א. אני שומע לאחרונה המון אנשים שאומרים שהזוהר הוא רק מיוחס לרשב"י, ועד תקופה מסויימת בכלל לא היה לו אזכור בספרות התורנית. עניתי להם שגדולי המקובלים בכל הדורות ייחסו אותו לרשב"י, והדבר הזה לא סתם. ואני מאמין יותר לגדולי המקובלים מאשר לחוקרים שהרמה הדתית שלהם מעורערת. אבל סך הכל יש להם טענה די חזקה, יורנו הרב - איך אנו יודעים בבירור שרשב"י כתב את ספר הזוהר? ב. האם נכון לומר שאע"פ שרשב"י כתב את הזוהר נתווספו כמה מאמרים מאמוראים או מדורות מאוחרים יותר (ר’ חייא וכד’), כך שאומרים שרובו של הזוהר כתב רשב"י, ומיעוט שבו גדולי הדור בדורות שאחריו?

נראה לומר שרוב הזוהר הם דברי רשב"י זיע"א וחלקים הם מבנו ר' אלעזר ושאר התלמידים. טענת המבקרים היא כיון שלא היה מפורסם לפני כן אבל זאת אינה טענה כלל כי דברי הנסתר מן הראוי היה שיסתירו אותם. ישנו ספר שכתב הרד"ל מתלמידי הגר"א בשם קדמות ספר הזוהר בו הוא מוכיח בכמה הוכחות שהזוהר קדמון. בין השאר מביא שהרמב"ם כתב בשם חכמים דבר שלא נמצא בגמרא ומדרשים אלא בזוהר, וכן דברי הרמב"ן מלאים בדברי הזוהר. וכפי שנאמנות קדושת הגמרא היא על פי מה שרוב חכמי ישראל קיבלו, ידוע שרובם ככולם של גדולי ישראל הסכימו על קדושת הזוהר ודיברו עליו באימה ויראה. וגדולי ישראל היו מפורסמים בגאונות עצומה שלא פחדו משום אדם ואם היה ספק או פקפוק לא היו מסכימים עליו. כך המהר"ל שפעמים חלק על הרמב"ם ועוד גדולים והביא את דברי הזוהר בהערצה ככל דברי חז"ל. וידוע כי הרב זצ"ל כתב לרב קאפח אגרת שלמה שבה אמר כי צריך לעשות תשובה על פקפוק בדברי הזוהר ככל הנדרש מאיש המיקל ראש בדברי חכמים.