ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

עבד כי ימלוך | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ה כסלו תשע"ט

עבד כי ימלוך


רבנים שונים

שאלה:
שאלה ברשותך.............
תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ, וְתַחַת אַרְבַּע לֹא תוּכַל שְׂאֵת: תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ, וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם; תַּחַת שְׂנוּאָה כִּי תִבָּעֵל, וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ" ..............

דוד היה עבדו של שאול, ושמואל הנביא משח אותו למלך. אולם נבל הכרמלי לא הכיר במלכותו, וסירב לתת לו לחם לאכול, שמואל א כה10-11: "וַיַּעַן נָבָל אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיֹּאמֶר: מִי דָוִד וּמִי בֶן יִשָׁי? הַיּוֹם רַבּוּ עֲבָדִים הַמִּתְפָּרְצִים אִישׁ מִפְּנֵי אֲדֹנָיו! וְלָקַחְתִּי אֶת לַחְמִי וְאֵת מֵימַי וְאֶת טָבַחְתִּי אֲשֶׁר טִבְחָתִי לְגֹזְזָי, וְנָתַתִּי לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי אֵי מִזֶּה הֵמָּה?!".

.............. באותו זמן, נבל אכן שבע לחם, אולם זמן קצר לאחר מכן, נבל מת, ודוד העבד נעשה מלך.........


השאלה היא:
האם התהפוכות האלה אכן הרגיזו והרעישו את הארץ.?
ואם כן למה ?זה היה רצון השם.?


תשובה:
שלום וברכה

אינני מכיר את הפרשנות המוצעת בשאלה לפסוקים במשלי (ל, כא-כג), והיא רחוקה מפשטם ומדרשם של הפסוקים, ולענ"ד איננה נכונה.

ראשית פשט הפסוקים במשלי (ע"פ פרשני הפשט)

"תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְתַחַת אַרְבַּע לֹא תוּכַל שְׂאֵת"

בעבור (ראב"ע) שלושה מקרים רגזה הארץ, ובעבור ארבע (אם יהיו ארבעתם) לא תוכל יותר לסבול (לשון מליצית /כפל לשון כדרכו של בעל משלי).

"תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ"

עבד שאינו ראוי להנהגת הכלל (הארץ) ומורד באדוניו.

"וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם"

נבל (העושה מעשה נבלה) ולמרות הכל זוכה לשפע גשמי (ובעקבות שפע זה זוכה לשררה ולמלוכה).

"תַּחַת שְׂנוּאָה כִּי תִבָּעֵל"

אישה שנואה הנבעלת (במקום האישה האהובה/הנבחרת).

"וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ"

שפחה היורשת מעמד גבירתה.

כל הנ"ל (עבד, נבל, שנואה ושפחה) לוקחים לעצמם שררה/שלטון שלא כדין והם אינם ראויים לכך, לפיכך רגשה הארץ... המדרשים ובעקבותיהם הלכו פרשני המקרא נתנו כמה דוגמאות להנ"ל, כך למשל רש"י מפרש "תחת עבד - זה נבוכדנצר שהיה עבד למרודך בלאדן... ונבל כי ישבע לחם - זה אחשורוש שעשה משתה מאה ושמונים יום: שנואה כי תבעל - כנגד יון: ושפחה כי תירש גברתה - זה עשו שהיה לו לעבוד ליעקב ונהפך הדברים" [דוגמאות נוספות בפרקי דרבי אליעזר כד דרש כי העבד הוא נמרוד הרשע; ויש שכתבו שהוא הורדוס שמרד בבית חשמונאי וכו']

לסיכום מצאנו שהפסוק כולו מדבר ברשעים המבקשים לעצמם שלטון ושררה שלא כדין ולכן הפירוש המוצע בשאלה רחוק מלהיות אמת ודל"ב.

בברכה
הרב ניר טיבי


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il