1. מניין המתחיל בעשרה ומתמעט, האם אומרים קדיש יתום? 2. בתפילת ערבית - האם אומרים קדיש תתקבל וכן קדיש יתום? 3. במנחה – כאשר התחילו תפילת עמידה היה מניין, האם אומרים קדושה, תחנון, קדיש תתקבל? 4. בשחרית - האם אומרים תחנון, קריאה בתורה, וקדישים? 5. בפניני הלכה כרך תפילה, בנושא מניין שהתמעט, כתוב שלפי מנהג ספרד לא אומרים קדיש תתקבל. האם הכוונה לנוסח ספרד האשכנזי, או למנהג עדות המזרח?

שלום וברכה! כאשר התחילו להתפלל בעשרה ויצאו חלק מהם, אם לא נשארו ששה אנשים, אין יכולים לומר דברים שבקדושה שצריכים מניין, ומפסיקים אפילו באמצע העניין, כגון באמצע חזרת הש"ץ או הקדיש וכדומה. אם נשארו ששה, ממשיכים להתפלל את החלק הנוכחי של התפילה כאילו יש מניין, אבל בחלקים הבאים הם כבר נחשבים כיחידים ואינם יכולים לומר דברים שצריכים מניין. זה הוא העיקרון. בפוסקים מופיעות הגדרות לגבי השאלה מה נחשב כשייך לאותו חלק של התפילה ועדיין ניתן לומר את הדברים שמצריכים מניין ומה נחשב חלק נפרד ואז נחשבים כיחידים. נתייחס למקרים שהצגת: 1. קדיש יתום – אין אומרים. אלא אם התחילו את הקדיש בעשרה ואז יצאו מקצתם, שאז מסיימים את אותו הקדיש. 2. ערבית – אם בתחילת תפילת העמידה היו עשרה, למנהג האשכנזים אומרים קדיש תתקבל, שהוא קשור לתפילת העמידה, אך למנהג הספרדים לא אומרים. אם היו עשרה רק בתחילת קריאת שמע ואז יצאו, למנהג האשכנזים אומרים את הקדיש שאחרי השכיבנו, אבל לא קדיש תתקבל. למנהג הספרדים אין אומרים גם את הקדיש שאחרי השכיבנו. קדיש יתום אין אומרים, כנ"ל. 3. מנחה – אם התחילו תפילת לחש בעשרה ויצאו חלק לפני שהתחילו חזרת הש"ץ, אין אומרים את החזרה. במקרה זה יש מחלוקת בין הפוסקים האשכנזים האם ניתן לומר קדיש תתקבל (למנהג הספרדים ודאי שאין אומרים). אם התחילו את החזרה בעשרה ואז יצאו מקצתם, אומרים את כל החזרה, כולל הקדושה. אך אין אומרים י"ג מידות בתחנון. לגבי קדיש תתקבל, האשכנזים אומרים והספרדים לא. 4. שחרית – חזרת הש"ץ, קדושה, תחנון – כמו במנחה. ברכת כהנים – אם התחילו חזרת הש"ץ בעשרה, וכשהגיעו לברכת כהנים כבר אין עשרה, אין אומרים אותה, אבל הש"ץ אומר "אלקינו ואלקי אבותינו...". קדיש – אם בתחילת חזרת הש"ץ היו עשרה, למנהג האשכנזים אומרים גם את הקדיש שאחרי התחנון וגם קדיש תתקבל. למנהג הספרדים אין אומרים את שניהם. אם היו עשרה רק בתחילת תפילת לחש, שאין אומרים חזרת הש"ץ, יש מחלוקת גם בין האשכנזים לגבי הקדיש, כדלעיל. קריאת התורה – אם בתחילת הקריאה אין עשרה, אין מתחילים את הקריאה. אם היו עשרה בתחילת הקריאה ואחר כך יצאו מקצתם, ממשיכים את הקריאה עד סופה. למנהג האשכנזים גם אומרים את הקדיש שאחרי הקריאה, ולמנהג הספרדים לא. אם אירע כך בשבת או יום טוב, אין מעלים אדם נוסף למפטיר, אלא האחרון (חמישי / שישי / שביעי) קורא את ההפטרה בלי ברכות. 5. הכוונה היא למנהג עדות המזרח, וכפי שציינתי את המחלוקת לעיל. (באופן כללי, ההבדל בין האשכנזים שמתפללים בנוסח "אשכנז" ו"ספרד" הוא בנוסח וסדר התפילה אבל לא בפסקי ההלכה בענייני תפילה.) מקורות: לגבי תפילה – שו"ע נ"ה, ב-ג. משנ"ב, פסקי תשובות וילקוט יוסף שם. לגבי קריאת התורה – שו"ע קמ"ג, א. משנ"ב, פסקי תשובות וילקוט יוסף שם.