר על התורה וחייב לפרוע מה שהפסיד שמעון מדין מוסר".
עיין באריכות במאמרו של הרב צבי יהודה בן יעקב (משפטיך ליעקב יב) מובא באתר פסקים https://www.yeshiva.org.il/Psakim/File/562.

2) באופן עקרוני ישנו איסור לפנות לבית המשפט ויש לפנות לבית דין אפילו כאשר התביעה היא כנגד גוי. וכן כתוב במדרש תנחומא פרשת שופטים:
"ומנין אתה למד שישראל וגוי עובד כוכבים שיש להם עסק זה עם זה, שאסור לישראל לומר לגוי, לך עמי לערכאות שלכם, שהוא עובר בלאו, שנאמר: "לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום" (תהלים קמ"ז, כ)",
הביאו התשב"ץ בתשובה (חלק ד, טור ג).

לפני שהולכים לערכאות יש לתבוע לבית הדין ורק אם הנתבע מסרב ייטול התובע רשות מבית הדין ויתבע בערכאות.
וכן כתב במרדכי (ב"ק סימן עב): "דאי איניש אלם הוא ואינו יכול לכופו בדיני ישראל מותר לכופו בדיני עובדי כוכבים והא דאמרו סוף פרק המגרש לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים היינו היכא שיכול להכריחו ביד ישראל. אמנם מצאתי בתשובת רבינו מאיר דאין מותר להכריחו ביד עובדי כוכבים אלא אם כן יתירו לו בית דין או רשאי הקהל".
מלשונו נראה שאפילו אם הנתבע אלם וברור שלא ניתן להוציא את הממון בבי"ד יש צורך לבקש אישור מבית הדין לתובעו בערכאות. אמנם כסף הקדשים (שוע כו, ב) כתב דסגי באומדנא או בידיעת שלושה בני אדם שהנתב סרבן כמו שמועיל רשות מג' הדיוטות.
וכן הביא בשו"ת שבט הלוי (ח"ד סימן קפג) בשם 'טוב טעם ודעת' (תליתאה סי' רס"א), אך כתב שקשה לסמוך על זה לבד אך על כל פנים לא גרע מורה הוראה מובהק מטובי הקהילה, וכיוון שבעיניו נראה שיש כאןן דין מסרב וכונתו לשמים יצאנו בזה ידי רשות בית דין. אולם המנהג בזה להזמין קודם לדין תורה.

בשאלה זו אנו עוסקים לאחר מעשה שאדם הלך האם יכול ליטול את מה שחייב בית המשפט,

כדי לדעת האם מותר לקחת את הכסף יש לדון מה ביה"ד היה פוסק, לדעתי יכול להיות שביה"ד היה פוסק כדין הערכאות כפי שכותב הרמב"ם (הלכות מלכים י, יב):
"היה ישראל ועכו"ם אם יש זכות לישראל בדיניהן דנין לו בדיניהם, ואומרים לו כך דיניכם", (ראה בהמשך הרמב"ם שכותב שבגר תושב אין לנהוג כך).
וכעין זה כתב בשו"ת אבני מילואים סימן כד:
"וששאלת עכו"ם וישראל שבאו לדין ב"ד הישראל ותבע הישראל לעכו"ם שחייב לו סך ידוע והעכו"ם טוען להד"מ, ולישראל יש לו עד אחד כדבריו מהו.
תשובה: אם הוא במקום שהעכו"ם דנין ע"פ ע"א פשיטא דיכול הב"ד לומר לעכו"ם כך הוא דינכם כדאית' בש"ס (ב"ק דף קי"ג)".

בברכה:


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il