שמות כ:ו | לא תשא לשוא.. ויקרא יט:יב | לא תשבעו בשמי לשקר.. .. מברכים נטילת ידיים | אשר קידשנו במצוותיו וציוונו | אך השם לא ציווה. כנ"ל ב-ברכת הלל, מגילה, עירובין, הדלקת נרות שבת / יום טוב / חנוכה. איך אתם מסבירים? שמות כא:ו | והגישו אדניו אל האלקים... לפעמים בתורה השם נותן את שמו אלקים לבני אדם, אך לעולם לא את שם השם לבני אדם.. הברכה אשר קידשנו מתחילה בברוך אתה השם... אין זה יכול לדבר על בני אדם.

שלום הגמרא שואלת את שאלתך. יישר כח! הגמרא (שבת כג ע"א) בסוגיא של נר חנוכה מובא: "'מברך אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר של חנוכה'. והיכן ציונו? רב אויא אמר: מ'לא תסור' (דברים יז, יא). רב נחמיה אמר: 'שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך' (דברים לב, ז)". הרמב"ם (הל' ברכות יא, ג), מסביר את משמעות הברכה בעירוב ובנר חנוכה כך: "והיכן צונו בתורה? שכתוב בה: 'אשר יאמרו לך תעשה' (דברים יז, יא), ... אשר קדשנו במצוותיו שציוה בהן לשמוע מאלו שצונו להדליק נר של חנוכה, ...וכן שאר כל המצות שמדברי סופרים". במנין המצוות מזכיר הרמב"ם נתון נוסף: "יש מצוות אחרות שנתחדשו אחר מתן תורה וקבעו אותן נביאים וחכמים ופשטו בכל ישראל כגון: נר חנוכה... ועירובין". לא רק תקנת החכמים, אלא גם הסכמת האומה לתקנה, היא נותנת משמעות לציווי. (הראי"ה קוק, אדר היקר עמ' לט). את שאלתך השנייה המתחילה במילים שמות כא:ו - לא הבנתי. אם תוכל לשלוח שוב ביתר פירוט אשתדל בעז"ה לענות. יום טוב