ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מנהגי תיקון חצות | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ט כסלו תשע"ט

מנהגי תיקון חצות


הרב בניהו שרגא

שאלה:
שלום וברכה ברצוני לשאול את כבוד הרב כמה שאלות בענין תיקון חצות אשמח לקבל תשובה עם מקורות אם אפשר ולא טורח לרב, תודה מראש .
א. מתי עדיף לומר תיקון חצות - האם דווקא בזמן חצות או שאפשר גם אח"כ לפני שאני הולך לישון?
ב. אם צריך לומר דווקא בחצות האם צריך להפסיק בשביל כך באמצע הלימוד או אחרי שאני גומר את ההספק היומי שלי, וכן באופן שלומד עם חברותא האם צריך להפסיק גם באמצע?
ג. האם צריך לקרוא את התיקון חצות דווקא בפתח או שאפשר סתם כך באמצע חדר על הריצפה?
ד. האם אפשר לקרוא תיקון חצות בעמידה או שצריך דווקא בישיבה (בין אמירת תיקון לאה בין אמירת תיקון רחל)?
בנוסף לכך האם אפשר לעמוד סתם כך באמצע החדר או שצריך לעמוד בכניסה לחדר במזוזה . ואם יש להקל במקום שאם אני לא יאמר בעמידה אני לא יאמר כלל תיקון חצות כגון מפני הבושה וחוסר בכוונה ואין לי מקום אחר לומר בו תיקון חצות.

תודה




תשובה:
שלום וברכה צדיק

אשריך על אמירת תיקון חצות שמעלתו גדולה יותר מאמירת סליחות ואף קודמת ללימוד תורה לפני עלות השחר כשאין זמן לעשות את שניהם [כף החיים פלאג'י ג, לג. בן איש חי וישלח,ט].

אשריך שאתה מקיים את דברי מרן השו''ע [א,ג] 'ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש.'

וכבר זרז אותנו הרב יחזקאל לנדא בדרושי הצל''ח [דרוש כג לשבת שובה אות כא] : 'בין בלומדים ובין דלת העם קודם כל דבר יסדרו סדר תיקון חצות להוריד דמעות על גלות השכינה ...וראוי לעשות מלחמה בתחבולות נגד הקליפות ולהתיש כוחם ע''י תקון חצות וראוי לכל אחד לזהר בזה יותר מאשר היו צריכים הדורות הראשונים...'.

כדאי לומר תיקון חצות בנקודת חצות הלילה בדיוק [שער הכוונות דרושי הלילה אות ד, כף החיים פלאג'י ע''פ הרב יוסף אומץ ע''פ מה שקיבל מרבנן קדושים, סידור קול אליהו].
אמנם אפשר בעיקרון לומר תיקון חצות גם אחר חצות במשך הלילה.

לפיכך כשאפשר – רצוי לומר בנקודת חצות.
כשלא מתאפשר מחמת לימוד עם חברותא וכדומה – אפשר לקרא זאת במשך הלילה אחר חצות [עיין באגרת הרמ''ז המובא בשערי תשובה ובסידור קול אליהו].
במיוחד אפשר לקרא בסוף שני שלישי הלילה או לקראת סוף הלילה שאז יש הסוברים שהוא עת רצון להתפלל על החורבן [רב האי גאון, שו''ע]

כשלומד ביחידות – נראה שאם יכול להפסיק מלימודו בנקודת חצות לתיקון חצות ואח''כ יחזור ללימודו, נראה שכדאי לעשות כן משום 'דבר בעתו מה טוב'. יש הזדמנות אדירה של עת רצון.

כתוב שאת תיקון חצות אומרים בפתח ובישיבה כמו אבל [שיושב בזמן שהמנחמים אצלו. ש''ך] . יש בתיקון מעין אבל על החורבן [שער הכוונות , כף החיים פלאג'י].
אמנם אם הדבר גורם לקושי או בושה או חוסר כוונה, אפשר לקרא זאת בצורה ובמקום אחר.
בוודאי שאפשר לקרא בעמידה ולא ליד הפתח אם אחרת ימנע לגמרי מאמירתו.
העיקר הכוונה.
'כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה'

י''ט צדיק לך ולכל עמנו הגדול ושנזכה לראות בבניין אריאל במהרה וברחמים.


מקורות והרחבה

שולחן ערוך אורח חיים סימן א סעיף ג
'ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש.'

השו''ע לא נקט באיזו שעה כדאי להיות מצר על החורבן.

אמנם בסע' ב הוא כותב שזמן חילוף המשמרות [סיום כל שליש לילה] הוא עת רצון להתפלל על החורבן.
זה לשונו של השולחן ערוך אורח חיים סימן א סעיף ב
'המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה ולסוף שני שלישי הלילה ולסוף הלילה, שהתפלה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות, רצויה.'

כך גם סובר רבינו האי גאון.
דעתו מובאת בחידושי הרשב"א מסכת ברכות דף ג עמוד א :
'מאי קא חשיב אי תחלת משמרות קא חשיב וכו' עד אלא קא חשיב משמרה ראשונה בסיפא, ונפקא מינה שיש על ישראל במשמרות הלילה להפיל רנה ותחנונים על חרבן הבית כענין שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמורות כך פי' רבינו האי גאון ז"ל'

אמנם האר''י ז''ל קבע סדר תיקון חצות לאומרו בחצות הלילה.
כך לשון הבן איש חי [וישלח,ב]
'...וכאשר מפורש בדברי רבנו האר''י ז''ל בשער הכונות שצריך האדם להיות נעור בחצות לילה ויקרא תיקון חצות ויעסוק בתורה'.

כך מובא בשער הכוונות - דרושי תיקון חצות דרוש א :
'בענין קומו מן המטה בח"ל אחר שיטהר וינקה גופו וירחץ פניו ידיו ורגליו וילבש מלבושיו ויסדר ברכותיו על סדר הנז' בגמ' וכמ"ש הרמב"ם בה"ת. כבר נת"ל שאחר ח"ל נעשו ב' דברים הא' הוא זווג לאה ויעקב והב' הוא לבכות על רחל שירדה בבריאה בסוד שכינה בגלות היורדת למטה בעת הזו ממש ולכן צריך שתלך ותשב אצל הפתח סמוך להמזוזה שה"ס השכינה פתח העליון ותסיר המנעלים ותשב יחף ותעטוף ראשך כאבל ...'.
מלשון שער הכוונות נראה שיש עדיפות בחצות ממש. [כך נקט 'בעת הזו ממש'].

מלשון שער הכוונות במקום אחר הדבר יותר ברור שיש מעלה דווקא לנקודת חצות.
כך לשונו בדרושי הלילה דרוש ד:
'...ולכן יכוין אל הבחי' האחרת של רחל לפי שאז ממש אחר חצות יורד' בעול' הבריאה כנ"ל ואז תעשה שני דברים הא' הוא ענין הבכי' בעת חצות ממש על חורבן הבית לפי שאז ממש היא עת ירידתה מן האצילות אל הבריאה והקב"ה בעלה ז"א צועק כארי מבפנים והיא מבחוץ כנ"ל וישתף עצמו בצער השכינה שהיא זו הנקוד' השרשית של רחל שירדה למטה ויבכה כמו חצי שעה או יותר על טירוף רחל וגירושה וגלותה ועל חורבן ב"ה כי כל זה נעשה ע"י עונותינו ולכן צריך שיכוין באופן זה שהנה ע"י עונותינו גרמנו שיפלו הנשמות למטה בקלי' ויתערבו טוב ברע כנודע ולסיבה זו הוכרח' רחל הנז' לירד למטה בגלות ולכנס בין הקלי' כדי ללקט ולהוציא משם אותם הנשמות וז"ס אל גנת אגוז ירדתי כו' והבן זה מאד...ודע כי העיקר הוא שצריך להשתדל בכל כחו לעסוק בתורה כל חצות לילה עד שיעלה עמוד השחר וילך להתפלל ולא יפסיק בשינה כלל ודבר זה אין למעלה ממנו אבל אם אין באדם יכול' להיות נעור כל חצות אחרונה של הלילה אז יקום ממש בחצות ויבכה על החרבן כמו חצי שעה כנ"ל ואח"ך תעסוק בתורה שעה אחרת...'.

כך גם עולה מלשונו של כף החיים פלאג'י סימן ג אות כט שעדיף לומר בנקודת חצות את התיקון :
'כתב הרב יוסף אומץ בתשובות סימן נד וקבלתי מפום רבנן קדישי יודעי דעת ומביני שלומי אמוני כי מי שהוא ער ברגע חצות טוב לומר תיקון חצות בו בפרק דדבר בעתו מה טוב, יעויין שם, ונראה לומר כי גם מי שהוא ישן על מיטתו ישתדל להיות מתעורר יקום בחצות הלילה סמוך לו מלפניו כדי שבהגיע רגע חצות יהיה נעור ויאמר תכף תיקון חצות...'
גם בסידור קול אליהו המיוסד על פסקי הגר''מ אליהו כותב בעמ' 34, א :
'זמן תיקון חצות הוא מחצות ליה עד עמוד השחר ... והטוב ביותר הוא לומר תיקון חצות בחצות לילה בדיוק'

אמנם מלשון הרמ''ז המובא בשערי תשובה לקמן משמע שמחצות ואילך אפשר להגיד תיקון חצות . לא ציין שאחר חצות זה פחות טוב [ציין שאחר עלות השחר זה פחות מתקן]. משמע קצת שזה אותה רמת תיקון אם אומר התיקון בדיוק בחצות או אח''כ עד עלות השחר.

זה לשון השערי תשובה סימן א ס"ק [ו]
'...וכתב באגרת הרמ"ז (הוא ר"ת הרב רבינו משה זכותא) שאין לעשות התיקון בתחלת הלילה אף בקיץ וגם לא בראש משמורה שניה אלא מחצות ואילך ויש להקדים השינה תחלת הלילה כדי שיוכל עכ"פ לקום חצי שעה קודם אור היום ובשעת הדחק אף שעלה ע"ה יש קצת מציאות לתיקון כו' ע"ש...'

במשנ''ב העדיף להתחיל מעט קודם חצות ולהקדיש את הזמן אח''כ ללימוד תורה
וכך לשונו של המשנה ברורה סימן א ס"ק ט
' והעת להתאונן על החורבן נכון יותר שיהיה קודם חצות מעט ומחצות ואילך יעסוק בתורה ובסוף הלילה יבקש צרכיו'.

לגבי הישיבה על הארץ, כך כתוב בכף החיים פלאג'י [ג, לא] שטוב לעשות כן.
כמו''כ כך כתוב בשער הכוונות בדרושי תיקון חצות [הובא לעיל] על עצם עניין הישיבה כמו אבל [אבל יושב בזמן שהמנחמים אצלו . כך לשון הש"ך יורה דעה סימן שפז ,א : 'כשהמנחמים אצלו צריך לישב ע"ג קרקע'].
אמנם כיון שעיקר זה הכוונה, אם הישיבה על הקרקע תבטל את הכוונה או תבטל כליל את האמירה, ודאי עדיף לאומרה בצורה אחרת כעמידה.

בשורות טובות לכלל ישראל.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il