ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
הלכות חול המועד בשפה פשוטה!
שאל את הרב משפחה, ציבור וחברה תרומות ומעשרות - כללי

תרומות ומעשרות

מכון התורה והארץי"א כסלו תשע"ט
שאלה
ביו"ד סי’ שלא ס’ צא מובא שאין לאכול ללא הפרשת תרו"מ מפירות שגדלים בחצר אא"כ אוכל ארעי כלומר את הגפן גרגר גרגר, את הרימון פורט, והאבטיח סופת. בד"כ מסבירים שלפרוט את הרימון זה כמו בגפן ומותר רק גרגר גרגר (פרט פרט). זה כאשר הפרי עצמו מחובר עדיין לעץ ולא נתלש. לכאורה מעשית מאוד קשה להצליח לקחת מהרימון בעודו על העץ גרגר גרגר. וכן בוודאי הרבה מהגרגרים גם ייפלו תוך כדי הניסיון (ואף יאבדו). האם אפשר להסביר שהכוונה ברימון יותר דומה לאבטיח שסופתו כלומר חותך ממנו חתיכה ואוכלה, וכן ברימון חותך ממנו חתיכה ואוכל ממנה, וזה נחשב מספיק ארעי, ולא שרק פרט פרט? וממילא זה מסביר גם את שינוי הלשון מהגפן ( גרגר גרגר) ללשון הרימון ("פורט" ולא פרט פרט). וגם מבאר הגולה מובן כן ששובר ואוכל את הגרגרים. לסיכום, בגלל הנושא הפרקטי נראה בעץ רימון שבחצר לפטרו מהפרשה כאשר שובר את הפרי ואוכל מהשבר גרגרים ואף כמה בבת אחת וגם זה נקרא "לפרוט". האם הבנה זו נכונה? בברכה
תשובה
בס"ד שלום וברכה הרמב"ם (הל' מעשר פ"ד הי"ז) כתב על הרימון: פורט את הרמון באילן ואוכל הפרד משם. הרמב"ם הוסיף שאוכל "פרד" ובודאי שהפרד הכוונה היא לאחד. ועיין בפיה"מ (פ"א מ"ו) "הפרד - גרגר הרמון מפרידים אותו ומייבשים את הגרגר. משמע שהיה גרגר אחד שהוא הפרד, ולפי דבריך לא מובן מדוע ר"ע מודה שיכול להפריש ממספר גרגירים הרי לר"ע צריך לקחת את היחידה הקטנה ביותר, וכאשר יש חלק מרמון יש בו הרבה גרגרים א"כ מה בין ר"ע ור"ט, אלא אם נסביר שפורט היינו אחד אחד, והלשון "פורט" משמע לשון "פרט" והוא יחיד ולא קובצה לא מוגדרת. בברכת התורה והארץ יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ
עוד בנושא תרומות ומעשרות - כללי
שאל בהמשך לשאלה זו

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il