מי הם הקרובים הפסולים לעדות? כמה העדים צריכים להיות רחוקים משפחתית מהחתן או הכלה כדי שיוכלו להיות עדים בחתונתם? האם לעדים אסור להיות קרובים זה לזה?

על פי ההלכה קרובי משפחה פסולים להעיד זה על זה ופסולים להיות עדים זה עם זה. חובה על הרב שמסדר את הקידושין לברר היטב שהעדים אינם קרובים באופן שעדותם פסולה לפי ההלכה. להלן סיכום קצר (על פי דברי השו"ע חושן משפט סימן לג) המפרט את העקרונות הקובעים מיהם הקרובים הפסולים. כל קירבה משפחתית בין שני בנ"א, תלויה ביסודה באחת משלושה סוגי קירבה- 1: אבא ובן. 2: אחים. 3: בעל ואשה. כלומר, כל קירבה משפחתית שאנו דנים בה, מתחילה באחת מאפשרויות אלו. למשל בני דודים, הקירבה שלהם מתחילה בכך שההורים שלהם אחים. קירבה בין סבא לנכד מתחילה בקשר אב ובן שיש לסבא עם בנו. הקשר של אדם עם קרובי אשתו מתחיל בקשר שלו עם אשתו. הקירבה היסודית נקראת ראשון בראשון, וככל שמתרחקים מהקירבה היסודית דרגת הקורבה יורדת. כשאנו באים לדון לגבי קירבה בין שני אנשים, ראשית, צריך לזהות את הקירבה היסודית ומתוך כך לזהות את רמת הקירבה הספציפית הלכה למעשה. כעת צריך לברר, באיזו דרגת קירבה אסורים להעיד זה על זה או זה עם זה? התשובה: אסורים להעיד - ראשון בראשון, שני בשני, וראשון בשני. מותרים להעיד - שלישי בשלישי, שלישי בשני. ולגבי שלישי בראשון יש מחלוקת. כלומר משלישי בשני והלאה מותר להעיד. להלן נפרט מקרים מעשיים לדוגמא, ומתוך הדיון בהם, העקרונות יובנו טוב יותר. א: בני דודים, נחשבים שני בשני ואסורים להעיד זה לזה. ב: בנים של בני הדודים, הם שלישי בשלישי וכשרים להעיד. ג: סבא לא יכול להעיד עבור נכדו משום שזה ראשון בשני, אך עבור הנין יש כבר מחלוקת שהרי זה ראשון בשלישי. ד: האיש עם אשתו נחשבים ראשון בראשון לכן כל הקרובים בקירבה ראשונה לבן הזוג של אדם אסורים גם עליו שהרי זה ראשון בשני. נחלקו הפוסקים מה הדין בסב אשתו, יש אומרים שהוא נחשב שלישי בראשון ואפשר להתיר אך יש אומרים שבעל כאשתו אינו ראשון בראשון אלא נחשב אחד ממש וממילא סב אשתו נחשב לגביו ראשון בשני. להשלמת הענין צריך לדעת כיצד להתיחס לבן הזוג של אדם שנאסר להעיד על קרובו, כגון שני אחים שאסורים להעיד זה על זה, האם אשתו של אחד מהם יכולה להעיד על אחי בעלה? בענין זה יש שלושה עקרונות כדלהלן: 1: אשתו של אדם כגופו וכן בעל כאשתו, לכן אם אחד מבני הזוג אסור כך השני אסור . אך הסוברים ששלישי בראשון נחשבים קרובים, לא מחמירים בקרבה כזו לומר בעל כאשתו. למשל עולה כך: כשם שאסור לי להעיד לבת דוד שלי כך אסור לי להעיד עבור בעלה. 2: בקירבת ראשון בראשון אנו אומרים גם פעמיים בעל כאשתו. בשני בראשון יש מחלוקת. ומשני בשני והלאה לא אומרים פעמיים בעל כאשתו. למשל עולה כך: שתי בנות דודות הן שני בשני לכן בעליהן כשרים להעיד זה לזה. 3: אמנם למדנו שבמצב בו אחד מבני הזוג קרוב לאדם אחר, גם בן הזוג שלו נחשב קרוב ופסול לעדות. אך צריך להדגיש שקרובי בן הזוג לא נאסרים . למשל עולה כך: אני פסול להעיד לדודי (אח של אבא שלי) וכן לאשתו. אך אני כשר להעיד לאח של אשתו של דודי. להלן כמה שאלות ותשובות מעשיות- שאלה: אימי נישאה נישואין שניים לאדם שיש לו ילדים מנישואים קודמים. האם אני יכול להיות עד בחתונת הבן של בעלה של אימי? תשובה: הקירבה היסודית ממנה בודקים במקרה זה היא אתה ואמך. ואז יוצא כך אתה ואמך זה ראשון בראשון, וכשם שאסור לך להעיד לאמך כך אסור לך להעיד לבעלה על פי הכלל בעל כאשתו. אך לבן של בעלה מותר לך להעיד שהרי הקרובים של בני הזוג לא נאסרים. שאלה: חמי התאלמן ומתחתן פעם שניה האם אני יכול להיות עד בחתונתו? תשובה: הקרובים מדרגה ראשונה לבן הזוג אסור להעיד עבורם. שאלה: האם אני יכול להעיד לאדם שהוא נכדו של אח של סבא שלי? תשובה: נקודת המוצא לקירבה בינכם היא העובדה שהסבים אחים. הם ראשון בראשון. אתם שלישי בשלישי ואין בזה איסור. שאלה: האם אני יכול להעיד בחתונת בת דודתי? כלומר הבת של אחות של אבא שלי תשובה: אבא שלך ואחותו הם ראשון בראשון. את והבת דודה נחשבים שני בשני ופסולים להעיד. שאלה: אני וגיסי נשואים לשתי אחיות, האם אנו יכולים להיות עדים בחתונה של חבר משותף? תשובה: שתי אחיות הן ראשון בראשון, ובמצב כזה אומרים פעמיים בעל כאשתו והם פסולים להעיד זה על זה או יחד.