ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אזכרה בשנה מעוברת | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ו שבט תשע"ט

אזכרה בשנה מעוברת


רבנים שונים

שאלה:
אדם שנפטר ז' באדר א' לפני 3 שנים , השנה הזאת היא מעוברת , מתי לעשות אזכרה באדר א' או אדר ב' . תודה


תשובה:
שלום וברכה

אני מצטט משיעור של הרב שמואל אליהו:

קדיש בשנה מעוברת לפי חודשים – י"ב חודש בלבד מי של"ע נפטרו אביו או אימו בשנה סמוכה למעוברת הריהו באבל י"ב חודשים ולא שנה, וסופרים י"ב חודש לחיוב קדיש. (עיי"ש ברמ"א שם ובר"פ ח"ד מא). ולכן אם נפטר בד' שבט בשנה מעוברת ינהגו אבלות רק י"ב חודש עד ד' טבת בשנה הבאה. וכן אם נפטר בא' אב בשנה פשוטה שאחריה שנה מעוברת - ינהגו אבלות י"ב חודש עד א' תמוז בשנה המעוברת.

אזכרה ויארצייט - ביום השנה לפטירתם בלי קשר לחודשים. מי של"ע מת אביו או אימו - נהגו שמתענה ביום השנה של פטירתם. כמו כן נהגו לעשות אזכרה ביום זה ללמוד לעילוי נשמתם לעלות לקבר ועוד. השאלה היא באיזה יום יעשו דברים אלו?
אם נפטר באדר רגיל אזכרה באדר שני - כתב בשולחן ערוך שאזכרה בשנה מעוברת באדר שני (אורח חיים סימן תקס"ח סעיף ז'): "כשאירע יום שמת אביו או אמו ב"אדר" והשנה מעוברת - יתענה באדר ב'". גם אזכרה יעשו בשנה מעוברת באדר השני. (הסבירו הגאון והמג"א בדעת שו"ע כיון שפוסק השו"ע כדעת רבי מאיר וסתם אדר הוא השני. הקשה הגר"א על השו"ע שהוא לכאורה סותר את עצמו. שבהלכות תענית פסק כרבי מאיר? ובחו"מ סימן מ"ג בהלכות שטרות לא חילק ופסק כרבי יהודה. ובנדרים הביא את שתי הדעות והאריך להסביר דבריו. ויש לתרץ בעיקר הדין דעתו כרבי מאיר. אך בנדרים הקובע היא כוונתו של האדם ויכול הדין להשתנות והכלל הוא "הלך אחר לשון בני אדם" לכן בזה יש מחלוקת, ונשאר בספק. ובשטרות גטין וכתובות מדקדקים בזה לכתוב איזה אדר? ראשון או שני, כדי לא להכנס למחלוקת).

מי שנפטר בשנה סמוכה למעוברת - כתב ברב פעלים למעשה (ח"ד או"ח מ"א) אם לדוגמא נפטר אדם בב' טבת בשנה מעוברת ונוהגים לעשות "לימוד" בחודש י"א - יעשו לימוד זה בב' חשוון שלאחריה. והעולים בי"א - יעלו ביום זה. אחרי יום זה יפסיקו אמירת קדיש לשבוע וימשיכו עד סוף י"ב. סוף י"ב הוא בב' כסלו ומי שנוהג לצום בי"ב - יצום ביום זה. הנוהגים לעלות לקבר בי"ב יעלו ביום זה. והעושים לימוד בי"ב - יעשו ביום זה. ואחרי יום זה מותרים בשמחות וכד'.
טוב שגם בב' טבת יעשו אזכרה כמו בכל שנת מיתת אביו ואמו שאזכרת השנה שלהם הקבועה תהיה בב' טבת, וכן יום הצום הקבוע. ואם לא יכול - די בכך שיאמר קדיש בשבוע שלפני ב' טבת.

דעת הרמ"א בענין האזכרות - ברמ"א כתב: "ויש אומרים דיתענה בראשון, ,, וכן המנהג להתענות בראשון, מיהו יש מחמירין להתענות בשניהם". הרמ"א פסק כרבי יהודה ולפי דעתו סתם אדר הוא אדר ראשון. אעפ"כ כתב רמ"א כתב: "ויש מחמירים להתענות בשניהם"
ועיין מג"א שדעתו להחמיר אולם הסביר הגאון "כן הוא עיקר מדינא" להתענות בשניהם. ואע"פ שצום יארצייט הוא מנהג טוב ולא חיוב מהדין. וחומרה זו אינה חובה אלא חומרה כיון שזה מנהג. ואעפ"כ דעת הגר"א לצום בשני האדרים מתוך מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה. ולדעת המג"א שם מי שנדר לצום ביום שמת אביו - חייב לצום יומים, כיון שזה כבר ספק דאורייתא
.
נפטר באדר שני ואזכרה בשנה מעוברת – בזה גם הרמ"א מודה שהאזכרה באדר שני וכך כתב הרמ"א: "אם לא שמת בשנת העיבור באדר שני - דאז נוהגים להתענות בשני" ולכן במקרה זה לפי כולם יעשו יארצייט רק באדר שני.

בברכה,
מערכת האתר


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il