שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • חודש אלול

אמירת מזמור "לדוד ה' אורי וישעי" באלול

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

א אלול תשע"ח
שאלה
מה מקור המנהג לומר מזמור לדוד ה' אורי וישעי? מתי אומרים מזמור זה? האם זה נכון שהוא מיוחס לספר חמדת הימים?
תשובה
שלום וברכה, המנהג הרווח לומר מזמור זה בסוף התפילה מר"ח אלול עד שמיני עצרת (בנוסח אשכנז: נהגו לאמרו שחרית וערבית, ובנוסח ספרד: נהגו לאומרו בשחרית ומנחה). בחלק מקהילות הספרדים נוהגים לאומרו כל השנה לפני תפילת ערבית. יש קהילות - שלא אומרים כלל מזמור זה בתפילה. מקור המנהג: יש שכתבו שייסדו לומר מזמור זה ע"פ מדרש שוחר טוב (תהילים כ"ז, ד') ש"אורי" זה ר"ה, "ישעי" זה יום כיפור, "כי יצפנני בסכה" זה סוכות. יש שכתבו שהטעם לומר מזמור זה משום, שיש בו י"ג שמות הויה שהם כנגד י"ג מידות רחמים המאירים בימים אלו. ויש שכתבו שבמזמור זה נאמר: "לולא האמנתי" לולא, אותיות אלול. יש שכתבו שאין לומר מזמור זה כחלק מהתפילה, כיון שאינו מובא בכתבי האריז"ל והמקובלים הקדמונים, ויש שכתבו שאין לומר שום מזמור בציבור, כיון שאינו מעיקר התפילה שתקנו כנה"ג. יש שייחסו מנהג זה לספר "חמדת הימים" השנוי במחלוקת, ולכן אין לומר מזמור זה בסדר התפילה, אולם למעשה הרבה מגדולי הפוס', פשטנים חסידים ומקובלים כתבו שנכון וטוב לומר מזמור זה בסוף התפילה, וכן פשט המנהג ברוב תפוצות ישראל. מקורות והרחבה: בפירוש אלף למטה תקפ"א סק"ו על הספר הנודע "מטה אפרים" מביא מנהג זה ע"פ המדרש הנ"ל, וכן הוב"ד להלכה במ"ב (שם סק"ב). ועי' בספר מורה באצבע לגאון חיד"א (סי' ב' ל"ז), שמנהג טוב לומר מזמור זה כל השנה, וכך נוהגים ספרדים רבים. לגבי הטעמים לומר מזמור זה כנ"ל, עי' במט"א שם, ובפנים יפות בפרשת אחרי מות, באוצר כמ"י סי' ס'. סגולות גדולות נאמרו על מזמור זה בשם האריז"ל, שכל האומרו מר"ח אלול עד שמחת תורה מבטל אפי' גזרה קשה ביותר שיש על האדם. ובחיד"א שם כתב שראוי לומר מזמור זה והוא סגולה לשמירה ולהצלחה ואפילו כל השנה יש חשיבות לאומרו. בסידור לב שמח לגה"ק חנוך העניך אבד"ק אלעסק שהביא בשם החוזה מלובלין שאין לומר מזמור זה בחודש אלול כנהוג יחד עם תפילת הציבור, וכן כתוב במעשה רב (סי' נ"ג), שהגר"א לא אמר לדוד ה', וכן נהגו רבים מתלמידי הבעש"ט, וגם כיום בחסידות צאנז ובעוד חסידויות לא נהגו לאומרו, אחד מהטעמים לכך הוא שמנהג זה מיוחס לס' חמדת הימים השנוי במח', והגאון היעב"ץ אמר שמי שכתבו הוא לא אחר ממשיח השקר נתן העזתי. אולם כאמור לעיל רבים כתבו כן לאומרו וכן מובא בסידור האר"י לר' שבתי מרשקוב זי"ע, וכן בספה"ק שערי רחמים לר"ח הכהן תלמיד מהרח"ו זי"ע, וכן בסידור בעל התניא ובעוד ספרים רבים, וכן כתב מרן הבא"ח (פקודי ו') בשם רבי אליהו מני זצ"ל שכן מנהג חברון, לאומרו אחר שחרית וערבית, ובמ"ב (שם) כתב שנוהגים לאומרו אחר שחרית ומנחה, וכאמור בחיד"א (שם) כתב שראוי לאומרו כל השנה אחר שמונה עשרה, ולפחות אחר שחרית. וכבר פשט המנהג לומר מזמור זה בימים שבין ר"ח אלול לשמיני עצרת, ברוב קהילות ועדות ישראל. הנה המזמור למעוניינים לאומרו (תהילים.פרק כ"ז): א לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד. ב בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ. ג אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ. ד אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. ה כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי. ו וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה'. ז שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי. ח לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ. ט אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי. י כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַה' יַאַסְפֵנִי. יא הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי. יב אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס. יג לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים. יד קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'. תזכו לנצל את ימי הרחמים והסליחות לאהבת ה' ויראתו, להכתב ולהחתם לשנה טובה ומתוקה. בברכה רבה, מתי מתחילים לתקוע בשופר באלול
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il