אני נער הלומד בישיבה תיכונית, עד לפני כמה זמן הייתי בהשקפה "דתית לאומית", עד שהכל התערער. יש לי כמה שאלות על הדרך ורובן מוצגות כאן. אודה לרב שליט"א אם יענה על השאלות, הנני מתנצל אם סגנוני תקיף אך לא מצאתי דרך הביע את דעותיי שיבוננו כיאות שלא בדרך זו. הנני מתנצל אם יש בשאלה משום פגיעה ח"ו ברב שליט"א. מה התפלאתי כששוטטתי כאן באתר וראיתי שאלה ששאלו את הרב, ותשבתו הייתה תמוהה בעיני ביותר. אביא ציטוטים מהתשובה ושאלות על הציטוט (דברי הרב שליט"א יהיו בתוך הגרשיים, וכל השאר הם דבריי): "הציבור הדתי לאומי מורכב מאנשים שונים, יש שמקפידים יותר על מצוות ויש פחות. אלה שמקפידים יותר, הם השלמים ביותר. יותר מכל החוגים החרדיים. משום שבחוגים החרדיים מצוות שלמות מוזנחות, מצוות ישוב הארץ, גיוס לצבא, וגם המציאות שרבים מידי מתפרנסים מן הכולל היא מציאות של חילול ה’ כדברי הרמב"ם." איך יכול הרב לומר דבר כזה??? החוגים החרדיים, שבהם מצוות שלימות מוזנחות לכאורה (כדברי הרב), הם הם אלו שהולכים בעקבות גדולי התורה. מצוות יישוב הארץ- כבר פסק מרן הגרי"י קנייבסקי זצוק"ל (בעל ה"קהלות יעקב") שאכן יש מעלה לשבת בא"י , אך אין זו מצווה (מובא באיגרותיו "קריינא דאיגרתא"). וגם דעת הרמב"ם (באופן פשטני, למרות שאפשר לפרש באופן אחר) שאין מצוות יישוב הארץ. קשה לומר שהחרדים מתעלמים ממצוות בעוד הם הולכים בעקבות גדולי התורה הפוסקים שאין מצוות יישוב הארץ (וראה עוד "ויואל משה" מאמר יישוב הארץ להגה"ק האדמו"ר מסאטמאר זצוק"ל, שאגב הרב לא יכול לומר שאין להביא ראיה ממנו שהרי ה"קהלות יעקב" זצוק"ל מכנהו בתואר "הגה"ק" ומרן הגר"ש וואזנר שליט"א מכנהו "גאון ישראל וקדוש ה’ מהרי"ט מסאטמאר...). בענין ההליכה לצבא- מה לעשות שהוראת רוב גדולי ישראל (ואין כאן המקום להתחיל למנותם, רק נציין את שמותם של מוהרי"ש אלישיב שליט"א, הגראי"ל שטיינמן שליט"א,הגר"ש וואזנר שליט"א ועוד ועוד ועוד) שעדיף ללכת לישיבה מללכת לצבא, וא"כ אין כאן כלל ביטול מצווה אלא להיפך! הם מקיימים את דברי גדולי התורה מה שבוודאי אינו נחשב לביטול מצווה! לא נראה לי שהדרך האידאלית לפסוק הלכה היא לומר שהחזו"א טעה הגרא"מ שך טעה, כל הציבור ההולך אחריהם מבטל מצווה, ואילו אנחנו (כמובן...) צודקים!. "וגם המציאות שרבים מידי מתפרנסים מן הכולל היא מציאות של חילול ה’ כדברי הרמב"ם" יעויין כסף משנה במקום שבו אומר זאת הרמב"ם, מדוע אין זה חילול ה’. מה גם שגדולי הפוסקים בדורות האחרונים (הלא הם מרן הגאון רבנו נצי"ב זצללה"ה, מרן החפץ חיים זצללה"ה, מרן הגרח"ע גרודזינסקי זצללה"ה, מרן הגר"א וסרמן זצללה"ה (ואכמ"ל במה שכתב על הדתיים לאומיים), מרן החזון אי"ש זצללה"ה, מרן הגרי"ח זוננפלד זצללה"ה ועוד גדולים וצדיקים ומהם בעלי רוה"ק (גם הגראי"ה קוק זצוק"ל לא התנגד לכוללים, אלא להיפך...) קבעו שיש ללמוד בכולל (ואני בטוח שהם למדו את הרמב"ם הזה, וגם את הכ"מ שם), כך שלקבוע כזא קביעה ולומר שאלו ההולכים לכוללים בדורנו הם מחללי ה’ זו קביעה קצת מסוכנת נוכח העובדה שגדולי ישראל מורים לעשות כן ומרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א למד בעצמו בכולל (כך שמעתי ממישהו שראה אותו לומד בכולל חזו"א בב"ב). או שמא שוב- גדולי ישראל טועים ואנחנו (כמובן...) צודקים? "אמנם נכון, שבתנועה מעורבת כבני עקיבא יש חסרון בשמירת הצניעות, לא חס ושלום גילוי עריות, אלא פגם בצניעות" מרן רה"ג החזון אי"ש זצללה"ה פסק (כך כתוב ב"קריינא דאיגרתא", מכתבים מגסו של החזו"א- מרן בעל "קהלות יעקב") שנגיעה בנידה היא ביהרג ובל יעבור. נגיעה היא לא ע"ז ולא שפיכות דמים, כך שמה שנותר לנו לומר הוא שנגיעה זה גילוי עריות (כי כידוע, רק בשלושת אלו יש דין יהרג ובל יעבור), ואיך יחלוק הרב על החזו"א ויאמר שאין כאן גילוי עריות? "אם השאלה להקפיד יותר בענייני צניעות וכשרות או להקפיד יותר בישוב הארץ וגיוס לצה"ל" אמרה תמוהה שהרי גיוס לצה"ל ויישוב הארץ זה דבר שוני במחלוקת (כמבואר לעיל) ואילו על כשרות וצניעות אין עוררין, האם לא דין שכשרות וצניעות יקדמו לשירות בצה"ל? "כאמור, שרק מי שמיועד להיות תלמיד חכם מחנך או מורה הוראה, יתפרנס מהצדקה, כדי שיוכל להועיל לכלל ישראל" ועפ"י זה פסיקתם של גדולי ישראל שיש ללמוד תורה עד שיהיה חייב לעוזבה משום פרנסה (כמובא בקריינא דאידרתא" למרן הסטייפלער זצוק"ל) אינה נכונה ופסיקת הרב היא היא הנכונה יותר מזו של גדולי ישראל? "גם היחס ללימודי חול פגום בציבור החרדי, ויש בזה פגם בשלמות התורה, מפני ששלימות התורה שהיא מבארת ומתייחסת לכל החכמות שבעולם. וגם על כך עייני בפניני הלכה ח"ד ע’ 25-31." שוב אנחנו חוזרים לאותו מצב- רמיסת כבודם של גדולי ישראל שפסקו להיפך מהרב. גדולי ישראל (מוהרי"ש אלישיב, מוהר"ח קנייבסקי ועוד רבים) פסקו שלא להכניס לימוד חול לישיבות (כזכור כל הסיפור לגבי תכנית משרד החינוך (הליב"ה כמדומני)) ואילו הרב קורא לפסיקה זו "פגם בשלמות התורה". ועוד שאלה, מדוע הציונות הדתית שולחת את בניה להסדר ובנותיה לשירות לאומי בעוד ידוע שהגר"מ אליהו ובגר"א שפירא פסקו במפורש (במכתב רשמי, עפ"י מי שאמר לי מישהו שטוען שהצילום נמצא בידיו) שהסדר זה בדיעבד ושירות לאומי זה אסור. תודה רבה לרב שליט"א על הזמן שמשקיע!!!

קשה לי לענות בכתב באריכות על שאלותיך, אולם ניכר מהן שאינך מכיר כראוי את גדולי ישראל שבדור האחרון. הינך מזכיר כמה וכמה רבנים, שאכן יש מהם גדולים מאוד בתורה וביראה, אבל אתה מתעלם מתלמידי חכמים שאינם פחות גדולים מהם, ושלאורם אנחנו הולכים. אתה קורא לכמה רבנים "מרן" אף שלשון זה היא בדרך השאלה לגביהם, מי שבאמת ראוי לתואר "מרן" הוא הרב קוק, שהוא היה מרא דאתרא של ירושלים ואח"כ של כל ארץ ישראל, והיה מרא דאתרא לא רק מצד שנבחר לתפקיד אלא גם מצד שהיה הגדול שבין כל הגדולים. תלמידי חכמים מאותו הדור העידו על כך במפורש, ומהם הרב שלמה זלמן אוירבאך, והרב אלישיב. גם החזון איש כתב מכתב למרן הרב קוק ופונה לרב "הוד מרן", ואינני יודע עוד תלמיד חכם שהוא פנה אליו בתואר זה. הינך מתעלם מגדולי התורה גאוני הדור, כמו למשל, הרב משולם ראטה, בעל שו"ת קול מבשר, מהרב חרלפ, הרב זוין, והרב אליעזר ולדנברג, שהרחיב לדבר על מצוות ישוב הארץ והמצווה לשרת בצבא בשו"ת "ציץ אליעזר". למשל במה שכתבת על השירות בצבא. ברצונך לדחות ספרים שלמים שנכתבו אודות המצווה לשרת בצבא, כמו שלושה כרכים של "משיב מלחמה" לרב שלמה גורן זצ"ל, ומאמרים ותשובות ארוכות של הרב זוין והרב ולדנברג, על ידי איזה שמועות שיש רבנים שאמרו שאין בכך מצווה. עם כל הכבוד, אין בשמועות אלו כדי לדחות את כל דברי הש"ס והפוסקים שהזכירו הרבנים שלאורם אנחנו הולכים. ולעניין דחיית הגיוס לתלמידי חכמים כדי להועיל לכלל, הוא דבר שמוסכם, וכך נהגו תלמידי מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. אבל הכוונה לקבוצה שאכן תשמש אח"כ כתלמידי חכמים, מורי הוראה וראשי ישיבות ורמי"ם, אבל לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול. ולכן על כל שאר הבחורים יש מצווה לשרת בצבא, ולימוד תורה אינו פוטר אותם ממצווה קדושה זו. ובזה הציבור הדתי לאומי אכן צדיק יותר. גם לגבי פרנסה מלימוד תורה, דברי הכסף משנה ידועים, ועיין בפניני הלכה ח"ד עמודים 34 - 42, ומשם תראה שההיתר להתפרנס מתורה הוא לאלה שיהיו תלמידי חכמים, ויועילו לציבור, שהם בערך עשרה אחוז, אבל לכל השאר אין היתר בזה. ודבר זה עולה במפורש מכל הראשונים והאחרונים שעסקו בסוגיה זו. מה שציטטת בשם החזו"א על איסור נידה, הוא לפי הרמב"ם, ולרמב"ן זה איסור דרבנן, ועיין בש"ך יו"ד קצה, כ. ומכל מקום זו עלילה לומר שדרכה הרשמית של בני עקיבא היא שבנים יגעו בנידות. ובכל אופן בוודאי שמרן הרב קוק מעולם לא הסכים שכך ראוי שיהיו בנים ובנות ביחד. והרב צבי יהודה, בנו, אמר זאת במפורש ביחס לבני עקיבא. אולם לומר שזה החטא החמור ביותר, ולהתעלם מכל המעלות שמאפיינות את רוב חניכי בני עקיבא, ומנגד להתעלם מאותם החטאים שמצויים יותר בחברה החרדית, זהו דבר שאינו נכון ואינו ראוי. ועל כך ראוי לשוב בתשובה. גם ביחס ללימודי חול, אתה מצטט קטעים מכמה גדולים, כאילו הם הראשונים שעסקו בסוגיה זו. הרי יש מקורות בש"ס ובפוסקים על ערך לימודי חול. ואין שום קושיה על מה שכתבתי, כי הזכרתי מקורות חשובים מהגמרא, הרמב"ם, מהר"ל והגר"א ועוד רבים. ולהפיך, מי שסובר שאסור ללמוד חול הוא צריך להביא מקורות לדבריו. ויותר נראה בעיני, שהרבנים שהזכרת אינם מתנגדים ללימודי חול, אלא שהעדיפו ישיבות חרדיות מפני ששם היה נראה להם שיותר בטוח שהתלמידים ישארו שומרי מצוות. ואולי אתה נמצא בישיבה תיכונית שתלמידיה גדלו בבתים שפחות מקפידים על תורה ומצוות, ואמנם ראוי לכבד כל יהודי על כל דבר טוב שיש בו, אולם אם אתה חפץ להתעלות יותר, תעבור לישיבה חזקה יותר, שהולכת בדרכו של מרן הרב קוק, ומדקדקת "בכל המצוות", ושם תוכל להתעלות באופן הטוב והשלם ביותר בתורה ומצוות. ואם תזכה להיות תלמיד חכם, התועלת שתוכל להועיל לכלל ישראל תהיה גדולה יותר.