ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב משפחה, ציבור וחברה מיהו יהודי?

להיות יהודי

230
שאלה
שאלה זו מגיעה מקישינב, מסטודנט צעיר שם: לאל שואל- מה גורם ליהודי להיות ליהודי? עד כמה חשוב ליהודי להיות יהודי על פי ההלכה? אם ילד נולד מנישואי תערובת, מדוע שיהיה מעמד שונה בהתייחסות לילד שאמו יהודיה על פי ההלכה לעומת זה שאביו יהודי על פי ההלכה? תודה!
תשובה
להיות יהודי על פי ההלכה אינו ענין של חשיבות, אלא עובדה, שאם הוא יהודי על פי ההלכה, הריהו יהודי על כל המשתמע מכך, מבחינת נשמתו, מבחינת היותו חלק מן העם הנבחר, ומבחינת תפקידו עלי אדמות, ואם איננו יהודי על פי ההלכה, הרי שאיננו יהודי כלל, וככל אדם בן-נח יש באפשרותו לממש את משימתו בעולם הזה ע"י שמירת שבע מצוות בני נח, ואם בכל זאת יחפוץ לחסות תחת כנפי השכינה ולהצטרף לעם ישראל הרי שיהיה עליו להתגייר כהלכה. על פי דיני התורה שהיא מקור הסמכות הבלעדי שמלווה את העם היהודי מאז מתן תורה בהר סיני משך אלפי שנה, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה ולא מי שנולד לאב יהודי. אנו מוצאים ברמב"ן על התורה (ויקרא כד, י) מחלוקת ראשונים מענינת אם קודם מתן תורה היה הולד מתייחס לאב כפי שהיה נהוג באומות או שגם קודם מתן תורה, מאז שבא אברהם בברית הולד מתייחס אחר בת אברהם להיות מכלל בני ישראל. וז"ל הרמב"ן: וטעם בן הישראלית ואיש הישראלי, להורות כי הגוי הבא על בת ישראל הולד אינו ישראלי, ואע"פ שפסקנו בגמרא (יבמות מה.) דגוי הבא על בת ישראל הולד כשר בין בפנויה בין באשת איש, הרי אמרו (בכורות מז.): מזהמין את הולד שהוא פגום לכהונה, וכל שכן שאינו ישראלי בשמו לענין היחס בדגלים ובנחלת הארץ, כי "לשמות מטות אבותם" כתוב בהן (במדבר כו, נה). ומה שאמר בתורת כהנים (פרשה יד א) בתוך בני ישראל, מלמד שנתגייר, אינו שיצטרך בגרות, אלא ככל ישראל שנכנסו לברית במילה וטבילה והרצאת דמים בשעת מתן תורה (כריתות ט.), אבל נתכוונו לומר שהלך אחרי אמו ונדבק בישראל. וזה טעם "בתוך בני ישראל" שהיה עמהם ולא רצה ללכת אחרי אביו להיות מצרי. וכן מה שאמרו בת"כ (שם) אע"פ שלא היו ממזרים באותה שעה הוא היה כממזר, כדברי יחיד היא שנויה, והלכה הולד כשר. והצרפתים אומרים כי טעם הגרות מפני שהיה קודם מתן תורה, והיה משפטו לילך אחר הזכר, ממה שאמרו (יבמות עח:) באומות הלך אחר הזכר, וכאשר נולד זה לא מלו אותו כי מצרי היה בדינו, אבל כשגדל נתגייר לדעתו ונמול. ואין דעתי כך, כי מעת שבא אברהם בברית היו ישראל, ובגוים לא יתחשבו, וכמו שאמר בעשו (קידושין יח.): ודילמא ישראל מומר שאני. וק"ו הדבר, אם לאחר מתן תורה שהכותי הבא על בת אברהם מחייבי לאוין ואין לו בה קידושין היא מקוה טהרה לאומות להכשיר את ולדה להיות כמוה, לא כל שכן קודם התורה שתהא מטהרת ולדה להיות כמוה לחייבו במילה כזרעו של אברהם, ויהיה מכלל בני ישראל עכ"ל. אולם ברור הוא שלכל הדעות מעת מתן תורה הולד התייחס אחר אמו בלבד. בספר עזרא פרק י פסוקים ב- ג מוצאים אנו שקראו להוציא את הנשים הנכריות והנולד להם מתוך עם ישראל. "ויען שכניה בן יחיאל מבני עולם (עילם), ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלקינו, ונשב נשים נכריות מעמי הארץ, ועתה יש מקוה לישראל על זאת. ועתה נכרת ברית לאלקינו להוציא כל נשים והנולד מהם, בעצת ה', והחרדים במצות אלקינו וכתורה יעשה". מכאן ברור שהנולדים לנשים הנכריות מתייחסים לאמהותיהם ולא לאבותיהם הישראלים ולכן נחשבו לנכרים שיש להוציאם מתוך עם ישראל. במשנה קידושין דף סו: תנן וכל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושין הולד כמותה ואיזה זה זה ולד שפחה ונכרית. ופירש"י הולד כמותה – ולד נכרית נכרי ואם גיירוהו הוי גר כשר ואינו ממזר. בתלמוד בבלי קידושין דף סח: אומר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי שדבר זה נלמד מהפסוק "כי יסיר את בנך מאחרי" (דברים ז, ד) שבא לאחר הפסוק "ולא תתחתן בם" (דברים ז, ג) שבנך הבא מישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה. דין זה נמצא גם במשנה יבמות דף כב. ובהמשך מסכת יבמות בדף מה: מסיקה הגמרא, והלכתא עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר בין בפנויה בין באשת איש. ועל פי זה פסק הרמב"ם (פט"ו מהלכות איסורי ביאה הלכה ג-ד) גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר בין בפנויה בין באשת איש בין באונס בין ברצון וכו', זה הכלל בן הבא מן העבד או מן הגוי או מן השפחה או מן הגויה הרי הוא כאמו ואין משגיחין על האב. וכן נפסק להלכה בשו"ע אבהע"ז סימן ד סעיף ה וסעיף יט, אלא שהוא פגום לכהונה ע"ש. באשר לטעם שרק ילד הנולד לאם יהודיה נחשב יהודי ולא זה שנולד לאב יהודי, מסביר הגאון הרב יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל: לפי דיני התורה הולך הולד אחרי האם. אין אנו יודעים טעמי התורה, יש אומרים שהוא טעם ביולוגי ביצירת הולד ותכונתו הגופנית והנפשית, ויש אומרים שיש בזה טעם מוסרי, שכן האם והשפעתה התמידית מכריעה בחינוך הבנים. וטעם זה מרומז בתורה, כידוע. ואחרים, רואים את הטעם בוודאות הבלתי מפוקפקת בהשתייכות הילד הנולד לאמו. אבל יהיו הטעמים איך שיהיו, כאן מכריע לא היסוד הראציונלי של החקירה המדעית, אלא היסוד הדתי, שהוא היה הגורם המכריע בעיצוב דמות האומה ובעיצוב המשפחה העברית. ואין הדבר צריך להאמר, כי הלכה זו של תורתנו נשתרשה בנפש האומה והשפיעה על התפתחותה ההיסטורית, ועל יציבותה של התודעה הלאומית [לפרקים עמוד שז]. מעבר לשאלה הביולוגית מי נחשב יהודי, ישנה שאלה חשובה לא פחות, מהי המשמעות של להיות יהודי, במה זה מתבטא, מפורסמים הם דברי רבינו סעדיה גאון "כי אומתנו איננה אומה כי אם בתורותיה" (האמונות והדעות מאמר שלישי פרק ז), קיבלנו את המתנה הנפלאה ביותר מבורא העולם, קיבלנו את החיים, ויחד עם החיים קיבלנו את "הוראות ההפעלה" לחיים, את "התורה הקדושה", התורה שבכתב והתורה שבע"פ, המשמעות של להיות יהודי הוא לחיות נכון, למצות את המירב ממתנת החיים, לחיות על פי "הוראות ההפעלה", יהודי שאיננו לומד תורה ואיננו מקיים את התורה אמנם נשאר יהודי ביולוגית "ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא" (סנהדרין מד.) אבל הוא אדם אומלל שקיבל את המתנה הנפלאה ביותר, ובמקום להנות ממנה הוא משחיתה, משום שלא השכיל להשתמש ב"הוראות ההפעלה" המצורפות.
עוד בנושא מיהו יהודי?

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il