ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

חלוקת הקריאה בתורה לכמה בעלי קריאה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ה אב תשע"ח

חלוקת הקריאה בתורה לכמה בעלי קריאה


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום,
האם יש חיסרון בחלוקת הקריאה בתורה לכמה בעלי קריאה? האם יש איזו סיבה להימנע מכך? אני מדבר על קריאה בשבת כשההחלפה היא בין העליות כשממילא מפסיקים ("בין גברא לגברא").
אני חושב שהמנהג שמנסים להימנע מכך, אך האם יש לזה איזה טעם?
ניסיתי לחפש מעט בספרי הפוסקים ולא מצאתי התייחסות לכך, אשמח גם להפניה למקור, אם ישנו, מלבד התשובה עצמה, כדי שאוכל להוסיף ולהעמיק בעניין.
תודה רבה

תשובה:
לשואל, שלום וברכה!

מעיקר הדין מותר לחלק את הקריאה בין בעלי קריאה שונים, ואף על פי כן יש מקפידים שקורא אחד יקרא את כל הפרשה, כדי להבליט את הדמיון לקבלת התורה מסיני, שניתנה בתיווכו של משה רבינו בלבד. וטעם נוסף, ש"המתחיל במצווה אומרים לו גמור". מכל מקום, אם כתוצאה מכך הקריאה תהיה פחות מדויקת, כגון שקשה לבעל קורא אחד להתכונן היטב על כל הפרשה, מותר בהחלט להחליף את הקוראים. ולמנהג הספרדים, אם העולה יודע לקרוא בעצמו היטב עדיף שהוא יקרא ולא בעל הקורא הקבוע.

הרחבה:

כידוע, בתקופת המשנה והגמרא העולה היה קורא בעצמו. בימי הראשונים התחילו לנהוג שהעולה אינו קורא אלא מישהו במקומו, והעולה צריך לקרוא יחד אתו בשקט (תוספות בבא בתרא טו ע"א ד"ה שמונה; טור או"ח סי' קמא ושו"ע שם סעיף ב). אם כן, אין כל ספק שמעיקר הדין אין חובה שדווקא קורא אחד יקרא את כל הפרשה.
במקרה שהעולה יודע לקרוא היטב בעצמו, הדעות חלוקות מה עדיף: יש אומרים שגם במקרה זה עדיף שהקורא יקרא בקול ולא העולה, כדי שלא לבייש את אלה שאינם יודעים, וגם כדי למנוע מצב שאנשים שאינם יודעים היטב ירצו גם כן לקרוא ולא יקראו בצורה מדויקת (משנה ברורה שם ס"ק ח), וזהו המנהג המקובל יותר אצל האשכנזים. ואצל הספרדים מקובל יותר המנהג שכאשר העולה יודע לקרוא היטב הוא קורא בעצמו, וזה כנראה בעקבות שיטת כמה מהראשונים שחובה שדווקא העולה יקרא ולא מישהו במקומו, ולכן נוהגים כך לפחות כאשר העולה אכן יודע לקרוא ('הלכה ברורה' לרב דוד יוסף ח"ז עמ' רג).
ברם, החיד"א (מחזיק ברכה, או"ח סי' רפב ס"ק כא) כתב: "ביום שמוציאין ג' ספרים, שמעתי מפי זקן שראה להגאון מהר"י קולון שהיה מקפיד שהקורא, ר"ל החזן, יהיה אחד, כי כל התורה נתנה על ידי סרסור אחד, משה רבינו ע"ה. קובץ כת"י ישן נושן לקוטי הגאון מהר"ר מרדכי ממודינא", והועתק כלשונו בכף החיים (סי' רפב ס"ק סד).
מלשונו אפשר להבין שהקפדה זו נאמרה דווקא ביום שבו מוציאים כמה ספרים, מאחר שהדבר עלול לעורר את הרושם שכביכול יש לנו כמה תורות, ולכן חשוב להבליט שניתנה לישראל תורה אחת על ידי מתווך ("סרסור") אחד; וכך הציע לפרש זאת בשו"ת רבבות אפרים (ח"ה סי' תקלא). אולם בשערי אפרים (מספרי היסוד בהלכות קריאת התורה; שער ג סעיף ו) כתב: "לכתחילה אין לקרות על ידי קורא אחר קורא, אפילו אם הקריאה בשניים ושלושה ספרים לא יחלקו לקוראים, רק אותו שהתחיל לקרות יגמור לקרות כל הקרואים שבאותו היום", כלומר, כך ראוי בכל קריאה, ולא רק כשיש כמה ספרים, ולא ציין את המקור והטעם לכך. במקראי קודש (לרב צבי הירש גרודזנסקי, כלל ז סקי"א) הסביר זאת משום שהמתחיל במצווה אומרים לו גמור, וציין למנהג (רמ"א סי' תקפא ס"א ומגן אברהם סק"ז) שהחזן שהתפלל סליחות עובר לפני התיבה בכל תפילות היום, מטעם זה.
בפרי מגדים (אשל אברהם סימן קלט סק"ב: "ואין זה נכון, דבימי הש"ס כל אחד קורא לעצמו" וכו') משמע שלא חשש לזה כלל, ולדעתו אין כל מניעה להחליף את הקוראים. וכן כתב בספר 'נוה שלום' (לרב אליהו חזן, על מנהגי מצרים, דיני ספר תורה סעיף ל) ש"לא ראיתי נזהרים בזה", ואין נמנעים מלהחליף את בעל הקורא. מעניין לציין גם למנהג קדום בשמחת תורה שחתן התורה היה קורא בעצמו רק את הפסוק האחרון, "ולכל היד החזקה" וכו' (ספר המנהגים, טירנא, מהדו' מכון ירושלים עמ' קלא).
גם לדעת השערי אפרים, אם יש צורך ממשי להחליף את הקוראים, כגון שכל אחד התכונן רק על חלק מהפרשה, נראה שהדבר מותר. הוא כותב במפורש שכאשר בעל הקורא הקבוע נעדר ומישהו שפחות בקיא התחיל לקרוא, ובאמצע הקריאה הגיע הקורא הקבוע, מותר להחליפו בין עולה לעולה. בשו"ת הר צבי (או"ח ח"א סי' עב) חידש יותר מזה, שבשעת הצורך מותר להחליף את הקורא אפילו באמצע העלייה, ואפילו אם הקורא החדש הגיע כעת ולא שמע את ברכת התורה מפי העולה. ומסתבר שאם יש קושי לבעל קורא אחד להכין היטב את כל הקריאה הדבר מותר אף לכתחילה, כעיקר הדין.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il