ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב תורה, מחשבה ומוסר הדרכות לבעלי תשובה

מנהגים לחוזר בתשובה

שאלה
שלום רב, ברצוני לשאול 2 שאלות: 1. לגבי נוסח תפילה - אני ממוצא ליטאי (שני ההורים) וחוזר בתשובה. הורי וסבותי אינם דתיים כך ש"מנהג אבותי" לא ישים לדעתי במקרה שלי. באיזה נוסח תפילה אשכנזי עלי להתפלל אשכנז, ספרד וחב"ד? מהם השיקולים לבחירת נוסח תפילה? 2. בנוגע למנהגים - מכיוון שאני מוצא ליטאי האם עלי לנהוג לפי הגר"א, הרמ"א או האדמור הזקן? 3. מה משמעות הכיתוב שבתוך הסוגריים למשל בתפילת "רפאנו" בנוסח ספרד? האם נהוג לקרוא זאת על פי נוסח ספרד? 3. לגבי תפילין של יד - גם כאן להבנתי יש 3 שיטות (אשכנז (מבחוץ כלפי פנים), ספרד/חסידים (מבפנים כלפי חוץ) וחב"ד)? באיזה שיטה עלי לנהוג? מהם השיקולים לבחירת השיטה? האם ניתן להניח תפילין של יד בנוסח אשכנז (מבחוץ כלפי פנים) ולהתפלל בנוסח ספרד?
תשובה
לשואל, שלום וברכה! הקדמה: בזמן הגמרא החיוב לשמור על המנהג היה משום "מנהג המקום", בהנחה שלכל עיר יש מנהגים משלה. מי שעבר דירה מעיר לעיר לצמיתות, היה נוטש את מנהגי עירו הקודמת ומקבל עליו את מנהגי עירו החדשה. כיום, עם קיבוץ הגלויות בארצנו, כל מקום מעורב מקהילות שונות, ולכן התקבל המנהג לשמר את מנהגי המשפחה במקום ליצור מנהג אחיד בכל עיר ועיר לכל תושביה. המעבר מ"מנהג המקום" ל"מנהג המשפחה" יצר מצב שבו לכאורה אי אפשר יותר לעבור ממנהג זה למנהג אחר, שהרי ההשתייכות המשפחתית קבועה ואינה ניתנת להחלפה כמו מקום מגורים. למרות זאת, כתבו הרבה פוסקים שמותר לאדם שמרגיש שייכות נפשית ורוחנית לקהילה מסוימת, שדווקא בה הוא מתקדם בעבודת ה', להסתפח אליה לגמרי בכל מנהגיה, ובפרט לחוזרים בתשובה שאין להם מסורת אבות ישירה, מותר להם לנהוג כמנהגי רבם (הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, 'הליכות שלמה', תפילה, פרק ה סעיף כב והערה לז; הרב עובדיה יוסף זצ"ל, יביע אומר ח"י או"ח סי' ט; שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' שנד). כאשר השיקול הזה אינו קיים, דהיינו שמבחינת ההשתייכות החברתית והרוחנית "הכל פתוח", לדעת הרב אוירבך זצ"ל (שם) ראוי לבעל תשובה לאחוז במנהג דורותיו הקודמים, מפני שהמנהג שציבור קיבל על עצמו מחייב גם את דורותיו הרחוקים (הרב עובדיה זצ"ל בתשובתנו הנ"ל נוטה יותר להקל בזה ולהתיר את שינוי המנהג, אך הזכיר שיקולים נוספים, ואין כאן המקום להאריך). כעת לשאלותיך: 1. נוסח התפילה - בשאלתך אתה מניח שעליך להתפלל בנוסח אשכנזי, ואתה מתלבט איזה מהם. לאור האמור, הנחה זו אינה מדויקת. אם אתה משתייך לקהילה של עדות המזרח אתה יכול להתפלל כמנהגם, וכן אם התרגלת לנוסח מסוים והשינוי עלול כעת לפגוע בכוונתך בתפילה אתה יכול להמשיך בו. אבל אם אינך משתייך לקהילה מוגדרת ואתה פתוח לשינוי עדיף שתתפלל בנוסח "אשכנז" של אבות אבותיך. אם אתה שייך לקהילה של מתפללי "ספרד", מבין נוסחי ספרד/חב"ד יש עדיפות לחב"ד (שהוכנס באופן כללי ל"רינת ישראל" נוסח ספרד). בעיקרו של דבר לכל נוסח הנהוג על ידי עדה בישראל יש מקורות, אבל בנוסח 'ספרד' הנפוץ כיום קיימת בעיה מסוימת. לפני מאות שנים היו יהודי פולין וגליציה מתפללים בנוסח 'אשכנז'. הבעל שם טוב ותלמידיו (תנועת החסידות) החלו לשלב בסידור האשכנזי גם מנוסח עדות המזרח נוסחאות שונות המבוססות על קבלת האר"י ז"ל, שעד אז התפשטה בעיקר אצל עדות המזרח. מטבע הדברים השילובים לא היו אחידים בכל מקום ומקום, חלק מהחסידים שילבו פרט זה וחלק פרט אחר. הבעיה החמירה במשך השנים, משום שרבים ממדפיסי הסידורים לא היו מומחים בנוסח התפילה, וברצונם להעמיד לרשות הקהל סידור שיתאים לכולם שילבו נוסחאות שונות וכך נוצרו כפילויות, כגון בברכת 'רפאנו' בסידורי ספרד הנפוצים (מאיר מדן ז"ל כתב מאמר בשם 'תפילת החסידים', המתאר בפירוט את התהליך בתוספת דוגמאות. המאמר נדפס תחילה ב'מחניים' מו, ומופיע בגרסה זו באתר 'דעת', ומאמר מורחב נדפס בקובץ 'תגים' ה-ו). סידור רינת ישראל ניסה 'להחזיר עטרה ליושנה' ולהציב נוסח ספרד-חסידי נקי מהכפילויות והסיבוכים. נוסח זה נקבע על ידי העורך, ר' שלמה טל ז"ל, תוך מתן משקל מיוחד לנוסח חב"ד, ואת הכרעותיו נימק בספרו 'הסידור בהשתלשלותו'. 2. כאמור, הכיתוב בסוגריים בנוסח "ספרד" הוא דוגמה למה שכתבתי לעיל על הכלאות נוסח של מדפיסים שראו נוסחאות שונות ורצו ש"אצלם יהיה הכל" וכעת המתפלל נבוך איזה נוסח לומר. מוטב לדלג על מה שבסוגריים או להתפלל בסידור שאין בו סוגריים. 3. מנהגים באופן כללי - המנהג האשכנזי המקובל, ובפרט הליטאי, הוא לפי פסקי המשנה ברורה. בסדרי התפילה המנהג הליטאי הוא על פי "לוח ארץ ישראל" של הרב טוקצ'ינסקי. 4. על ההבדל בין הדעות האם לקשור בכריכה פנימה או החוצה עיין ביאור הלכה סי' כז ס"ב ד"ה המנהג ובפסקי תשובות שם הערה 41 שפירט את השיקולים והיתרונות שבכל מנהג (אינני מכיר את שיטת חב"ד בנושא קשירת התפילין). כפי שציין בפסקי תשובות שם, אין לעניין זה מקורות ברורים בראשונים, וגם השו"ע והרמ"א נמנעו מלקבוע הלכה פסוקה ומפורשת בו, ולכן באופן יחסי ההקפדה על מנהג זה משנית בחשיבותה (וראה בערוך השולחן שם ס"י, שהמליץ על מנהג הספרדים מפני שכך הקשר של יד מהודק יותר לבית, ולא חשש ל"שינוי מנהג" בעניין זה). למעשה, אם אינך שייך לקהילה שבה מנהג מסוים, ואין לך קושי לשנות, עדיף שתנהג כמנהג אשכנז בכל מעשיך בהתאם לארץ המוצא של סביך. ואם מסיבה כלשהי חשוב לך להתפלל "ספרד" ולכרוך כ"אשכנז" זה בסדר. כללית אמנם לא נכון לעשות הכלאות בין מנהגים, אבל עניין הכריכה של התפילין אינו מהותי כל כך, כאמור.
עוד בנושא הדרכות לבעלי תשובה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל בהמשך לשאלה זו

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il